האינטרנט של הדברים – הכול מחובר

כל מספר שנים מופיע הטרנד הבא, שאמור לשנות את האנושות ולעצב את עתידנו לשנים הבאות. לאחר המצאת האינטרנט, כולם דיברו על ווב 2.0, שהפך את הרשת לחברתית ואפשר לכולנו לייצר ולשתף תוכן על-ידי פלטפורמות, כמו פייסבוק וטוויטר ובסופו של דבר יצר את כלכלת השיתוף עם חברות כמו אובר ו- Airbnb.

היום כולם מדברים על “האינטרנט של הדברים” (IOT) אבל מה זה בדיוק אומר? ההגדרה עצמה יחסית פשוטה: אינטרנט של הדברים הוא חיבור של כל מכשיר לאינטרנט- מקרר, טלוויזיה, מזגן בניין, רמזור וכו’ והיכולת שלהם לתקשר זה עם זה ללא התערבות אדם. למגמה הזו יש שמות נוספים ויש כאלו המכנים זאת “אינטרנט תעשייתי”, כיוון שההשערה שהשימוש יהיה בעיקר על-ידי תאגידים ולא על-ידי צרכנים פרטיים כמו בווב 2.0  או “מכונה למכונה” (M2M), המרמז על השלב הבא, שבו מכשירים ידברו זה עם זה ללא צורך ביד אדם.

התרעה על קוטג’, שחסר במקרר, היא אולי פריבילגיה, שאפשר לחיות בלעדיה, אבל ניתן לחשוב על מידע, שנאסף מבניינים, מפעלים ואפילו אקו-סיסטם טבעי, שמאפשר ניטור ותכנון טוב יותר של תהליך הייצור ואף קבלת החלטות. ה-OECD, כחלק מפרסום הדגל Digital Economy Outlook מקדיש פרק לדבר הבא בעולם הטכנולוגיה, כיצד הכלכלה תושפע מכך ואילו כלי מדיניות יש להפעיל.

עליית המכונות

האינטרנט של הדברים הופך מחלום למציאות בזכות ארבע מגמות, ששילובן יחדיו מייצר את האינטרנט של הדברים: Big Data, “הענן”, תקשורת M2M וחיישנים. אנחנו נמצאים בעידן המידע והאינטרנט מייצר מידע רב, שעד כה היה יקר מאוד לאחסן אותו ובעיקר לייצר ממנו ידע. מה שווה שנייה באינטרנט? בכל שנייה נשלחים 9,781 ציוצים בטוויטר, 2,456 תמונות מועלות לאינסטגרם, 50 אלף חיפושים מבוצעים בגוגל ו-28,999GB של תעבורת אינטרנט. היכולת לאסוף כמות עצומה של מידע ולייצר ממנו ידע קונקרטי היא זו, המאפשרת, למשל, את הגשמת חזון המכונית האוטונומית של גוגל, שלא מצריכה יד אדם ועל-ידי חיבור לאינטרנט וחיישנים מתוחכמים, תוכל להסיע אותנו בבטחה ואף בצורה חסכונית יותר, כיוון שהמחשב יודע לנהוג בצורה אופטימלית, כך שיתאפשר חיסכון בדלק.

מהבית, לעיר, לעולם

כיום, בבית ממוצע ניתן למצוא 2 סמארטפונים, 2 לפטופים, טאבלט, רשת ביתית, כמובן ואולי גם מדפסת וקונסולת משחקים. הבית החכם של שנת 2022 יכלול, בנוסף, טלוויזיית אינטרנט, מערכת סטריאו אינטרנטית, מצלמות, רכבי אינטרנט, נורות חשמל חכמות, מכשירי התעמלות חכמים, מערכת eHealth, בקרת אקלים וחיישנים. ההערכה גורסת, שעד 2020 כ-30 מיליארד מכשירים יהיו מחוברים לרשת וכך המידע יהיה כמעט אינסופי ויאפשר לתכנן את העולם והכלכלה בצורה טובה יותר. בעבר, מידע רב לא היווה ביטחון לידע והמשבר הפיננסי האחרון מדגים זאת, כיוון שכל הנתונים הראו את האסון המתקרב, אך רבים טוענים, שדווקא הכמות העצומה לא אפשרה לראות את היער.

מה עושים עם זה?

מספר מדינות כבר הציגו רגולציות, המסתמכות על הנתונים שנשאבים מהאינטרנט של הדברים, כמו ניטור רמזורים מרחוק לשם יצירת מסלולי תנועה טובים יותר. האספקטים הכלכליים הם אינסופיים ולדוגמה, מדינות מסוימות משתמשות במערכות GPS ורשתות סלולריות לשם הבנה טובה של זמן ומרחק הנסיעה של האזרחים למניעת פקקים. בלונדון, למשל, מערכת כזו כבר עובדת, זמני הרמזורים משתנים לפי כמות הרכבים באופן אוטומטי לחלוטין וזרימת התנועה בעיר שופרה ב-12% מאז הטמעת המערכת.

אחד מהיישומים המסעירים ביותר בתחום של אינטרנט של הדברים הוא בתחום הבריאות, שחלקה בהוצאות הממשלה הולכת וגדולה. לכן, רבים מדברים היום על eHealth, שמאפשר ניטור ואף טיפול בבעיות בריאות מהבית או ממקום העבודה. אחד מהיישומים, למשל, הוא האפשרות להשתמש במכשיר קרדיולוגי נייד, המסוגל לשדר תוצאות היישר לאייפד. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אך אם בתחילת המאה ה-20 היו אומרים לנשים, שהן יוכלו לבצע בדיקת היריון בפרטיות ביתן, הן כנראה היו חושבות, שזה יותר ממדע בדיוני.

תחום נוסף וחשוב הינו תחבורה ובמדינות OECD רבות כבישי אגרה מבוססים על טכנולוגיית רדיו (RFID), המאתרת את הנהג כאשר הוא עובר בשער אגרה אלקטרוני. החיסרון המרכזי של שיטה זו, שהיא מצריכה ציוד יקר והתקנה בשטח. שיטות שעובדות על-ידי רשת GPS וסלולר יכולות להתאים לכל כביש, ללא צורך בהתקנת ציוד נוסף. בגרמניה ישנם כבר כבישי אגרה, המבוססים על GPS, אך כרגע רק למשאיות כבדות. האיחוד האירופי הציע, שכלל הרכבים שימכרו באיחוד יהיו בעלי חיבור אינטרנט בשם eCall, המאפשר איתור GPS ואף יכול להציל חיי אדם בעת תאונה על-ידי שליחת אות מצוקה אוטומטי.

בתחום האנרגיה, האינטרנט של הדברים יכול להביא לשיפור כלכלי עצום למדינה, בעיקר בחיסכון בחשמל. חברת החשמל הישראלית יצאה בקמפיין לפני מספר שנים לחיסכון בחשמל על-ידי העלאת טמפרטורת המזגן. באנגליה גילו, שאחת הדרכים הטובות ביותר לשיתוף אזרחים בחיסכון בחשמל היא על-ידי התקנת גלאי חשמל חכם, המאפשר להציג את צריכת החשמל ובעיקר את הסכום המשולם בכל רגע נתון.

העיר החכמה של קוריאה

אחד מהיישומים המרתקים של האינטרנט של הדברים הוא חזון העיר החכמה. כיום, עיר כזו נבנית כעיר חכמה מהיסוד. סונגדו (Songdo) בקוריאה הדרומית נבנית בימים אלו בחצי אי מול חופי סיאול ויתגוררו בה כ-200,000 איש. אם בעבר, היסודות של העיר היו מערכות הביוב, היסודות של סונגדו הם סיבים אופטיים, המגיעים לכל בית, משרד או מרכז ציבורי. עיקר התקשורת בין תושבי העיר תבוצע באמצעות שיחות וידאו על-ידי מערכת, שתתוקן בכל בניין. העיר מרושתת בחיישנים, המותקנים ברחובות ובבניינים ומאפשרים ניטור של כל נתון אפשרי, החל מטמפרטורה עד למצב התחבורה.

החזון הוא לייצר עיר חכמה, שעובדת בצורה אופטימלית, אך גם דמוקרטית ולכן לכל אזרח תהיה גישה לחלק מהנתונים, כמו כמות זיהום האוויר לפי רחובות. דגש רב הושם על מערך התחבורה. לכן, כלל הרמזורים מחוברים לרשת לשם יצירת זרימת תנועה טובה יותר ועל מנת לחסוך בזמן ובכסף נוסף, המערכת תשדר לתושבים היכן ישנה חנייה פנויה.

המדינה בחזית

כמו בכל קפיצה טכנולוגית, למדינה יש תפקיד חשוב, בעיקר ברגולציה. במדינות רבות דנים על eHealth וכיצד לאפשר את היישום הטכנולוגי המתקדם ללא פגיעה בבריאות הציבור. השלכה נוספת של האינטרנט של הדברים היא כמות המידע העצומה שנאספת וכיצד על המדינה להבטיח את פרטיות הצרכנים. נושא שלישי, שיש לתת עליו את הדעת, הוא אבטחה, כיוון שככל שהדברים מחוברים יותר, כך הם גם נתונים למניפולציה ולסכנות אבטחה. ה-OECD קורא למדינות השונות להתכונן ליום המחר על-ידי קביעת סטנדרטים ורגולציות מתאימות ובעיקר לאפשר לאינטרנט של הדברים להיות מחובר.