ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
מזה מספר שנים, שוועדת הסחר של ה-OECD מפתחת אינדיקטורים לפישוט הליכי סחר, שמטרתם לשמש כלי בידי מדינות לנתח את הפרוצדורות, שהן מפעילות בגבול, כלפי ייבוא וייצוא, לכמת את מחיר אי היעילות ועלות ביצוע שינויים, לזהות אפשרויות פעולה ולהעריך את ההשפעה והפוטנציאל של רפורמה חלקית או כוללת. החודש פרסמה ועדת הסחר את הגרסה המעודכנת לאינדיקטורים מהם עולה, כי יישום הסכם פישוט הליכי הסחר (Trade Facilitation Agreement) שנחתם בדצמבר 2013 במסגרת ארגון הסחר העולמי, יביא להפחתת עלויות הסחר הכלל עולמיות בשיעור שבין 12.5% ל-17.5%. מדינות שיישמו את ההסכם בצורה מלאה יפחיתו את עלויות הסחר שלהן ב-1.4%-3.9% יותר מיישום ההסכם ברמה המינימאלית.
המסקנה הברורה העולה מהפרויקט הינה, כי האינטרס לרפורמה בתחום הוא עצמאי ובולט גם ללא קשר למחויבות הסכמית לביצוע הרפורמה. על אחת כמה וכמה נכון הדבר לגבי מדינות מפותחות פחות, בהן הפרוצדורה בגבול מיושנת ומסורבלת יותר בדרך כלל ועל-כן פוטנציאל הפחתת עלויות הסחר גדול יותר.
בעוד שבעבר תהליכי הייצור של טובין נעשו כולם בתוך גבולותיה של מדינה אחת בלבד, בעולם של ימינו שיטת הייצור מבוזרת וכוללת שלבים רבים המתבצעים במדינות שונות. לאור תופעה זו של שרשראות ערך גלובאליות, בה טובין חוצה את הגבול פעמים רבות, הן כמוצר ביניים והן כמוצר מוגמר, ברי כי רכיב הגבול בעלויות הסחר כפול ומכופל וישנו הכרח בפרוצדורות נמל ומכס יעילות ומהירות. מחד, תהליכים מסובכים וטפסים מיותרים גורמים לעיכובים ומגבירים עלויות אשר כלכלות, עסקים וצרכנים נושאים בהן בסופו של דבר. מאידך גיסא, מדינה אליה ניתן לייבא בקלות תשומות ביניים וניתן לייצא ממנה בלוח זמנים צפוי ופשוט טובין ושירותים, הינה מדינה אטרקטיבית יותר להשקעה בעיני חברות זרות.
הכלי שפיתחה ועדת הסחר מסייע לכל מדינה לזהות את נקודות החולשה במערכת הליכי הסחר שלה, אולם הוא שמיש במיוחד עבור מדינות מתפתחות, שהתקציב בהן דל, לבצע תעדוף לרפורמות אפשרויות במונחי עלות-תועלת ולמדינות מפותחות להעניק להן סיוע טכני ובניית יכולות בצורה ממוקדת יותר.
במסגרת פרויקט זה, פיתח ה-OECD אחד-עשר אינדיקטורים רחבים, המתבססים על מידע פומבי של המדינות, אשר אומת על-ידי מספר גופים, על ייבוא, ייצוא ושינוע סחר:
- מידע זמין (שקיפות) – פרסום מידע רלבנטי, כולל באינטרנט והקמת נקודות קשר לקבלת מידע.
- החלטה מקדמית – הצהרות מקדמיות על ידי הרשות האחראית על שאילתות של סוחרים לגבי סיווג הטובין, מקור, שיטת הערכת ערך הטובין וכו’- אינדיקטור זה בוחן את הכללים והתהליכים החלים על שאילתות אלה.
- ערעור – האפשרות לערער על החלטת הרשות האדמיניסטרטיבית בגבול.
- טפסים – פישוט מסמכים הקשורים בסחר, הרמוניזציה עם סטנדרטים בינלאומיים, קבלת העתקים.
- אוטומציה – חילופי מידע אלקטרוני, פרוצדורות גבול אוטומטיות, ביצוע ניהול סיכונים.
- פרוצדורות – פישוט ביקורת הגבול, “אשנב יחיד” (נקודת הגשה אחת לכלל המסמכים), ביקורת לאחר שחרור, מפעילים כלכליים מאושרים.
- מעורבות קהילת הסחר – היוועצות עם סוחרים.
- ממשל וחוסר תלות – מבנה המכסים ותפקודם, מתן דין וחשבון, מדיניות אתית.
- אגרות ותשלומים – שיטות האגרות והתשלומים המוטלים על ייבוא וייצוא.
- שיתוף פעולה פנימי – שיתוף פעולה בין רשויות הגבול במדינה, האצלת סמכויות לרשויות המכס.
- שיתוף פעולה חיצוני – שיתוף פעולה בין הרשויות הגבול והמכס במדינה לבין רשויות מקבילות של מדינות שכנות ושלישיות.
הגירסה המעודכנת לפרויקט מכסה 152 מדינות (בהשוואה ל-133 מדינות בגירסה הקודמת), אשר שייכות למגוון רחב של אזורים גאוגרפיים, רמות הכנסה ושלבי פיתוח. האינדיקטורים שפיתח הארגון, ממירים את אמצעי הגבול במדינה הנבחנת לנתונים מספריים, המוזנים למודל שיווי משקל מסחרי, המאפשר להעריך את מידת השפעת אמצעי הגבול על הסחר הבילטרלי של המדינה. גירסת 2015 של הפרויקט מאפשרת למדינות לעקוב אחר השיפורים, שהשיגו מאז 2012, לערוך השוואה בינן לבין מדינה או קבוצת מדינות ועוד.
באתר הפרויקט שני כלים אינטראקטיביים, המאפשרים לגולשים להשוות בין המדינות לפי 11 האינדיקטורים, לזהות את האמצעים הספציפיים המשפיעים במיוחד על הניקוד שקיבלה באינדיקטור מסוים וכן לבצע הדמיה של השינוי בניקוד האינדיקטורים לפי שינוי האמצעי באותה מדינה.
כיצד דורגה ישראל מבחינת הליכי הסחר שלה?
החדשות הטובות הן שבשניים מבין האינדיקטורים מצבנו טוב ביחס לרבעון העליון של המדינות בעלות התפקוד הטוב ביותר: ערעור ואגרות ותשלומים. ביתר האינדיקטורים דורגנו מתחת לניקוד הממוצע של הרבעון העליון.
לאחר חישוב צפי העלייה בזרימת הסחר והפחתת עלויות הסחר כתוצאה מרפורמה אפשרית באמצעים בהם ישראל טעונה שיפור, הומלץ על התמקדות באמצעים הבאים:
- מידע זמין: שיפור תפקוד הקו החם לפניות יצואנים ויבואנים; שיפור המידע הזמין אודות הסכמים בינלאומיים עם מדינות אחרות בתחום, מנגנון הערעור וקנסות בגין הפרת נהלי הייבוא והייצוא.
- החלטה מקדמית: פרסום הזמן הממוצע לטיפול בהחלטה מקדמית; יצירת אפשרות ערעור על החלטה מקדמית; שקילת הארכת תוקף הזמן להחלטה מקדמית.
- טפסים: הרחבת אפשרות קבלת העתקי מסמכים, במיוחד כשמדובר בהגשה מקוונת.
- אוטומציה: קידום השימוש בחתימה אלקטרונית.
- פרוצדורות: יצירת אפשרות לשחרור מוקדם בטרם החלטה סופית בדבר שיעור המכס, במיוחד כשמדובר בטובין מתכלים; הרחבה ושיפור תכניות מפעילים מורשים.
