ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
המשבר הכלכלי האחרון החל כמשבר פיננסי עם נפילת ענקיות הביטוח ובנקים אך במהרה הוא גלש לכלכלה האמיתית עם עלייה דרמטית באחוזי האבטלה, עצירת היקפי השקעות וירידה בתמ”ג. רק בימים האחרונים, אחרי שרבים חשבו שהמשבר האחרון נמצא מאחורינו, השוק חוזר לאי-יציבות והצמיחה מאטה שוב. כלקח מהמשבר הכלכלי האחרון וכמענה לבעיות הכלכליות-חברתיות הבוערות, יצר ה-OECD פרויקט דגל בשם NAEC (גישות חדשות לאתגרים כלכליים), המנסה לענות על השאלות הכלכליות הבוערות כמו: עלייה באי-שוויון ובעוני, צמיחה ירוקה ומכלילה ומגזר הפיננסים. לאחר מספר שנים של עבודה, ה-OECD הכריז על מסקנות ראשונות.
באירוע שנערך בפריז, במטה ה-OECD, מזכ”ל הארגון, אנחל גורייה, צייר תמונת כלכלית פסימית של שוק החוזר למצב לא יציב וצמיחה נמוכה. בנוסף, שוק התעסוקה עדיין לא יציב ורבים מדי נמצאים מחוץ למעגל העבודה, דבר הפוגע בחיי הרווחה של רבים במדינות ה-OECD ולמעשה חייהם נמצאים במצב פחות טוב ממה שהיה לפני שהמשבר הכלכלי פרץ. גורייה ציין, שאחד מהגורמים שמנעו משבר כלכלי גדול יותר הוא מדינות שהמשיכו לצמוח והניעו את הכלכלה העולמית, כמו סין וברזיל, אך התחזית האחרונה של ה-OECD למדינות אלו חוזה ירידה בצמיחה. גורייה ציין גם את התחממות הגלובאלית, שעדיין מהווה סכנה גדולה ואתגר ממשי וכולם נושאים עיניים לפריז, לוועידת ה-COP21, שתתקיים בסוף השנה ומקווים שהיא תצליח לייצר תכנית פעולה אמתית.
משתתפי הכנס מימין לשמאל: ז’אן פיסני-פארי, גבריאלה רמוס, אנחל גורייה, רוברט סקידלסקי וקתרין מן
פרויקט NAEC מנסה לייצר כלי, שיאפשר לקובעי המדיניות בחירה אמתית בין חלופות ולעתים קרובות גם פתרון, שיאפשר את שניהם ולכן הפרויקט והכלי של ה-OECD מנסה לבדוק האם אפשר לייצר צמיחה בתמ”ג, אך כזו שתהיה גם מכלילה ולא תגדיל את אי-השוויון. האם אפשר לייצר רגולציות ירוקות נוקשות אך כאלו שלא יפגעו בסחר ובהיקף ההשקעות? הארגון מאמין שכן. לפי ה-OECD, כלי מדיניות בשנים של לפני המשבר התמקדו לרוב ביעילות הכלכלית של השוק ושמו פחות דגש על איכות החיים, אספקטים סביבתיים ושאלות של שוויון הזדמנויות. נראה היה, שצמיחה כלכלית הופכת למטרה עצמה ולא אמצעי בלבד לרווחת בני האדם.
גבריאלה רמוס (Gabriela Ramos), ראש מטה ה-OECD הציגה את עיקרי תכנית NAEC. העיקרון המנחה הוא שילוב של שאלות כלכליות עם כלים הלקוחים ממדעי החברה, גאוגרפיה ואף פסיכולוגיה ובדרך זו לייצר מודל רב ממדי. במודל מנסים למחוק את התיחום בין מיקרו למאקרו כלכלה ולהשתמש, פעמים רבות, בפתרונות מחוץ לגישות הכלכליות המסורתיות. גרמוס הציגה את השאלות להמשך הפרויקט: האם הכלכלה העולמית חוזרת למשבר? האם הנתונים שבידנו מספקים? מהו אפקט הטכנולוגיה על עתיד הכלכלה? האם הכלכלנים חושבים מחוץ לקופסה או שהם מקובעים בתפיסות מסורתיות?
לשם יישום גישת NAEC, ה-OECD מבקש לפתח כלים ואמצעים חדשים מתוך הבנת המגבלות של המודלים הישנים. העקרונות המובילים את הגישה הם:
- לבחון את המדיניות גם מפרספקטיבה של התרומה לכל שכבות האוכלוסייה.
- לאפשר שוויון הזדמנויות באמצעות חינוך איכותי לציבור כבר מגיל צעיר ולספק קשת רחבה יותר של כישורים. נקודה זו חשובה מאוד, כיוון שה-OECD הראה שאי-שוויון בהכנסות פוגע בצמיחה לטווח הארוך על-ידי מחסור בכישורים במעמדות הנמוכים.
- לוודא שמערכת המס מספיק פרוגרסיבית. הכלכלן המפורסם, תומאס פיקטי וה-OECD מאמינים, שאחת מהדרכים היעילות ביותר להתמודדות עם אי-השוויון ההולך וגדל היא מיסוי פרוגרסיבי, שיאפשר באמצעות כספי העברה צמצום הפערים.
- לשאוף לא רק להגדיל את היצע המשרות אלא גם את איכותן, כך שעובדים יוכלו לפתח כישורים לשוק עבודה משתנה ולחסל נורמה של עובדים עניים.
- שיוויון מגדרי בחינוך, תעסוקה ויזמות. לפי ה-OECD וארגונים כלכליים רבים, מחסור בשוויון מגדרי פוגע בצמיחה הכלכלית ומדינות רבות מפסידות בצמיחת תמ”ג משוערת עקב חסמים לנשים.
- לקדם שלטון מכליל, בדגש על הרמה העירונית, כך שהיעילות של המדיניות תגבר.
בין חברי הפאנל השתתף הלורד רוברט סקידלסקי (Robert Skidelsky), היסטוריון בריטי של הכלכלה, שטען שהמשבר הפיננסי האחרון נגרם עקב מודלים כלכליים שגויים ובעיקר עקב צרות המחשבה ששלטה בכיפה. סקידלסקי טען, שהכלי של NAEC לא הולך מספיק רחוק ולא מנסה לגעת בהגדרות הבסיס של הכלכלה, כגון מה נחשב היום מיקרו ומה יכול להיחשב מאקרו. סקידלסקי שאל, בנוסף, מדוע תעשיית הפיננסים היא עדיין פרה קדושה ולא שואלים האם היא הכרחית. כאשר הוא התייחס לשוק התעסוקה, טען שאולי מצב התעסוקה כיום הוא הטוב ביותר שניתן להשיג, כיוון שלמרות שאין אינפלציה באירופה ואחוזי האבטלה עדיין עומדים על כ-10%. כהיסטוריון הוא ציין, שבמאה ה-19, פועלים בריטים נכנסו למפעלים לשרוף את המכונות החדשות, כיוון שחששו לאיבוד העבודות בגללם. כידוע, מצב זה לא התרחש אך העולם שלנו שונה, כיוון שבאותה תקופה, רבים מבני אירופה היגרו לעולם החדש ומצאו אפשריות חדשות וכיום כמובן זה בלתי אפשרי. סקידלסקי סיים הרצאתו בכך, שהבעיה אינה תמיד כלכלית אלא פוליטית, כיוון שה-OECD הראה והוכיח שאי-שוויון מפריע לצמיחה עקב ירידת הכישורים והפתרון הוא מיסוי פרוגרסיבי יותר, אך זה רק צד אחד של המטבע כיוון שבסופו של דבר, פתרון לאי-שוויון הינו החלטה פוליטית ולא רק כלכלית.
הכלכלן הצרפתי, ז’אן פיסני-פארי (Jean Pisani-Ferry) טען, שאי אפשר לדבר רק על כלכלה, כיוון שפעמים רבות החלטות כלכליות הן עניין של ייצוג פוליטי ולנושאים חשובים רבים חסרים קבוצת ייצוג, כמו בנושאים של איכות הסביבה ואי-שוויון ולכן עוסקים זה באופן בינלאומי אך כמעט ולא ברמה הארצית. קתרין מן (Catherine L. Mann), הכלכלנית הראשית של ה-OECD, הציגה עמדה קצת שונה והפנתה זרקור לפוליטיקאים ולא לכלכלנים, כיוון שהם מתעניינים אך ורק בשורה התחתונה ולא בתמונה המרוכבת, בדיוק כמו בתחזיות הכלכליות שהיא מבצעת שבהם רבים מתעניינים במספרים (תחזית הצמיחה לשנה הקרובה) אך לא בסיפור המלא.
מתוך כנס NAEC שנערך במטה ה-OECD
בסיכום הכנס, הדגישו ראשי ה-OECD, שעל מנת לשפר את היציבות של הכלכלות, פרויקט NAEC מכוון לפתח מסגרת עבודה, שתאפשר פיקוח טוב יותר על רגישות הכלכלה לזעזועים. כמו כן, הרצון הוא לשפר את היציבות ואת הקיימות של המגזר הפיננסי. בתוך זה כלול גם הרצון לשיפור יציבות הבנקים וניהול נכון יותר של הסיכונים.על מנת שכל זה יתאפשר מבחינה פוליטית וחברתית, תנאי הכרחי מבחינת NAEC הוא השבת הביטחון בממשלות ובמוסדות השוק באמצעות שקיפות ורגולציה, שתבטיח את טיפול שקול והוגן כלפי כל האזרחים, אשר תמנע את סיפוק האינטרסים של קבוצות אינטרס קולניות כאלו ואחרות. בבסיס פרויקט NAEC עומדת מדיניות שאפתנית, אשר דורשת מנהיגות פוליטית, כמו גם מיומנות ויכולת הטמעה ולכן עבודה רבה עוד לפנינו.
