דברים שנאמרים ב-OECD

אלו מילים נאמרות שוב ושוב במסדרונות ובדיוני ה-OECD?

מעבר לתמ״ג – ארגון ה-OECD אינו היחיד המבקש למדוד צמיחה כלכלית מעבר למדד המוכר כל-כך, אבל הוא בהחלט המוביל שבהם. ״תוצר לנפש״ הוא המדד המקובל ביותר לבדיקת צמיחה כלכלית אבל לא בהכרח אומר רבות על הרווחה האישית של האזרחים. בנוסף, לתמ״ג יש חסרונות רבים שרובם ידועים כבר שנים רבות כגון חוסר התחשבות במשאבים הטבעיים ועבודה ביתית ובנוסף, בעידן הכלכלה הדיגיטלית רבים תוהים האם הכלכלה החדשה בכלל נספרת.

שקיעתו של המערב – מאז המשבר הכלכלי האחרון ואף לפניו, המערב אינו מקור הצמיחה של העולם ורבות ממדינות הארגון, בעיקר מדינות אירופה, מדשדשות ומציגות צמיחה מועטה סביב 1%. המדינות שסוחבות את הצמיחה העולמית הן בעיקר סין והודו שאינן חברות בארגון. אחת ממטרות הארגון לשנים הבאות הוא לבדוק כיצד המערב יכול להמציא עצמו מחדש, בעיקר באמצעות חדשנות.

תמ"ג

ערים – הארגון אוסף מידע ברמת המדינות אך לא רק וכבר מספר שנים הארגון עוסק באזורים ואף מייחד מספר פעילויות לרמה האזורית כמו ״איך החיים״ ברמה האזורית, כולל ישראל. בשנה האחרונה, רמת הניתוח התמקדה עוד יותר ועברה להתמקד בערים ואף השיק יוזמה לערים מכלילות שחברות בהן מעל 50 ערים כולל פריז, ניו-יורק ותל-אביב.

ברקסיט – ה-OECD הזהיר את אזרחי בריטניה מיציאה מהאיחוד האירופי ועל ההשלכות המסוכנות של מהלך זה על הכלכלה של הממלכה המאוחדת. מספר ימים לפני משאל העם הוציא הארגון תחזית כלכלית מיוחדת לכלכלה הבריטית והזהיר שבמקרה של היפרדות, התמ״ג הבריטי יירד ביותר מ-5%. כיום, נראה שהתחזיות השחורות של כלכלני הארגון מתגשמים עם נפילת שערו על הלירה הבריטית וחשש כבד מהעתיד, עוד לפני שבריטניה הכריזה רשמית על יציאה. לאחר שאזרחי הממלכה החליטו, למרות כל ההמלצות, לבחור באופציית היציאה, שאלו את עצמם אנשי ה-OECD, האם האזרחים הבריטים אינם האמינו לתחזיות או שהצביעו למרות.

להגן על עובדים ולא על עבודות – הארגון דוחק במדינות להפסיק להגן על עבודות שאין להם תוחלת רק כדי להגן על עובדים. בשנים האחרונות יש קרב בלימה אדיר של ממשלות ואזרחים כנגד מודלים עסקיים חדשים כמו כלכלת החלטורה, עבודות העוברות למדינות מתפתחות עקב סחר ואוטומציה המאיימת להעלים עבודות רבות. הארגון קורא למדינות לא להילחם במודלים אלו אלא להגן על העובדים באמצעות מנגנוני רווחה ורכישה של כישורים חדשים לעובדים שהולכים לאבד את עבודתם.

הפגנה כנגד אובר בבודפשט

צעירים – בישראל הבעיה הזו אינה משמעותית אך במדינות OECD רבות צעירים עדיין מובטלים ומתקשים להיכנס לשוק התעסוקה. בעיה הזו בעיקרה אירופאית הנובעת מסיבות רבות אך הסיבות הראשיות הן צמיחה איטית המקשה על יצירת עבודות חדשות ושוק עבודה קשיח שמקשה על כניסת עובדים חדשים.

שוק עבודה גמיששוק עבודה גמיש מאפשר העסקה גמישה יותר למעסיקים בזכות יכולת מגוונת במו״מ למול העובדים ודרך פשוטה יותר לפטר עובדים. היתרון של דגם זה שהוא מעודד תעסוקה וצמיחה אך מסכן הגנות על עובדים ויכול להוביל לעובדים עניים. בשוק עבודה קשיח יש הגנות רבות על עובדים מקשה על מעסיקים לפטר עובדים וכך מונע כניסת עובדים חדשים. מצד שני, אלו עובדים הזוכים להגנות מפני גחמות של מעסיקים ואף יכולים להשתכר בכבוד. השאלה היא מהו הדגם העדיף? מדינות רבות שבהן קיים שוק עבודה קשיח כמו צרפת, ספרד ואיטליה רוצות לעבור למודל גמיש יותר אך לא למודל אמריקאי אלא למודל הדני היוצר מערכת מורכבת של שוק עבודה גמיש למעסיקים ושוק עבודה קשיח לעובדים, כלומר, המעסיקים יכולים לפטר עובדים כמעט ללא הגבלות אך העובדים זוכים לרשת ביטחון נדיבה ביותר הכוללת השקעה בהדרכה וכישורים כדי למצוא את מקום העבודה הבא.

דיגיטציה – הפרויקט הגדול הבא של הארגון הוא ״דיגיטציה לצמיחה כלכלית ולרווחה אישית״ וזהו אחד הנושאים החשובים לכלל מדינות הארגון. כחלק מפרויקט הרוחב יבדוק הארגון כיצד הדיגיטציה משפיעה סחר, בריאות, תעסוקה, חדשנות ועוד נושאים רבים.

הזדקנות האוכלוסייה – בעיה נוספת שפחות רלוונטית לישראל אבל אקוטית לכל מדינות המערב כמעט. אוכלוסיית המערב מזדקנת ושיעור האוכלוסייה העובדת קטנה בכל שנה וביפן המצב כה חמור עד שב-2050 היא תקטן בכמעט 40%. כלל מדינות הארגון מנסות לפתור בעיה זו בעזרת הגירה והעלאת גיל הפרישה שנמצא בכותרות גם בישראל. הארגון תומך בהעלאת גיל הפרישה והגדלת הפריון כדי שהמדינות ישיגו

מקור: הבית הלבן

יותר בפחות משאבים.

 

טראמפ – מילה שלא נאמרת הרבה אבל רוחו של הנשיא האמריקאי הנבחר בהחלט מורגשת במסדרונות ה-OECD. הארגון הוקם כחלק מתכנית מארשל לשיקום אירופה באמצעות סחר, גלובליזציה וכלכלה ניאו-ליברלית. הארגון, יחד עם ארגונים נוספים, מטיף לפתיחת שווקים, הורדת חסמי סחר ומניעת פרוטקציוניזם. לגלובליזציה יתרונות רבים והיא הביאה רווחה בלתי נתפסת למערב אך יחד עם זאת עבודות רבות הועברו לכלכלות מתפתחות באסיה ומעמד הפועלים שהגיע לרווחה אדירה לאחר מלחמת העולם השנייה מוצא עצמו נאבק למצוא מקומו בכלכלה החדשה. בתחזית הכלכלית האחרונה לשנת 2016 רמזה הכלכלנית הראשית לאיום של טראמפ על מלחמת סחר כנגד סין וטענה ש״סחר וגלובליזציה לא חשובים רק כלכלית אלא גם פוליטית כי הם גורמים למדינות

לעבוד יחד ולא להילחם אחת בשנייה״. הארגון מנסה לחשוב מחדש על הגלובליזציה ואפילו תוהה האם שגה בתפיסה האופטימית שלו.

 

מעמד הביניים – המעמד של המערב עדיין לא בסכנת העלמות אך הוא מצטמצם. שר התעסוקה האמריקאי הגדיר יפה את השינוי במעמד הביניים בכנס השרים שנערך בינואר ״בעבר, הסבלים בשדה התעופה היו שייכים למעמד הבינוני וכיום רובם ככולם עובדי קבלן ומתקשים לסגור את החודש, למרות שהרווחים של החברות רק עלו״. הגלובליזציה, אי-השוויון, שוק עבודה גמיש, כל אלו אחראים לדילולו של מעמד הביניים

כלכלה מעגלית – אחרי כלכלת שיתוף, כלכלת חלטורה וכלכלה דיגיטלית, הקונספט הכלכלי החדש כבר כאן והוא ממשיך את המגמה הירוקה. כלכלה מעגלית מתארת כלכלה שבה נעשה שימוש בכל המשאבים האפשריים ללא יצירת פסולות. התעשייה רגילה לייצר פסולות רבה בכל ייצור של מוצרים אבל כדי להגן על הסביבה מהייצור המוגבר יש להשתמש בפסולת מחדש ולהפוך את זה למוצר. במצב אופטימלי, בכלכלה מעגלית, שום משאב אינו מתבזבז אלא משומש מחדש.

קנדה – פעמים רבות כאשר הארגון רוצה לציין שם של מדינה שיש לקחת ממנה דוגמה הוא מציין את אחת מהמדינות הנורדיות כמו שבדיה או דנמרק אך בשנה האחרונה, פעם אחר פעם, מסמן הארגון את קנדה כמודל לחיקוי. הכלכלנית הראשית הגדילה ואמרה שאין היום הרבה פוליטיקאים אמיצים וג'סטין טרודו הוא היוצא מן הכלל. מדוע הארגון מאוהב בראש הממשלה הצעיר של ארץ המייפל? בעוד שרוב המדינות מקצצות בתקציבים ונוקטים בצעדי צנע, קנדה וטרודו מגדילים את מסגרת התקציב ומעודדים השקעות ציבוריות וכך ממריצים את הכלכלה. כאשר נשאל מזכ״ל הארגון על מדיניותו הכלכלית של טראמפ ציין שאם נשיא ארה"ב הנבחר יקיים את הבטחתו להגדיל השקעות ולחדש תשתיות אזי הארגון יתמוך ביוזמה זו.

ג׳סטין טרודו במצעד הגאווה. קרדיט: vl04 פליקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *