גיוס כישורי מהגרים להצלחה כלכלית

בתחילת דצמבר ערך ארגון ה-OECD כנס בנושא מדיניות הגירה וסביב השאלה כיצד גיוס כישורי מהגרים יכול להביא להצלחה כלכלית. הכנס התקיים בנוכחות שרים ופקידים בדרג גבוה, ביניהם שר ההגירה והאזרחים הקנדי, כריס אלכסנדר (Chris Alexander), שרת העבודה והרווחה של גרמניה, אנדראה נהלס (Andrea Nahles), שאף ניהלו חלק מהמושבים ומזכ”ל ה-OECD אנחל גוריה (Angel Gurría). את ישראל ייצגו המדען הראשי של משרד הקליטה, זאב חנין והנספחת הכלכלית לארגון ה-OECD.

מטרת הכנס הייתה לשתף מתוך ניסיון המדינות לגבי פתרונות לשאלות הבוערות בתחום זה, כגון: שילוב מוצלח של מהגרים בכלכלה; שילוב חברתי ורתימת הציבור תוך בניית אמון בנושאי הגירה.

נושא ההגירה הוא אחד מהנושאים החשובים והבוערים ביותר במדינות ה-OECD, שמתמודדות עם הגירה מוגברת מצד אחד וקצב הזדקנות מוגבר, מצד שני. מדינות הארגון מנסות להבין כיצד ניתן לשלב את המהגרים בשוק העבודה ברמה שתתאים לכישורים שלהם.

הכנס הנוכחי התמקד בארבעה מושבים וכן בדיון אסטרטגי אודות הממשק בין מדיניות הגירה לבין משא ומתן של הסכמי סחר, בדגש על סחר בשירותים וההשלכות על כך על תנועת עובדים מיומנים.

מושב ראשון: יישוב היעדים לטווח קצר וארוך במדיניות ההגירה

פעמיים רבות יעדים לטווח קצר מתנגשים עם יעדים ארוכי טווח, כמו הגירה ואבטלה. בעת משבר כלכלי ועלייה בנתוני האבטלה, עבודת מהגרים נפגעת קשות ורבים מתקשים למצוא עבודה ולכן עניין זה משפיע גם על אינטגרציית המהגרים בטווח הארוך. דוגמה נוספת היא, שפעמים רבות נוצר מחסור בידיים עובדות בסקטור מסוים ומהגרים הם פתרון מהיר ונוח, אך לעתים פתרון זה מונע פתרונות מבניים ארוכי טווח בשוק העבודה. עוד נושא, שעלתה במושב היא נושא הפליטים, שמתגבר במדינות רבות. פליטים, המגיעים ממדינות המזרח התיכון ומאפריקה, כמו במקרה הישראלי. פליטים אלו מצטרפים לשוק העבודה, אך בניגוד למהגרי עבודה, קשה להעריך את מספרם ואת כמותם מראש.

מושב שני: בניית אמון הציבור במדיניות הגירה

בסקר שנערך במדינות הארגון, הציבור הכללי מעריך את מספר המהגרים ברמה גבוהה יותר משיעורו באוכלוסייה, לעתים אפילו פי שניים. נתון זה מעיד על הרגישות הרבה למהגרים ולמהגרי עבודה במדינות השונות, אך למרות זאת, כל המדינות ציינו בתחזיותיהם, שיצטרכו להביא עוד מהגרי עבודה עקב שינוים דמוגרפיים. אנשי המושב ציינו, שהפתרונות לכך הם שקיפות הממשלה בנושא זה, יצירת תחושה, שהכול תחת שליטה ובעיקר לא להתעלם מהבעיה.

מושב שלישי: יצירת קשרים עם מעסיקים ואיגודי עובדים

המושב ניסה לענות על השאלות: כיצד ניתן להיענות לדרישות המעסיקים להגברת קצב מהגרי העבודה? וכיצד ניתן להגביר את הפיקוח והחקיקה על מהגרי העבודה כדי למנוע ניצול עובדים? למעסיקים יש גם כוח רב בהורדת מספרם של מהגרי העבודה הלא חוקיים, כיוון שמשאבי המדינה מוגבלים בכל מה שקשור לאכיפה.

מושב רביעי: טיפוח תפקיד ההגירה ומהגרים באסטרטגיות כישורים עבור שוק העבודה

מושב זה עסק במהגרי עבודה מיומנים, שלהם יש דרישה מוגברת מאוד במדינות המפותחות. ככל שהכלכלה מתמקצעת יותר ויותר, עסקים ומדינות מתחרים ביניהם על גיוס עובדים בעלי מיומנויות ספציפיות. לפי הנתון האחרון, במדינות ה- OECD יש 35 מיליון מהגרי עבודה בעלי תארים מתקדמים, 70% יותר מאשר לפני עשור.

חציו השני של המושב עסק במהגרים בעלי מיומנויות פחותות וכיצד ניתן לשלבם טוב יותר בשוק העבודה. רוב מהגרים במדינות ה-OECD נמצאים בשוק העבודה, אך מספר המובטלים בקרבם גבוה יותר מאשר בקרב אזרחים שנולדו במדינה. בנוסף, רבים מהם מועסקים במשרה, שלא תואמת את הכישורים שלהם ונמוכה יותר מהיכולות שלהם. בישראל, כמעט 50% מהמהגרים over-qualified (“שכישוריו גבוהים מדי לשם ביצוע עבודה מסוימת”) לתפקיד, שבו הם מחזיקים.