בלי סודות

מחקר חדש של ה-OECD בדק את הקשר בין שמירת סודות מסחריים לבין ביצועים כלכליים החל משנת 1985 עד 2010 ב-37 מדינות ובהן גם מקרה בוחן על ישראל

לכולנו יש סודות שאם יתגלו, יפגעו בנו באופן אישי, אך יש סודות שחשיפתם מלווה בהשפעות כלכליות רחבות. היכולת של המדינה לשמור על סודות מסחריים של החברות הפועלות במשק משפיעה באופן מובהק על תמריצים כלכלים לחדשנות, ניוד עובדים ומעבר של טכנולוגיות. מחקר חדש של ה-OECD בדק את הקשר בין שמירת סודות מסחריים לבין ביצועים כלכליים החל משנת 1985 עד 2010 ב-37 מדינות ובהן גם מקרה בוחן על ישראל.

ארגון הסחר העולמי (The World Trade Organization – WTO) יצר את ההסכם הבינלאומי הראשון בתחום שמירת הסודיות ובו סוד מסחרי מוגדר כמידע סודי בעל ערך מסחרי, שגילוי יפגע באופן כלכלי בחברה. במונח 'סוד מסחרי' אין הכוונה לפטנטים (אף על פי שחלק מסודות מסחריים יכולים להפוך לפטנטים בסופו של תהליך) או מידע בעל זכויות יוצרים, המוגנים לזמן מוגבל על-פי החוק. סוד מסחרי משתנה בהגדרה ממדינה למדינה אך באופן כללי ניתן להגדירו לפי מספר פרמטרים:dark-secrets-1077691-m

  1. מידע טכני
  2. מידע עסקי סודי, כמו: רשימת לקוחות, מידע פיננסי או תכנית עסקית.
  3. Know-how – מידע פנימי לגבי מתודות ותהליכים לשם תפעול העסק.

 

שמירת סודות ושוק העבודה

במחקרים רבים בתחום גילו, שלחברות החוששות לחשיפת סודות מסחריים, יש השפעה ישירה על שוק העבודה, למשל בתמריץ להשארת עובדים בתוך בחברה. כאשר חברה משקיעה רבות בפיתוח מוצר, היא תעדיף לשלם יותר לעובדיה, העוסקים בתחום, כדי שהמידע לא יזלוג עמם לחברות אחרות. בנוסף, ככל שהחברה מקפידה על שמירת סודיות מסחרית, ההשקעה בתחום המחקר והפיתוח (R&D) גדלה. מצד שני, חברות מהסוג הזה גם יתעקשו לעיתים לא לבצע מיקור חוץ לתהליכים בפיתוח המוצר לשם שמירת הסודיות בתחומי החברה.

מקור חמצן לעסקים קטנים ובינוניים

המחקר חושף, כי עסקים קטנים ובינוניים (SMEs) תלויים יותר בשמירת סודות מסחריים מאשר עסקים גדולים, כיוון שתהליכי אישור פטנטים דורשים זמן ומשאבים, שלא תמיד אפשריים לעסקים אלו, לעומת שמירת סודות מסחריים, שלא מצריכים השקעות רבות.

מסחר וביטחון

המחקר מגלה, שלשמירת סודות מסחריים יש קשר ישיר לקשרים עסקיים, כיוון שחברות נוטות יותר להשקיע ולסחור במדינות השומרות על סודות מסחריים, בעיקר כאשר תהליך המסחר מצריך חשיפה של סוד מסחרי.

העתיד

המדינות מבינות את חשיבות היכולת של החברות לשמור על סודות מסחריים, לרוב המדינות יש תהליכי פיקוח ואכיפה בתחום זה וחלקן מייצרות תהליכי חקיקה חדשים לשם הידוק היכולת של שמירת סודיות. האיחוד האירופאי שואף לייצר סטנדרטיזציה בחקיקה ובעיקר ליצור הגדרה מחייבת של 'סוד מסחרי'. כבר כיום ישנן מדינות בעלות חקיקה רחבה בנושא זה ובהולנד למשל, חשיפת או גניבת סוד מסחרי יכול להוביל למאסר של עד שנה בכלא וקנס של 11,250€.

sealed-474760-m

ישראל והעולם

המחקר מוצא, שבעוד המדינות המתפתחות משקיעות בשמירת סודות מסחריים החל משנות ה-90 ואילך, מדינות מפותחות משקיעות בנושא זה באופן תדיר ומתמיד. כצפוי, המחקר מגלה, שהמדינות בעלות החקיקה והאכיפה הרחבה ביותר לשמירת סודיות הינן מדינות אנגלו-סקסיות, כגון: אנגליה, קנדה וארה"ב, בעלת הציון הגבוה ביותר בתחום זה. המדינות שהשיגו ציון נמוך במדד הסודיות אלו מדינות מתפתחות, כגון: הודו, סין ואינדונזיה. בתחום זה ישראל הרבה מעל הממוצע ומתקרבת למדינות האנגלו-סקסיות ומעל צרפת וגרמניה, למשל. מדד זה מגלה, שהחלקים בהן מדינת ישראל מצטיינת הם בתחום האכיפה והחקיקה, אך מדינת ישראל חלשה בתחום ההגדרה של 'סוד מסחרי' וחקירות מקרים של חשיפת סודות. מדינת ישראל נמצאת גם במגמת שיפור מתמיד, בשנים בהן הסקר נבחן: ישראל מציגה ציון של 3.59 (מתוך 5) בשנת 1985 ומגיעה לציון 4.08 בשנת 2010.

אינדקס שמירת סודיות

ישראל בחמשת הממדים

ישראל בין השנים

בישראל, הכנסת חוקקה חוק הנועד להגן על סודות מסחריים בשנת 1999 בשם: 'חוק עוולות מסחריות', המגדיר סוד מסחרי ככזה המעניק יתרון עסקי למחזיקים בהם על-פני המתחרים החל מתהליך ייצור, נוסחה ספציפית ואף רשימת ספקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *