בלוקצ’יין והמגזר הציבורי

מאת שלי וולקוביץ

בלוקצ’יין, לא רק ביטקוין

בשנתיים האחרונות הפכה טכנולוגית הבלוקצ’יין למונח באזז ואחד הנושאים החמים ביותר בתחום ההייטק. היות והטכנולוגיה הומצאה לראשונה כתומכת למטבע הביטקוין, בדרך כלל היא מוזכרת בהקשר של מטבעות קריפטוגרפיים, ביטקוין המוכר שבהם. אבל בלוקצ’יין הוא לא רק אמצעי תשלום, והטכנולוגיה המשמשת את המטבעות הקריפטוגרפים עשויה לשמש במגוון עולמות תוכן בהם נדרשת העברה של מידע באופן מאובטח, ובלי שיש צורך להסתמך על אימות של צד שלישי להעברת מידע אמין בין שני צדדים. טכנולוגית הבלוקצ’יין מוגדרת לפי ה-OECD  כמערכת דיגיטליות מבוזרת הפועלת כרשומה פתוחה, משותפת ואמינה של עסקאות בין גורמים, שאינה מאוחסנת בידי רשות מרכזית. לכל המשתמשים עותק והם יכולים לראות באופן שקוף ובכל רגע נתון את העברת הנתונים הנעשות במערכת. השקיפות שהטכנולוגיה מאפשרת, לצד הבקרה, העקביות ואבטחת הנתונים המוגברת יכולה לסייע בהגדלת האמון בין הצדדים, להקל את המסחר ולשפר את היעילות של העסקאות. הטמעה נכונה של בלוקצ’יין יכולה לסייע במעקב אחרי מגוון משאבים הנעים בשרשרת אספקה, יצירת חוזים חכמים או כאמצעי להעברת מידע באופן מאובטח, כרשומות רפואיות למשל.

לטכנולוגית הבלוקצ’יין פוטנציאל השפעה רחב על מגוון תחומי תעשיה ושווקים, הן בסקטור הפרטי והן בזה הציבורי. לצד זאת קיימים גם אתגרים רבים והם כוללים פוטנציאל של שימוש לרעה כפי שנעשה בימיו הראשונים של הביטקוין, סוגיות של פרטיות והגנה על מידע, נדרשות רמות גבוהות של אנרגיה הנדרשות לתפעול מערכות בלוקצ’יין מסוימות, בחלק מהמערכות כמות העסקאות הוא מוגבל ועוד. ההיבט המרכזי של טכנולוגית הבלוקצ’יין, אי גמישות וחוסר היכולת לשנות את שרשרת הבלוקים בדיעבד, משמש אמנם כיתרון לנושא אמינות המידע המאוחסן, אולם עלול להפוך את הטכנולוגיה ליעילה פחות מטכנולוגיות מוכחות אחרות עבור שימושים רבים.

בלוקצ’יין במגזר הציבורי

ממשלות לאומיות, רגולטורים וסטנדרטים בינלאומיים צפויים לשחק תפקיד משמעותי בעיצוב חדשנות בלוקצ’יין, באמצעות יצירת מדיניות תואמת ברמה המקומית והעולמית. קובעי מדיניות יצטרכו להתמודד עם אתגרים בדרך לשימוש רחב בטכנולוגיה ולשקול את השפעותיה השונות. על מנת לאפשר לפקידי ציבור ומקבלי החלטות להבין טוב יותר את הטכנולוגיה והשלכותיה על המגזר הציבורי, כתבו מומחי ה-OECD את מדריך הבלוקצ’יין ושימושים במגזר הציבורי.

בנייר מפרטים החוקרים הן את מבנה הטכנולוגיה והן את ההשלכות הפוטנציאליות המעשיות של השימוש בה, על מנת לאפשר לפקידי הציבור תמונה מקיפה ככל הניתן. במדריך עוסקים בשאלה כיצד הטכנולוגיה, שמאפשרת בעצם לנהל כמויות גדולות של מידע שדורש אמון, יכולה לשרת את המערכת הציבורית. מועלות סוגיות הנוגעות למורכבות הטכנית, לסיכונים, לביטחון והתועלת (או חוסר התועלת) לממשלה.

הדוגמא המובהקת ביותר לשימוש של בלוקצ’יין בשירות הציבור כיום הוא במוסדות הפיננסיים, בנקים הפועלים כצד שלישי מהימן לאישור עסקאות. יותר מ-30 ממשלות ו-90 בנקים מרכזיים בעולם חוקרים כיום את נושא הבלוקצ’יין והם הלקוחות הגדולים ביותר של ספקים בתחום. בחודש מאי התקיים ב-OECD כנס בנושא של נכסים דיגיטליים בהשתתפות נדין בודו-טרכטנברג, המשנה לנגידת בנק ישראל, ובין היתר נדונו שאלות של מדיניות מוניטריות מתאימות ומבנים פיננסיים מוסדיים. טכנולוגית הבלוקצ’יין מעלה כביכול שאלות באשר להמשך הנחיצות של מוסדות ממשלתיים וציבוריים כבנקים במבנה המוכר לנו כיום. הסיבה המרכזית לכך, היא ששמירת הרשומות בידי צד שלישי מהימן, כפי שמשמשים מוסדות אלו כיום, הופכת אותם בין היתר לנקודת כשל בודדת במקרה של אסון כמתקפת סייבר. כמו כן, היא עשויה לאפשר פיתוח וצמיחה של מערכות קבלת החלטות אוטומטיות ומבוזרות שאינן דורשות רשויות ריכוזיות, אך עדיין מקפידות על תקפות ושקיפות.

זיהוי דיגיטלי, הוכחת בעלות על קרקעות, ניהול שרשראות האספקה ואפילו הצבעה, הם רק חלק קטן מהיישומים הצפויים של בלוקצ’יין על המגזר הציבורי. יחד עם זאת היעדר הרגולציה מביא לחוסר במדיניות אחידה, וכך למשל מסחר במטבעות קריפטוגרפים חוקי, מפוקח ונעשה תחת רישיון בחלק מהמדינות (יפן למשל) ואסור באחרות (סין). בארה”ב לדוגמא, הסחר בקריפטו נעשה בהיעדר פיקוח ממשלתי בשל חוסר מדיניות מתאימה. את העניין הרב שהנושא מעורר והצורך ברגולציה אחידה ניתן לראות בכך שמעל ל-100 סוכנויות ממשלתיות אמריקאיות נרשמו לפורום הבלוקצ’יין הפדרלי תוך 24 שעות בלבד.

במדריך הבלוקצ’יין מתארים החוקרים שמונה מקרי בוחן בהם נעשה שימוש בטכנולוגית בלוקצ’יין לצרכים ממשלתיים. הרשות המוניטרית של סינגפור למשל (MAS), מצאה במסגרת מחקר שערכה כי שימוש בבלוקצ’יין יכול להפוך את העברת התשלומים הבין-בנקאיים בגין עסקאות בינלאומיות ובניירות ערך ממשלתיים ליעילה, זולה ומהירה יותר. מנהל המיסים הדני (SKAT) זיהה שבמהלך מחזור החיים שלה עוברת מכונית שלבים שונים ופעילויות כגון בדיקות, תיקונים, ביטוח והעברת הבעלות. מכיוון שבדרך כלל כולל התהליך רישומים והיטלים, מנהל המיסים הוא בעל עניין המעורב בו לעיתים קרובות ומחזיק ברישומים הרשמיים הנוגעים לכך. באמצעות שימוש חדשני בטכנולוגיית בלוקצ’יין יצר המנהל “ארנק רכב” בה מתועדת באופן מוסכם כל ההיסטוריה הנוגעת למכונית. השקיפות שיוצרת המערכת מאפשרת לקונים ולמוכרים להתחקות אחר “הידיים” שעבר הרכב, מגבירה את האמון בעסקה ועשויה לסייע במניעת פשיעה.

תכנון מדיניות בלוקצ’יין

כפי שתואר עד כה, טכנולוגיית בלוקצ’יין עשויה לסייע למדינות להפחית הונאות, טעויות, ולחסוך בזמן ובעלויות של תהליכים עתירי תקציב תוך יצירת שקיפות מושלמת אודות נתונים ועסקאות. הטכנולוגיה עשויה בעתיד לייצר אלטרנטיבה לגורמים ממשלתיים אשר מהווים היום גופים מרכזיים במערכת הפיננסית, אך יכולה גם לסייע להם להתמודד עם אתגרים מהותיים. השימוש בטכנולוגיה עשוי ליעל תהליכים מורכבים אשר הכרחיים בפעולות רגולטוריות במגוון תחומים הקשורים למגזר הציבורי.

פורום מדיניות הבלוקצ’יין שארח ה-OECD בתחילת חודש ספטמבר היה הכנס הבינלאומי הראשון שעסק בפוטנציאל השפעת טכנולוגית הבלוקצ’יין באופן נרחב על המגזר הציבורי. הפורום עסק ביתרונות ובסיכונים לכלכלה ולחברה, תוך ניסיון לזהות רגולציה ומדיניות מיטיבה במגוון תחומים. הנושאים המרכזיים שעמדו על הפרק הם פוטנציאל ההשפעה הכלכלי של הטכנולוגיה, שימושים לקידום צמיחה מכלילה, השלכות על תחומי פרטיות מידע וביטחון סייבר, קידום צמיחה ירוקה וקיימות, ושימוש בבלוקצ’יין לחיזוק שיטות ממשל ואכיפה.

בכנס השתתפו מעל ל-500 מקבלי החלטות בכירים מהמגזר הציבורי והפרטי, מומחי תוכן, אקדמאים ובעלי עניין נוספים כדי לדון באפשרויות וכיוונים למדיניות בלוקצ’יין. בפאנלים המגוונים ניתן היה למצוא גם שני דוברים ישראלים; לירז סירי, מנכ”ל הסטארט אפ Tabookey ואחד המייסדים של קבוצת First, שהשתתף בפאנל שהתמקד בהגנה וביזוריות בתחום הסייבר. מאיה זהבי, מנכל”ית Ontici, סטארטאפ שעוסק בניהול סיכונים בתחום הפיננסי באמצעות בלוקצ’יין, השתתפה בפאנל אודות שיקולי פרטיות בשימוש בטכנולוגיה.

את תוצרי הכנס, כולל ניירות עמדה וצילומי וידאו ניתן למצוא בלינק הבא

קישור לצילום הפאנל בו השתתף לירז סירי: Defending Decentralisation: Blockchain and Cybersecurity

קישור לצילום הפאנל בו השתתפה מאיה זהבי: Me, Myself and I: Considerations for Blockchain