ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
ישראל היא אחת הכלכלות הטובות ביותר בעולם עבור חברות טכנולוגיות המהוות כ-10% מכלל התעסוקה במגזר העסקי. לסטרטאפ-ניישן יש יסודות מוצקים בתחומים של טכנולוגיות מידע (ICT) וחברות ביוטכנולוגיה שבהן הצמיחה, הפרודוקטיביות ומספר חברות ההזנק גבוה ביותר. כל אלה יוצרים מסגרת חזקה בצורה יוצאת דופן לתעשיית היי-טק מהמצליחות בעולם. תעשייה זו מצליחה בזכות השקעה רבה במחקר ופיתוח – מעל 4% מהתמ”ג, שיעור גבוה במיוחד של אקדמאים ומקום ראשון ב-OECD בהשקעת קרנות הון סיכון כחלק יחסי מהתוצר.
אך לישראל אין כלכלה אחת אלא שתי כלכלות או מה שמכונה כלכלה דואלית ולצד סקטור ההיי-טק הפורח יש כלכלה נוספת המורכבת מרובה מעסקים קטנים ובינוניים (SME’s) וחברות נוספות הפועלות בתעשייה המסורתית. רוב עסקים אלו אינם מחוברים לתעשיית ההיי-טק ולכלכלה המקיפה אותה ובאופן כללי לא נהנים מאותה הצלחה. SME’s הם עמוד השדרה של הכלכלה בישראל ולמעשה מהווים 99.8% מכלל העסקים ומעסיקים 68.7% מכוח העבודה העסקי, יותר ממוצע ה-OECD אך הפריון של עסקים אלו נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD ועסקים בתעשייה המסורתית כמעט ואינם עוסקים בחדשנות. בנוסף, יש פערי פרודוקטיביות בין עסקים בינוניים לעסקים גדולים בתעשייה, פערים גדולים הרבה יותר מאשר ברוב מדינות ה-OECD. אחת הבעיות הבסיסיות בכלכלה שנייה זו היא יזמות לא פורמאלית והכלכלה השחורה מהווה 22% מהתוצר.
ה-OECD פרסם דוח על עסקים קטנים ובינוניים בישראל שמטרתו לנסות להבין כיצד על הממשלה הישראלית לנהוג כדי לייצר תרופה לבעיה של הכלכלה הדואלית ולממש את הפוטנציאל של העסקים הקטנים והיזמות לפיתוח כלכלי.
עסקים קטנים בישראל משוועים לחדשנות
הישראלים הם יזמים בנשמתם ובסקר שערך ה-OECD, רבע מהישראלים הצהירו שהם מעוניינים לפתוח עסק ב-3 שנים הקרובות. יחד עם זאת, רק 36% מהם הצהירו שיש להם את הכישורים והידע המתאימים לפתיחת עסק.
SME’s בישראל אחראים ל-42% מהייצוא הישראלי אך למעשה רק 15% מעסקים אלו עוסקים בייצוא, כך שיש מקום רב לשיפור. אחת מהדרכים לשיפור היא באמצעות חדשנות כיוון שעסקים אלו משקיעים במחקר ופיתוח רק 27% מכלל ההשקעה במו”פ עסקי, נמוך מממוצע ה-OECD. למעשה, פחות ממחצית עסקים אלו מעורבים באיזו שהיא פעילות הקשורה לחדשנות, טכנולוגית או לא טכנולוגית ומעטים מאוד משלבים בין השתיים.
היזמים הישראלים הם צעירים אך יש יתרון ברור לגברים ולנשים הישראליות יש סיכוי של פחות מ-50% לפתוח עסק, מהפערים המגדרים הגדולים ביותר ב-OECD. אחת מהסיבות לכך היא מחסור בכישורים נאותים לפתיחת עסק ורק 29% מהנשים ציינו שהן בעלות כישורים נאותים לעומת מחצית מהגברים. באופן מפתיע, השיעור הגדול ביותר של אלו העוסקים ביזמות הוא של גברים ערבים ורק אח”כ גברים יהודים ועולים מרוסיה. נשים ערביות מתקשות בפתיחת עסקים ורק 8% מהן עשו זאת.
פריחה בעסקים הקטנים
בשנים האחרונות, שיעור פתיחת עסקים חדשים למול סגירת עסקים גדול יותר ב-3% פר שנה. מצד שני, רוב העסקים החדשים הם בסקטורים עם ערך מוסף נמוך יחסית כמו בנייה ותחבורה. אחת מהסיבות לפריחה של עסקים חדשים היא הצמיחה הכלכלית של השנים האחרונות, שוק תעסוקה גמיש, מיסוי נמוך באופן יחסי ועול בירוקרטי נמוך ליצירת חברות הזנק. מצד שני מציין ה-OECD שלישראל מערכת רישוי עסקים מורכבת ומסובכת, רגולציית מוצרים קשוחה ומחסור במערכת חינוך ליזמות. בנוסף מציין הארגון, שאמנם הממשלה משקיעה רבות בתמיכה במחקר ופיתוח אך מתקשה להשקיע בחדשנות במובן הרחב שלה, ישראל מכוונת חינוך אקדמי ומעט מדי חינוך מקצועי וקושי להשגת מימון לעסקים קטנים.
הממשלה היא השחקן המרכזי בישראל בכל הנוגע ל-SME’s אבל לרשויות המקומיות יש תפקיד לא קטן כלל בהצלחתם, בעיקר בכל הנוגע לרישוי והקצאת שטחים. ה-OECD מציין שרוב הרשויות המקומיות מתקשות במשימה זו עקב תקציבים קטנים, מיעוט בכוח אדם וקושי בשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות.
עם חכם, חכם מדי?
49% מהבוגרים בישראל נכנסים לשערי האקדמיה, 16% יותר מאשר ממוצע ה-OECD. מצד אחד, שיעור הישראלים בעלי כישורים גבוהים הוא הסיבה למגזר ההיי-טק המשגשג אך באותה נשימה יוצר מחסור בכישורים בסקטורים אחרים. לפי ה-OECD, ממערכת ההכשרה המקצועית בישראל אינה מספקת ומתבססת בעיקר על חינוך בבתי ספר מקצועיים ולא על הכשרה מקצועית באמצעות חברות.
מימון עסקים קטנים
סיבה נוספת ליצירת הסטארט-אפ ניישן היא קרנות הון הסיכון המשקיעות כספים רבים בחברות הזנק ובהיי-טק הישראלי. מצד שני, עסקים קטנים ובינוניים מתקשים לקבל אשראי ברמה נאותה. לפי ה-OECD, האשראי שמעניקים הבנקים הישראלים ל-SME’s קטן הרבה יותר בהשוואה לחברות גדולות ובריבית גבוהה יותר. הארגון מציין את ריכוזיות הבנקים כגורם המעכב מתן אשראי לעסקים אלו.
ארגון ה-OECD מציין את חשיבות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים הפועלת במשרד הכלכלה והתעשייה אך מציין שחסר לסוכנות זו אסטרטגיה לאומית לעסקים קטנים ובינוניים ויזמות, מחסור בגוף בין משרדי ומעט תקציבים שנתיים. הדוח מציין לטובה את פעילות הסוכנות לאיחוד קרנות המימון לקרן אחת גדולה הנקראת הקרן לעסקים קטנים ובינוניים אך יחד עם זאת מציין את המחסור בכישורי עובדים והיכולת לתמוך באוכלוסיות מוחלשות ספציפיות.
ה-OECD בודקים בדו”ח גם את מערכת המס ומציינים שלמרות מס החברות הגבוה בישראל, הנטל על העסקים לא כבד במיוחד עקב מס הכנסה אישי נמוך, סובסידיות לחברות העוסקות בייצוא, המשקיעות במו”פ וחברות באזורי הפריפריה. למרות זאת, כותבי הדוח מציינים שמערכת מיסוי זה מטיבה בעיקר עם החברות הגדולות וממליצים לעבור להטבות ישירות לעסקים קטנים ובינוניים.
ההמלצות העיקריות:
| תחום | המלצה |
| מיסים ורגולציה | – צמצום הכלכלה השחורה בישראל באמצעות סקירה מחדש של מערכת המס והרגולציה שתעודד מעבר לכלכלה הרשמית |
| חינוך | – יצירת מסלולי הדרכה ליזמות, בעיקר באוכלוסיות הלא מיוצגות בתחום זה כגון: נשים, מבוגרים, עולים חדשים וערבים.
– מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל צריכה להיות מכוונת גם לביקוש של העסקים הקטנים והבינוניים בישראל שצריכים להיות מעורבים בקביעת תכני הלימוד – חיזוק מערכת ההכשרה המקצועית, בעיקר זו המבצעת בעסקים עצמם |
| תחרות | – להמשיך ולחזק את רפורמת הריכוזיות שהחלה ב-2013 ולהעניש חברות המשתמשות בכוח השוק הרב שלהם למנוע תחרות
– תחרות בבנקים שתאפשר קבלת אשראי נדיב יותר ל-SME’s |
| חדשנות | – השקעת בחדשנות בתעשייה המסורתית
– לעודד חדשנות במובן הרחב שלה ולא רק מחקר ופיתוח – לאפשר העברת טכנולוגיות בין מגזר ההיי-טק לעסקים הקטנים כדי לשפר את הפריון |
| מבני | – יצירת תכנית לאומית לעסקים קטנים ובינוניים ויזמות
– וועדה בין משרדי לעסקים קטנים ובינוניים ויזמות – מתן סמכות, תקציבים וכוח אדם לרשויות המקומיות |
| מכשירים פיננסים | – להגדיל את קרן העסקים הקטנים
– לפתח קרן ממשלתית למימון מיקרו-עסקים |
