ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
המומחים בכנס הבהירו, שהתפיסה הכללית של האדם מהרחוב היא, שכדור הארץ משופע במים, אך למעשה כמות המים, הניתנת לשתייה ולשימוש בחקלאות על-פני כדור הארץ, קטנה מאוד והמשאבים מתמעטים. בנוסף, 90% מאסונות הטבע קשורים למים, החל מעודף מים, כמו הצפות, או מחסור במים כמו בצורות. כולם הסכימו, ששינוי האקלים יורגשו בעיקר באמצעות המים.
הדובר הראשי בכנס היה ד”ר ג’יי פאמיג’ילטי (Jay Famiglietti) מנאס”א, אחד הפעילים העיקריים בנושא משבר המים החמור המתרחש בקליפורניה. ד”ר פאמיג’ילטי הבהיר, כי מים הם קודם כל נושא פוליטי, כיוון שבקליפורניה זהו משבר חקלאי וללא רתימת מגזר זה למשטר המים החדש, ההגבלות על שימוש בברכות שחייה לא יועילו הרבה. אמנם הוא לא נתפס כך, אבל מגזר החקלאות בקליפורניה חזק לא פחות מאשר מגזר האנרגיה בארה”ב ויש קושי פוליטי לשנות. ד”ר פאמיג’ילטי טען, שמה שמתרחש בקליפורניה יכול היה להימנע, כיוון שמעבר לבצורת החמורה, לפי בדיקות נאס”א, הכלכלה החשובה בארה”ב מתייבשת כבר עשורים, אך אף אחד לא רצה לנקוט עמדה. ד”ר פאמיג’ילטי סיים את הרצאתו בתחזית פסימית מאוד וטען, שתושבי ארה”ב זקוקים למדבר ששמו קליפורניה, כיוון שמדינה זו מספקת 25% מצריכת המזון המקומית. להערכתו, בין 60-100 שנה, אקוויפר הגדול של קליפורניה יתייבש לחלוטין.
ישראל כבר לא מתייבשת אבל קליפורניה כן. קרדיט תמונה: guardianlv
הדוברים הנוספים בכנס הגיעו מעולם הטכנולוגיה והסבירו כיצד נושא ה-BIG DATA יכול לסייע בתחום זה. ד”ר ברב ראיין (Barb Ryan) הציגה את הפרויקט לניתור ופיקוח על מאגרי מים באמצעות לוויינים וחיישנים בקרקע. היא הדגישה את החשיבות, שפרויקטים אלו ואחרים יישארו פתוחים ובין לאומיים, כי למדינות יש גבולות אבל לא למאגרי מים. האנק אווניק (Henk Ovink), מומחה מים ממשלת הולנד, הציג את הפרויקט בשם “אקוודוקט“, המציג מפה אינטראקטיבית, הממפה את סיכוני המים ברחבי העולם. אווניק, היה היועץ המיוחד של הנשיא אובאמה לאסון הוריקן סנדי, שגרם להרס רב במדינת ניו-ג’רזי בארה”ב וציין עד כמה חשובה תמיכה פוליטית בנושא זה, בעיקר בארה”ב, כיוון שפוליטיקאים רבים מדי מכחישים את השפעת האדם על שינויי האקלים.
אחת הדוברות המעניינות ביותר בכנס הייתה הבימאית והפעילה החברתית לינדה לילינפלד (Linda Lilienfeld), שהציגה סרט מרתק בשם Last Call At The Oasis ומטרתו לייצר פעולה בנושא המים, נושא יקר לליבנו, אך רחוק ממחשבותינו. הסרט מתמקד בנושאים רבים, אך מראה שחיסכון במים מצריך שינוי משמעותי בחיי בני אדם ולא רק שינויים קוסמטיים, כיוון שבריכת שחייה וק”ג של סטייק מכילים אותה כמות של מים. מה הפתרון? לחשוב מחדש על מים, לצמצם צריכה ובעיקר למחזר מים לשתייה.
ישראל וה-OECD
כתבנו מספר פעמיים על כך, שישראל כבר אינה מתייבשת יותר, על אף שכל שנה זקוקה המדינה למיליארד מטרים מעוקבים של מים (MCM/yr), יותר ממה שהמשאבים הטבעיים שלה יכולים לספק. מעבר לחיסכון האדיר, שביצעו הישראלים עצמם באמצעות משמעת מים, מגזר החקלאות התייעל מאוד על-ידי שיטות השקיה מהמתקדמות בעולם, שפותחו בישראל. איך ישראל הצליחה? באמצעות חדשנות, טכנולוגית וממשלתית. אחת מהסיבות להישגים הטכנולוגיים היא יצירת תכנית ממשלתית בשם NewTech, המקדמת את ישראל כמובילה עולמית בתחום טכנולוגיית המים על-ידי השקעה בהון אנושי, מחקר ופיתוח, שיווק וחברות הזנק בישראל ובעולם. תכנית זו הצליחה לקדם את משק המים בישראל ולייצא את הטכנולוגיות החדשניות בכל רחבי העולם. החדשנות המשילותית שה-OECD מקדם מתמקדת בשאלה מי עושה מה בתחום המים ולא בשאלה מה צריך לעשות בנושא המים ולכן ביצעה ישראל רפורמה מהותית במשק המים, שהביאה את ישראל להיות מובילה בתחום המים, למרות וגם בגלל המשאבים הטבעיים המוגבלים שלנו. עקרונות משילות המים של ה-OECD מתבססים על חדשנות לא טכנולוגית, אלא חדשנות בדרכי קבלת החלטות וכך לתכנן מדיניות, שתאפשר שיתוף פורה של כלל הגורמים בממשלה, חברה אזרחית, עסקים ובעלי עניין, כיוון שלכולם תפקיד חשוב ביתרונות הכלכליים, החברתיים והסביבתיים של משילות מים מוצלחת.
כחלק מהפיכת ישראל למעצמת מים, יוסד כנס בשם WATEC ISRAEL, תערוכה לטכנולוגיות מים, אנרגיה מתחדשת ואיכות סביבה. התערוכה תתקיים השבוע, בין התאריכים 13-15 באוקטובר, במרכז הירידים בתל אביב. התערוכה, שמתקיימת אחת לשנתיים, משמשת כפסגת הטכנולוגיה הישראלית והעולמית בתעשיית המים ומהווה במה להחלפת ידע ורעיונות בקרב אנשי אקדמיה, אנליסטים ומומחים בענף המים מהארץ ומהעולם. בתערוכה ידונו בתחום המשילות במים במדינות ה- OECD וראש תכנית משילות המים ב-OECD, עזיזה אחמוש (Aziza Akhmouch) תעביר הרצאה בכנס על הפרספקטיבה של הארגון בתחום זה.
למידע נוסף על עקרונות משילות המים של ה-OECD:
