בדרך לצמיחה – תמונת מצב על הכלכלה הישראלית

בדרך לצמיחה – תמונת מצב על הכלכלה הישראלית

כמדי שנה מפרסם ה-OECD את אחד מפרסומי הדגל  בשם “בדרך לצמיחה” (Going for Growth) ובו מפרטים חוקרי הארגון את מצב הכלכלה במדינות ה-OECD והמלצות לרפורמות לשיפור הצמיחה. מה חושבים כלכלני ה-OECD על כלכלת ישראל?

ממצאים עיקריים: מתחילים לראות פירות

הכלכלה הישראלית צומחת בקצב יפה ואף במחצית השנייה של 2016 המשק הישראלי צמח בקצב של 5.2%. תחזית הצמיחה של ה-OECD לישראל בשנת 2017 עומדת על 3.4% ו-3.3% ב-2018. למרות זאת מציינים כלכלני ה-OECD שהצמיחה הישראלית בשנים האחרונות נסוגה מהקצב הגבוה שאפיין אותה והם מצביעים על העלייה האיטית בקצב פריון העבודה וגידול בשיעור התלות (יחס של האוכלוסייה העובדת למול האוכלוסייה שבפנסיה). כותבי הדוח מציינים שהאוכלוסייה הישראלית הינה צעירה ביחס לשאר מדינות המערב אך תופעת הזדקנות האוכלוסייה מתחילה להשפיע גם על המשק הישראלי.

אי-השוויון בהכנסות והעוני בישראל הם מהגבוהים ב-OECD אך למעשה לא הייתה עלייה מאז שנת 2008. נראה שיש סימנים ראשונים לירידה קלה במדד הג’יני וכותבי הדוח מציינים לחיוב את נושא מס הכנסה שלילי שהורחב בשנים האחרונות ואפשר למשפחות עובדות הכנסה גבוהה יותר וכך לצמצם את שיעור העוני הרחב בישראל. בצד הטעון שיפור מציינים כותבי הדוח שמערכת החינוך בישראל צריכה להיות יעילה יותר כדי לשלב אוכלוסיות מוחלשות בשוק התעסוקה כדי לייצר צמיחה מכלילה.

יוקר המחיה הוא נושא נוסף שקריטי לכלכלה הישראלית וה-OECD מציין לחיוב את מאמצי הממשלה להגביר את התחרותיות במשק על-ידי פתיחת שוק המזון והחקלאות לייבוא והכנסת מתחרים חדשים בבנקים. למרות ההתפתחויות האחרונות, ה-OECD ממשיך להדגיש את החשיבות להגברת התחרות במגזרים המוגנים ויצירת רפורמות נוספות בתחום המזון והחקלאות. תחרות במגזר האנרגיה ובעיקר בתחום החשמל תביא לעליה בפרודוקטיביות ותקטין את הנטל הרגולטורי על עסקים.

ה-OECD מציין שישראל חייבת לפתח מערכת תחבורה עירונית טובה יותר כדי לצמצם את בזבוז הזמן עקב פקקים וכדי להוריד את זיהום האוויר העולים לכלכלה הישראלית ב-1.5% תוצר כל שנה. עוד הם מציינים, שתחבורה יעילה יותר תועיל להורדת יוקר המחיה, תאפשר לישראלים רבים לחיות באזורים זולים יותר ונגישות גבוהה יותר לתעסוקה באזורי הפריפריה.

המלצות הארגון לישראל לשנת 2017

שיפור מערכת החינוך: ה-OECD מדגיש שמערכת החינוך בישראל אינה שוויונית ואיכות החינוך, בעיקר בקרב ערבים וחרדים, טובה פחות מזו של המערכת החינוך הממלכתית וההסתברות שאוכלוסיות אלו ימצאו עבודה בשכר נמוך, גבוהה יותר עקב הכישורים הנמוכים שלהם.

• מה נעשה? השקעת משאבים גדולה יותר גרמה להקטנת מספר התלמידים בכיתות במגזר הערבי ב-2015. יחד עם זאת הם מציינים את הקושי של המדינה לחייב לימודי ליבה במגזר החרדי עקב התנגדות האוכלוסייה.
• המלצות: יש להעלות את ההשקעה התקציבית פר תלמיד, בעיקר בקרב האוכלוסיות המוחלשות, כיוון שהיא נמוכה משמעותית מממוצע ה-OECD. יש להמשיך לבצע רפורמות במערכת החינוך ולהבטיח לימודי ליבה במערכת החינוך החרדית. בנוסף, על ישראל לפתח מערכת של חינוך מקצועי ענפה יותר.

הקטנת הנטל על עסקים: לפי ה-OECD הרגולציה בישראל מכבידה על עשיית עסקים בישראל, בעיקר עקב חסמים גבוהים מדי ליזמים ורישוי עסקי ארוך ומסועף.

• מה נעשה? בסוף 2015 ישראל אימצה תכנית להפחתת הנטל הרגולטורי ב-25% עד שנת 2019. החל מ-2016, כל החוקים החדשים שיכנסו לספר החוקים הנוגעים בתחרותיות, מחויבים בתהליך הערכת השפעת רגולציה (RIA) כדי לבדוק את ההשלכות שלהן על פעילות עסקית.
• המלצות: לקצר תהליכי רישוי, בעיקר בנושאי הגנת הסביבה. קבלת התכנית על הורדת הנטל הרגולטורי מחייבת כוח אדם מוכשר ומיומן בנושא ויש לדאוג שבכלל משרדי הממשלה יהיו מיודעים לתהליך החדש.

  

לחזק תחרותיות בשוק המוצרים: כותבי הדוח מציינים שיש חסמים גבוהים לתחרות בישראל בעיקר עקב מונופולים בסקטורים מסוימים כגון תחום הבנקאות, כלל תעשיית המזון ובתחום החשמל.

• מה נעשה? בתחילת 2016 הרגולציה השתנתה כדי להקל על כניסת מתחרים חדשים בתחום הבנקאות, כולל מוסדות אשראי חוץ בנקאים. חסמים לייבוא בתחום המזון הופחתו. חברות פרטיות יכולות להיכנס לתחום הדואר.
• המלצות: יש להחליף מכסות בחקלאות, מחירים מפוקחים ומכסים בעזרה ישירה לחקלאים. על ישראל להוריד מכסים נוספים על-ידי אימוץ נהלי הייבוא בתחום המזון של האיחוד האירופי. יש להמשיך לאפשר כניסת מתחרים חדשים בתחום הבנקאות. יש להגביר תחרות בתחום האנרגיה וליצור מפעיל פרטי בתחום תשתיות החשמל שיתחרה בחברת החשמל.

הגברת ההשתתפות בשוק התעסוקה: לפי ה-OECD, שירות התעסוקה הישראלי מוגבל ביכולתו להחזיר דורשי עבודה לשוק התעסוקה. עובדי שירות התעסוקה עמוסים מאוד ואפשרויות הכשרה מקצועית זמינים למספר קטן מאוד של דורשי עבודה.

• מה נעשה? מס הכנסה שלילי הורחב ב-2015. הרשויות השיקו פרויקט פיילוט בשם “מעגלי תעסוקה” שמטרתו לקדם את השתלבותם בעבודה של מקבלי הבטחת הכנסה באמצעות ליווי אישי וקבוצתי. התכנית הראתה תוצאות חיוביות ב-2015.
• המלצות: להרחיב תוכניות תעסוקה ומס הכנסה שלילי. יש לשפר את אכיפת חוקי העבודה בישראל, בעיקר במגזרים בהם עובדים מקבלי שכר נמוך, כולל בקרב ערבי ישראל, חרדים ומהגרי עבודה.