אפקט הפרפר: גלובליזציה והמשבר הכלכלי

כחלק מפרויקט NAEC, חשיבה מחודשת למול אתגרים כלכליים, הזמין ה-OECD את איאן גולדינג, פרופסור באוניברסיטת אוקספורד, שבאנגליה, להרצות על ספרו האחרון "אפקט הפרפר – כיצד הגלובליזציה יוצרת סיכונים מערכתיים ומה ניתן לעשות בנידון"

פרופסור גולדינג טוען שהגלובליזציה, אולי אחד השינויים הגדולים ביותר של הכלכלה במאה ה-20, נמצאת תחת איום וכי המשבר הכלכלי האחרון ותגובת המדינות אליו הראו עד כמה לא ניתן לקחת אותה כמובנת מאליו. הגלובליזציה עצמה התפתחה מאוד ב-25 שנה האחרונות ולא רק בעקבות סיום המלחמה הקרה, אלא בעיקר בזכות התפתחויות כלכליות וטכנולוגיות.

אנחנו חיים בטוב שבעולמות, לפי איאן גולדינג והתהליך מאז המהפכה התעשייתית שיפר את חיי האדם ללא שיעור. בני אדם חיים היום טוב יותר ובעיקר יותר שנים. השינוי החל מאז הרעיון הפשוט של הגיינת ידיים ועד לחיסונים, שחיסלו מחלות, שנראו קטסטרופליות. אנחנו חיים בעולם, שבו חמישה מיליארד איש הם בעלי טכנולוגיה וארבעה מיליארד מבני האדם מחוברים לרשת, וירטואלית ופיזית דרך יחסי מסחר, תעופה בין לאומית וכו'. החסמים הווירטואליים והפיזיים הורדו בין מדינות עד לרמה כזו, שבאירופה הגבול הוא עניין למפות ולא קיים במציאות. הגלובליזציה החדשה הכניסה לחיינו שחקנים חדשים כמו סין, שהפכה לאחת מהכלכלות הגדולות בעולם, מה שהפך את שרשרת הייצור ליותר מורכבת וכיום, כמעט בכל מוצר שאנחנו משתמשים, תהליך הייצור היינו גלובאלי ומתפרש על פני אזורים רבים. הצמיחה הגדולה ביותר כבר לא קיימת יותר במדינות ה-OECD אלא עברה לכלכלות המתפתחות, שצומח בהן מעמד בינוני ענק.

השאלה הגדולה האם זה יימשך? כאשר איאן גולדינג מדבר על אפקט הפרפר, הוא מתייחס לאלגוריה המפורסמת על משק כנפיו של פרפר בהרי ההימלאיה, שיכול לייצר צונאמי באוקיינוס השקט וכך היא בדיוק הגלובליזציה. העולם מחובר ומשבר במדינה אחת חושף את העולם כולו לסכנות, כמו משבר הבנקים האחרון, כאשר פילה של בנק יכולה להפיל בנקים במדינות אחרות ולהפיל כלכלות שלמות. כיוון שכך, מדינות רבות החליטו להחזיר את החומות, הוירטואליות והפיזיות. ישנן ערים שלמות, המגודרות בין חלקיה העשירים לבין החלקים העניים עד מאוד- ריו דה ז'ניירו היא דוגמה מרהיבה לאי-השוויון ההולך וגדל בין בני האדם, המצריך חומות. לא מדובר רק באי-שוויון בהכנסות, אלא גם בכישורים, כמו ידע אינטרנטי והיכלות למצוא מידע שם. נסו לשער האם זה בכלל אפשרי כיום למצוא עבודה ללא הכרת האינטרנט.

ברזיל -עיר בתוך עיר. קרדיט צילום: אליסיה נידאם
ברזיל -עיר בתוך עיר. קרדיט צילום: אליסיה נידאם

הבעיה היא שכאשר פותחים את הדלת, לא רק אור נכנס אלא גם רעות חולות כגון טרור, מחלות ומשברים כלכליים והשאלה הגדולה שעומדת לפתחנו היא כיצד ניתן לשמר את הטוב של הגלובליזציה ועדיין להישאר מוגנים מפני הרע. הבעיה נעוצה לפי גולדינג במה שמכונה טרגדיית ההמון, כלומר התנהגות רציונאלית שהופכת לאסון כאשר היא נעשית ברמת הכלל. למשל: אנטיביוטיקה חשובה ויעילה לאדם החולה אך שימוש מסיבי בה הפך חיידקים רבים לעמידים מפניה. דוגמה נוספת היא הדגים בים. אתם אוהבים סושי? הבעיה שאם כולנו נאכל דגים לא יישארו יותר דגים בים, קטסטרופה שמתרחשת כבר בימנו אנו.

אפקט הפרפר נותן כוח רב לאדם ומפיל את החומות של המדינה. לפי גולדינג אנחנו חיים בעולם של פיראטים ועולם הבנקאות מראה זאת בצורה ברורה כמו במקרה של ג'רום קריוול, ששם שכנראה לא אומר לכם רבות, אבל הוא היה אנליסט בבנק הגדול בצרפת- סוסייטה ג'נרל וגרם לו להפסדים של חמישה מיליארד יורו בשלושה ימים עקב מעילת ענק. אם הבנק היה נופל, רבים בצרפת ובעולם היו מפסידים את כספם ואת הפנסיה שלהם. הטכנולוגיה התקדמה בקצב מסחרר, אך היא יכולה להיות ניצחון פירוס, כיוון שקל כל-כך לדוג את הטונה במימי יפן עד שהבאנו אותה לכדי היכחדות. קל כל-כך לייצר מפעלים יעילים, שמייצרים מאות רבים של מוצרים, אך הפחמן הדו חמצני הורס את כדור הארץ, שבו אנחנו חיים.

סירות דיג ביפן – טרגדיית ההמון

איך אפשר לפתור את הבעיה? אולי ממשלה עולמית תוכל להציל אותנו? לפי גולדינג, ארגונים בין לאומיים לא יכולים לפתור את הבעיות של העולם המודרני, כי בעבר ישבו מספר גברים לבנים בפריז וחילקו את אירופה של המאה ה-19 בקלות והיום ישתתפו בפריז 35 אלף איש לוועידת האקלים. כיצד ניתן לקבל החלטות כך?

המשבר הפיננסי של 2008 הוא הראשון אך לא האחרון של העידן החדש, שבו אנחנו נמצאים. גולדינג מפרט את הלקחים שהוא מסיק מהמשבר הכלכלי:

  • לקח ראשון: חוסר הבנה לשבריריות המערכת. מערכות הפיננסים היו כל-כך חזקות ,אך מחוברות אחת לשנייה, כך ש"נפילה של אבן אחת מביאה לנפילת הדומינו הדומינו כולו ועיניהם טחו מלראות מציאות זו"
  • לקח שני: דה-רגולציה מנעה מהמדינה יכולת להגיב. קבריטני המדינות חשבו, שמערכת יכולה להתנהל לבד וכאשר המשבר פרץ לא הייתה יכולת תגובה יעילה לממשלה
  • לקח שלישי: העולם משתנה בקצב מהיר מדי. החוקים, שנקבעים, הופכים להיות לא רלוונטיים יום אחרי. משרתי הציבור חייבים להיות יותר חדשניים
  • לקח רביעי: יותר מדי מידע. לאנליסטים היה את כל המידע האפשרי ובכל זאת הם לא ראו את הנולד, כי דווקא העומס הזה לא אפשר להתמקד בעיקר
  • לקח חמישי: העולם מתמרץ אנשים לטווח קצר, לרווחים עכשוויים, אך למשברים בטווח הארוך מה שמאפשר למערכת להיות פחות יציבה

מה הפיתרון לפי גולדינג? לבנות מערכת הדומה לאינטרנט, כלומר מערכת ללא מרכז יחיד, שאם הוא נופל, כל אבני הדומינו יפלו אחריו. החזון של גולדינג מעט מתעתע וקצת סותר עצמו, כי הוא רוצה שנהיה יותר מחוברים אך יותר מוגנים. כיצד זה בכלל אפשרי? אחד מהפתרונות לפי גולדינג הוא התמקדות במקבלי ההחלטות. למשל, מדינת ניו-יורק פולטת יותר פחמן דו-חמצני מאשר כל מדינות אפריקה ,הממוקמת מתחת לסהרה. אם כך, מדוע יש להזמין אותן ולא את מדינת ניו-יורק לוועידת האקלים? כמובן שפתרון זה יוצר משבר לגיטימציה והוא אינו פתרון דמוקרטי. גולדינג גם לא פירט בהרצאה כיצד תראה מערכת מבוזרת שכזו וכיצד יהיה אפשר לייצר אחת כזו עם החשיבות של רגולוציות, בעיקר עקב לקחי המשבר הנוכחי? בכל מקרה, גולדינג משרטט היטב את ההווה, אך פחות את העתיד, שעדיין לוט בערפל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *