אי-שוויון וסחר – הילכו שניהם יחדיו?

מרכיבים אי-שוויון

פערי ההכנסות גדלו מאוד בשנים האחרונות ועומדים כיום על פי 10 בין העשירים והעניים ביותר, ברוב מדינות ה-OECD. בישראל הפערים הם אף גדולים יותר ועומדים על פי 15, בין הגבוהים במדינות ה-OECD. ארגון ה-OECD התמקד בתחילה בשאלה “מהי ההשפעה הכלכלית של אי-שוויון זה?” והראה, שככל שהפערים גדלים, הצמיחה נפגעת. כלומר, זו לא רק בעיה חברתית אקוטית אלא בעיה כלכלית. הגורמים לאי-שוויון הינם רבים: גורמי ייצור, תחרותיות, מיסוי, גישה לחינוך, שינויים טכנולוגיים ומדיניות שוק התעסוקה. עם התחזקות הגלובליזציה, עולה השאלה כיצד השתתפות בתהליך ה-GVC משפיעה על נושא זה.

אי-שוויון למי?

הסחר הבינלאומי הינו אחד הסיבות העיקריות לצמיחה כלכלית ולאיכות חיינו והוא מאפשר גם למדינות עניות להתקדם ולאפשר לאזרחים רבים לצאת ממעגל העוני. מצד שני, יש הטוענים, שלסחר יש השפעה שלילית על פערי ההכנסות בתוך המדינה, למרות שמחקרים שבוצעו על-ידי ארגון הסחר העולמי (WTO) הגיעו למסקנה, שההשפעה זו הינה שולית. בשנים האחרונות, נתוני אי-השוויון מציירים תמונה מעניינת- בעוד שפערי ההכנסות גדלים בתוך המדינות, הפערים בין המדינות, בעיקר מדינות המערב למול המדינות ה-BRICS, קרי הודו, סין ברזיל וכו’, קטנים. בנוסף, בעוד הפערים גדלים במדינות המערב, במדינות המתפתחות, פערים אלו דווקא נמצאים בירידה. הכלכלן האמריקאי המפורסם, פול קרוגמן ואחרים קראו לבדוק יותר לעומק את ההשפעה, שיש לסחר העולמי על העלייה הדרמטית בנתוני אי-השוויון. המגמות של אי-השוויון מתיישבות היטב עם המחקר התיאורטי, המניח שסחר מגדיל את אי-השוויון במדינות מפותחות ומקטין את אי-השוויון במדינות מתפתחות, בעיקר עקב מעבר עבודות ופעילויות למדינות עניות.

בעבר, כבר נעשו מחקרים על הקשר בין סחר לאי-שוויון, אך זו הפעם הראשונה, שבודקים את הקשר בין GVC, שכבה קטנה מהסחר הבינלאומי, לבין אי-שוויון. גם המחקר הנוכחי לא מגיע למסקנות חד משמעיות אבל עדיין ניתן ללמוד מספר דברים מעניינים. הגלובליזציה יצרה מגמה של אוף-שורינג (Offshoring), כלומר מעבר של תחומי פעילות עסקיים למדינות אחרות וכמובן, שהשאלה שעולה היא כיצד מגמה זו משפיעה על אי-השוויון. אוף-שורינג יכול לגרום לשתי מגמות סותרות- מצד אחד, מעבר של עבודות המצריכות עובדים בעלי כישורים נמוכים למדינות עניות, יהפכו עובדים אלו למיותרים וכמובן ישפיע על השכר של אלו שנשארים- אפקט ביקוש עבודה. מצד שני, אוף-שורינג מאפשר לעסקים להיות תחרותיים יותר על-ידי קיצוץ בהוצאות מיותרות, שחרור עובדים ממשימות לא פרודוקטיביות, תוך שהוא מוביל להתמחות נוספת וכתוצאה מכך מגביר באופן יחסי את הביקוש לעובדים בעלי כישורים נמוכים ובסופו של דבר להעלאת משכורות- אפקט הפרודוקטיביות.

המחקר מוצא, שמעבר של פעילויות אלו, בעיקר עסקים שהעסיקו עובדים בעלי כישורים נמוכים בשכר נמוך, העלה את הפרודוקטיביות של העובדים שנשארו ולכן צמצם את פער ההכנסות בין עובדים בעלי כישורים נמוכים לבין עובדים בעלי כישורים גבוהים. תמונת ראי מתרחשת כאשר מבצעים אוף-שורינג לעבודות המצריכות כישורים גבוהים והפערים גדלים, כיוון שהפרודוקטיביות של אלו שלמעלה גדלה. למעשה, התוצאות הללו סותרות את ההנחות הבסיסיות על סחר.

חשוב לזכור, למרות הממצאים שהוזכרו לעיל, להשתתפות ב-GVC יש השפעה מועטה על אי-שוויון בהכנסות ויש גורמים רבים שלהם השפעה מכרעת יותר. למרות זאת, נראה דווקא שהשתתפות ב-GVC ומעבר של עבודות, המצריכות עובדים עם כישורים נמוכים, יכולה להועיל לצמצום אי-השוויון, אך זה מעלה שאלות לא פשוטות לקובעי המדיניות, בעיקר בנושא של מעבר עבודות למקומות אחרים ויצירת אבטלה. ה-OECD מציין, שזו הזדמנות להשקיע בעובדים אלו ולשדרג כישוריהם על-ידי חינוך והכשרה מקצועית ולפי הכלכלן הצרפתי המפורסם, תומאס פיקטי, זו אחת מהדרכים הטובות ביותר לצמצום אי-השוויון.