ישראל ב-OECD מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה
בשנת 2011, השיק ארגון ה- OECD אינדקס מרתק וחשוב בשם OECD Better Life Index, המאפשר להבין אלו הם ההיבטים אשר גורמים לרווחה בחייהם של אנשים. האינדקס מתייחס לאינדיקטורים מכל תחומי החיים כגון הכנסה, תעסוקה, דיר, בריאות, חינוך, איזון בין פנאי ועבודה ועוד.
בנוסף לאינדקס, מידי שנתיים מפרסם הארגון דוח בשם how’s life?, אשר מצייר תמונה מלאה על רווחת החיים במדינות ה- OECD (יחד עם רוסיה וברזיל) על ידי השוואה בינלאומית של מדדי איכות חיים. הארגון עושה את הבחינה דרך 11 ממדים המחברים את איכות החיים עם תנאים חומריים יותר: הכנסה ועושר, עבודה ורווחים, דיור, סטטוס בריאותי, איזון עבודה בין ופנאי, השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, איכות סביבתית, בטחון אישי ואיכות חיים סובייקטיבית.
אז איך החיים בישראל?
הארגון הציג את סיכום ממצאים קצר על איכות החיים בישראל ביחס למדינות החברות בארגון, כפי שהוא משתקף מהאינדקס. בהשוואה לשאר מדינות ה- OECD, ברזיל ורוסיה, ישראל מדורגת גבוה מהממוצע באינדיקטורים הבאים: סטטוס בריאותי, איכות חיים סובייקטיבית, והכנסה ועושר. יחד עם זאת בתחומים של השכלה וכישורים, דיור, איכות סביבתית, בטחון אישי, איזון עבודה- פנאי ומעורבות אזרחית, מדורגת ישראל נמוך מהממוצע.
במדינות ה- OECD, אשר נפגעו בצורה משמעותית מהמשבר הכלכלי, ההשפעה הגדולה ביותר על חיי אנשים הייתה דרך תעסוקה נמוכה יותר ותנאי שוק עבודה מדרדרים. בהקשר זה קובע הדוח, כי בין השנים 2007 ל- 2012, שיעור התעסוקה בישראל דווקא עלה ב- 8% (העלייה הגבוהה מבין מדינות הארגון), אך שיעור תעסוקה ארוכת הטווח ירד בתקופה זו בכ- 1%. מצב התעסוקה המדרדר במדינות רבות גרם, כמו כן, לירידה ברמת הסיפוק מהחיים. מגמה זו הייתה הפוכה בישראל בשנים אחרונות, כאשר בין השנים 2007- 2012 שיעור הישראלים, אשר טענו כי חשו שביעות רצון רבה מחייהם עלתה מ- 62% ל-69%.
מציאת עבודה איכותית נחשבת לאספקט חשוב במדידת איכות חיים. אחד ההיבטים של איכות תעסוקה היא תשלום הוגן, אשר יבטיח חיים בסטנדרטים נאותים. עוני בקרב אנשים עובדים משקף צורות שונות של תעסוקה לא יציבה (למשל שעות עבודה מועטות, שכר נמוך לשעה או מעברים תכופים בין עבודות בשכר נמוך), ושכיחותו מעידה על איכות התעסוקה במדינה. בשנת 2010, 15% מהישראלים חיו במשקי בית עם עובד אחד לפחות, אשר חווה “עוני בעבודה”, שיעור גבוה ביחס למדינות ה- OECD. יחד עם זאת, רק 4% מהאנשים, אשר חיים במשקי בית בהם כל המבוגרים מועסקים, חוו עוני בשנת 2010, נמוך ממוצע ה- OECD.
הבדלים בין נשים לגברים הצטמצמו ברוב מדינות הארגון, כולל ישראל. יחד עם זאת, בחלק מתחומי החיים, כגון קבלת שכר גבוה או היבחרות לכנסת, סיכוייהן של נשים ישראליות עדיין נמוכים בהרבה מגברים ישראלים.
כיצד ישראלים תופסים את איכות החיים?
בפלטפורמה למדידת איכות החיים של ה-OECD, הוזמנו המשתמשים לתת משקל לכל אחד מ-11 הממדים ועל ידי כך לדרג את המדינה התאם להעדפות האישיות בחייהם. ישראלים דירגו את תחומי הבריאות, חינוך וסיפוק בחיים כשלושת האינדיקטורים המהותיים ביותר לאיכות חיים גבוהה. בגרף הבא ניתן לראות את האינדיקטורים של משתמשים ישראלים ביחס לאנגלים ואמריקאים:
העדכון הקצר של הארגון מכיל מספר נתונים מצומצם בלבד, אך האינדקס כולל תובנות רבות על החיים בישראל (נכון לשנת 2012). האינדקס הינו אינטראקטיבי ומאפשר השוואות מעניינות, כגון כמה מוציאים הישראליים על דיור מתוך הכנסתם הפנויה ביחס לגרמנים או הצרפתים והאם שעות העבודה בישראל נמוכות או גבוהות ביחס לארה”ב או אנגליה. איכות החיים כוללת גורמים רבים ולכן בכדי מנת לקבוע היכן היא גבוהה יותר נדרשת השקפה רחבה על כל האספקטים החיים. האינדקס של ה- OECD הוא כלי נהדר להשוואה זו.
