אחריות תאגידית כבר מזמן חרגה מגבולות הפילנתרופיה הקלאסית או סיוע חד פעמי לקבילה נזקקת. מדובר בתפיסת עולם שנהיית רווחת בעולם כולו, על התנהלות תקינה של עסק כשהוא לוקח בחשבון את כלל הפרמטרים ובעלי העניין.
הפורום הגלובאלי על אחריות תאגידית (Global Forum on Responsible Business Conduct) הושק בשנה שעברה כאירוע גאלה שנתי, במטרה לחזק את הדיאלוג הבינלאומי על אחריות תאגידית ולקדם את התיאום בין הכלים הקיימים לאחריות תאגידית, המקומיים, האזוריים והבינלאומיים, כולל הקווים המנחים לחברות רב-לאומיות, ה-OECD Guidelines for Multinational Enterprises. הדוברים והאורחים בפורום משתייכים למגוון הסוגים השונים של בעלי העניין בתחום האחריות התאגידית: נציגי מדינות מתפתחות ומפותחות, חברות רב-לאומיות הפועלות בענפים שונים, ארגונים בינלאומיים ונציגי ארגוני חברה אזרחית, מקומיים ובינלאומיים.
השנה, הפורום היה חלק מאירוע שבוע ההשקעות ב-OECD ולצד הפורום הכללי התקיים מפגש שרים בכירים בהובלת צרפת והולנד, אשר התמקד בעידוד כלים של אחריות תאגידית ותרומת הכלי לצמיחה בת קיימא. השרים שהשתתפו בכנס, הוציאו הודעה משותפת לעיתונאות אודות חשיבות התרומה של אחריות תאגידית ככלי אסטרטגי בידי החברות. השרים התייחסו בהודעה המשותפת שלהם לכך, שהתנהגות עסקית אחראית מאפשרת לחברות לתרום להון, לפיתוח, קיימות, צמיחה מכלילה, הגברת חדשות, תחרותיות, שיח בין פלגים באוכלוסייה וחברה שוויונית ושקופה יותר.
הנושא הבולט ביותר בפורום השנה (26-27 ביוני) במטה ה-OECD בפריז המשיך להיות נושא האחריות התאגידית בסקטורים חלשים, בעיקר הטקסטיל. באי הפורום הקדישו משאבים לדיון על חיזוק משטר ה-CSR) Corporate social responsibility) כמנוע לשיפור תנאי ההעסקה והבטיחות בענף הטקסטיל, וזאת על רקע אסון ראנה פלאזה בבנגלדש, שהתרחש באפריל שנה שעברה בו קיפחו את חייהם למעלה מאלף איש. ראנה פלאזה הוא שם הבניין שקרס באסון ואיכלס מספר מפעלי טקסטיל ואלפי עובדים בשמונה קומותיו. ביקורת חריפה הובעה לאחר האסון כנגד חברות רב-לאומיות רבות (בהן מנגו, בנטון וולמרט), שהתקשרו עם המתפרות בראנה פלאזה מבלי שהבטיחו את תנאי ההעסקה והבטיחות של העובדים במקום ולא דרשו את פינוי הבניין לאחר שהתגלו בו סדקים ועלה חשש לקריסתו בימים שלפני האסון.
מעבר לסקטור הטקסטיל, פאנלים שונים בפורום הוקדשו לאחריות תאגידית בסקטור הכרייה, חקלאות ופיננסי. אך מעבר לכל בלטה התובנה, כי דיווחים של אחריות תאגידית והכנסת הפרמטרים של שיח פורה עם בעלי העניין החברתיים הופך להיות לנורמה מקובלת בעולם. ה”מיין סטרים” של הפעילות הכלכלית הגלובלית הולך ומקשיח את הכלים הוולונטריים. לא מדובר ב”צרה של עשירים”, שמתפנים לעסוק בכך, אלא למעשה בהכלה של עקרונות אחריות תאגידית בדרך האחורית גם על העולם המתפתח – דרך חובת דיווח בשרשרת האספקה הגלובלית.
עפ”י ג’יין נלסון (Jane Nelson), מנהלת CSR Initiative ואחת מדוברות המפתח בפורום, למעלה מ-90% מבין 250 החברות הבינלאומיות הגדולות בעולם מפרסמות דוח שנתי של אחריות תאגידית, כמעט 60% מכל אשר מבוקרים באופן עצמאי. הנתון מלמד, כי אשכולות מחברות מגוונות כמו שירותי מגזרים פיננסיים, טכנולוגיות מידע, מוצרי צריכה או סקטור האנרגיה או הכרייה משקיע מיליארדים של דולרים באתגרים חברתיים, כדי לסייע להתמודד עם אתגרים חברתיים ברחבי תבל.
הקווים המנחים של ה- OECD עבור חברות רב-לאומיות משמשים כאחד מהאמצעים החשובים והמקיפים ביותר לקידום סביבה עסקית בינ”ל אחראית. למעשה, המסגרת המוסדית הזו מאפשרת ומעודדת את הארגון והמדינות החברות לנקוט בצעדים של קידום מודעות לאחריות תאגידית. הקווים המנחים מהווים חלק מהצהרת ה-OECD להשקעות זרות וחברות רב-לאומיות, במטרה לקדם סביבת השקעה מאוזנת, פתוחה וליבראלית מצד ממשלות, תוך התנהלות אחראית מצד עסקים.
הקווים המנחים משקפים הבנה פוליטית בכל הנוגע למרכיבים של התנהלות עסקים הולמת והוגנת מול בעלי-עניין, ומול הסביבה והחברה בעידן הכלכלה הגלובלית של היום. בה בעת הם גם מגנים על חברות מפני ציפיות לא-מציאותיות מצד בעלי-העניין. אלו מתקיימים לצד כלים מנחים אחרים, דוגמת הצהרת העקרונות התלת-צדדית של ה-ILO (ארגון העבודה העולמי) לגבי חברות רב-לאומיות ומדיניות חברתית, יוזמת ה-Global Compact של האו”ם, והעקרונות המנחים של האו”ם לעסקים ולזכויות-אדם. מעבר לכך הם גם מכירים בשלל היוזמות הקשורות לאחריות חברתית של עסקים שהוביל המגזר העסקי.
במסגרת הקווים המנחים המדינות נדרשות להקים נקודת קשר לאומית- NCP. ראש ה-NCP הישראלי, מר יוסי אקרמן לקח חלק פעיל בדיוני הפורום ואף השתתף בכינוס השרים לבקשת שר הכלכלה שנבצר ממנו להגיע.