שאלות ותשובות

הפיקוח על היצוא הדו-שימושי והאב"כ בעולם ובישראל

הכוונה במושג "דו-שימושי" היא לכך שלאותו פריט יכולים להיות שני שימושים, האחד אזרחי והשני צבאי-בטחוני.

מטרת הפיקוח על היצוא הדו-שימושי, הכימי, הביולוגי והגרעיני היא מניעת הפצה של נשק להשמדה המונית (WMD) וטכנולוגיות, מוצרים, חומרים ושירותים רגישים אשר ניתן לעשות בהם שימוש המערער את הבטחון והיציבות האזוריים או העולמיים. שיקול נוסף לצד קידום יציבות בינ"ל ושלום הוא מניעת הפרת זכויות אדם.

הפיקוח על יצוא בקטגוריות אלה הוא נרחב בעולם, ועשרות מדינות חברות בהסדרים בין-לאומיים המגדירים במשותף רשימות של פריטים, חומרים, טכנולוגיה ושירותים אשר על היצוא שלהם מסכימות המדינות לפקח.

ההסדר בתחום הפיקוח על היצוא הדו-שימושי נקרא "הסדר ואסנאר" (Wassenaar Arrangement) וחברות בו 42 מדינות לרבות ארה"ב, מדינות הא"א, יפן, אוסטרליה, רוסיה, הודו, ארגנטינה, מקסיקו ומדינות נוספות. הסדרים מרכזיים בתחום האטומי, ביולוגי וכימי הינם ה-NSG (Nuclear Suppliers Group) וה-AG (The Australia Group). ישראל אינה חברה (member) באף אחד מההסדרים הללו, אך היא מקיימת את הפיקוח על רשימות המבוססות על רשימות ההסדרים הללו. 

ישראל מפרסמת את רשימות הפיקוח שלה, אשר בהתאם לחוק הישראלי מבוססות על רשימות ההסדרים הבינ"ל בתחום במסגרת מדיניותה של ישראל להיות חלק ממשטר הפיקוח הבינ"ל בתחום. יחד עם זאת יודגש כי הרשימות המחייבות בישראל ואשר לפיהן יש להתנהל הן הרשימות כפי שמתפרסמות באתר אגף הפיקוח על היצוא של משרד הכלכלה והתעשייה (בין אם הן זהות לרשימות הבינ"ל ובין אם לאו). 

סיווג המוצר (קביעה האם מפוקח או אינו מפוקח)

הדרישה היא לסיווג עצמי אותו מבצע היצואן. בכל פניה לאגף הפיקוח בנושא סיווג יתבקש היצואן כצעד ראשון להציג לאגף את הסיווג העצמי שביצע ואת מסקנותיו המבוססות נוכח הסיווג העצמי (האם מפוקח / לא מפוקח לדעתו, ובמידה שמפוקח לפי אילו סעיפים). 

אגף הפיקוח על היצוא במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה מעמיד לרשות היצואנים אפשרות לקבלת קביעה (ruling) בנוגע לסיווג מוצר. על היצואן לפנות לוועדת תכולה ולהגיש את המפרט הטכני של המוצר, מסקנות הבדיקה שביצע בעצמו (הסיווג העצמי) וכן את הסוגיות שעלו ככל שאינו בטוח ביחס לסיווג שביצע. ר' להרחבה. יצוין כי תהליך הבדיקה של מוצר יכול להיות במקרים מסוימים תהליך בעל רמת מורכבות גבוהה, ובהתאמה לקחת זמן. כמו כן לוחות הזמנים לקבלת קביעה מועדת תכולה תלויים בעומסים של אגף הפיקוח, ובכל מקרה אינם מידיים

רשימות הפיקוח על היצוא הדו-שימושי מתעדכנות על פי רוב אחת לשנה. רשימות הפיקוח בתחום האב"כ (ה AG, NSG), מתעדכנות לרוב בפרקי זמן ארוכים יותר (שנה וחצי –שנתיים ולעיתים יותר). בכל מקרה מחייבות בישראל הרשימות כפי שמופיעות באתר משרד הכלכלה, ולא הרשימות כפי שמופיעות באתרי האינטרנט של ההסדרים הספציפיים. על היצואן החובה לבדוק מזמן לזמן את רשימות הפיקוח ולוודא עמידה בדרישות העדכניות.

השינויים ו/או העדכונים עשויים להיות הוספת פריטים לרשימות, שינויים בהיקף הפיקוח בסעיפים מסוימים, תיקונים טכניים קטנים, הסרת פריטים מהרשימות וכו'. על היצואנים להקפיד להתעדכן בשינויים ובגרסה האחרונה של הרשימות.

רישיונות יצוא

הרישיון נדרש כאשר חברה מעוניינת לייצא מישראל מוצר, שרות או טכנולוגיה -אשר נמצא ברשימות הפיקוח הישראליות שמופיעות באתר (רשימות המחייבות רישיון יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו שימושיים,ו/או רשימות הפיקוח בתחום האטומי, הביולוגי והכימי.

התנאים המלאים מופיעים באתר שלנו

לבקשת  הרישיון, יש למלא טופס בקשה מקוון. מדובר באותו טופס לרישיון יצוא דו-שימושי ורישיון יצוא תחת צו הפיקוח על יצוא האב"כ (יש להגדיר בתוך הטופס בשדה הרלוונטי תחת איזה צו מבוקש הרישיון ולפי איזה סעיף). להדרכה על מילוי הטופס המקוון , ראה מדריך למילוי הטופס המקוון  וכן מסמך הבהרות למילוי הטופס המקוון. לבקשת הרישיון בטופס המקוון, יש לצרף ברוב המקרים "טופס הצהרת משתמש סופי" – ראה בלינק: טופס הצהרת משתמש סופי וכן מפרט טכני של המוצר/שרות /טכנולוגיה.

משרד הכלכלה פועל לפתח מגוון של סוגי רישיונות יצוא, במטרה להתאים לצרכי היצואנים. פיתוח הרישיונות הינו תהליך מתמשך, השואף להביא לאיזון בין צרכי היצואנים כפי שמוצגים לאגף ובין משמעויות ניפוק רישיונות מסוגים מגוונים והשלכותיו על עצם הפיקוח. מדובר בתהליך מורכב ומתמשך, אשר טרם הסתיים. עם בניית אפיק רישוי חדש הדבר מפורסם באתר האגף לשימושם של היצואנים. 

ככלל, משרד הכלכלה מבחין בין יצוא זמני ויצוא סופי, ובכל אחת מהקטגוריות הללו קיימים מספר סוגי רישיונות. 

יצוא זמני הוא יצוא לתקופה מוגבלת ידועה מראש, במהלכה המוצר נשלח לחו"ל (דהיינו מיוצא), ובתום התקופה מוחזר לישראל.  ייצוא סופי הוא מקרה יצוא שבו המוצר אינו חוזר לישראל.



  • קיימים מספר סוגי רישיונות, וזאת בהתאם לאופי העסקה:
    • רישיון יצוא זמני להדגמה ותערוכה
    • רישיון יצוא זמני לתיקון
    • רישיון סופי ללקוח סופי
    • רישיון סופי למפיץ 
    • רישיון סופי החזרה לספק

פרטים נוספים על הרישיונות השונים והתנאים הנדרשים לכל רישיון באתר שלנו 

חברות זרות / מוצרים מפוקחים שמקורם בחו"ל

הפיקוח על היצוא הדו-שימושי והביולוגי, כימי וגרעיני חל על כל אדם וכל חברה אשר מייצאים מוצרים מפוקחים מישראל, כלומר גם על ישראלים וגם על זרים

בכל מקרה של יצוא מוצר המפוקח לפי החוק במדינת ישראל חל החוק הישראלי ויש חובה לפעול לפיו (כלומר בכל מקרה שהחוק הישראלי דורש רישיון יצוא יש להגיש בקשה לרישיון לאגף הפיקוח על היצוא של משרד הכלכלה והתעשייה בנוסף לעמידה בחובות לפי דין המדינה ממנה המוצר יובא לישראל). 

אין קשר בין הדברים. בין אם נדרש רישיון יצוא במדינה ממנה יובא המוצר לישראל ובין אם לאו הקביעה האם המוצר חייב ברישיון יצוא בישראל היא לפי הדין הישראלי ורשימות הפיקוח שחלות בישראל בלבד. אם המוצר מופיע ברשימות הפיקוח שאימצה ישראל יש חובה לפעול לפי החוק הישראלי ביצוא מישראל. 

לא ניתן להסתמך על כך. העובדה שכתוב במסמכי המוצר ביבוא no license required משמעה שלא נדרש היה רישיון של אותה מדינה ביבוא לישראל, ויתכן שמדיניות אותה מדינה היא אחרת ביחס ליעד היצוא הבא אליו מבקש היצואן לייצא, ולכן יש לבדוק לפי דיני אותה מדינה לגבי יעד יצוא ההמשך. 

 

  • לעיתים חלות דרישות של יותר ממדינה אחת על יצוא מוצר מפוקח מיובא. במקרים מסויימים חלה חובה ביצוא של המוצר הזר מישראל (re-export) לחזור למדינת המקור ולבקש בקשה לרישיון יצוא המשך לשם יצוא שלו מישראל למדינה שלישית. הדבר תלוי בדיני המדינה הזרה, ואינו קשור לדרישה הישראלית לרישיון יצוא שחלה לפי חוקי מדינת ישראל. במקרה של בקשה למשרד הכלכלה לרישיון יצוא מישראל של מוצר מפוקח שמקורו זר יידרש היצואן להצהיר ביחס לרישיון יצוא המשך (לא נדרש / נדרש ויש בחזקו).  

 

 

פניה לאגף הפיקוח

 ניתן לפנות לאגף הפיקוח על היצוא באמצעות מייל ב DU@economy.gov.il או טלפון (הטלפון של רכזת הרישוי).