בקשה לפטור זמני מהסכם הקניין הרוחני

 האם הסכם הקניין הרוחני של ה-WTO, מהווה חסם לייצור חיסונים לקורונה?

הסכם הקניין הרוחני – Trade Related Aspects of Intellectual Property Rights (TRIPs) מהווה את אחד מהישגי "סיבוב אורוגוואי" שבעקבותיו הוקם ארגון הסחר העולמי ב-1995. ההסכם מתווה עקרונות לסחר בינ"ל בקניין רוחני, כשמטרתו הינה למצוא איזון בין שמירה על זכויות היוצרים של קניין רוחני לסוגיו לבין זכות הציבור להנות מפירות הקניין הרוחני. לאורך השנים "זכה" ההסכם להתקפות משני הצדדים, כאשר כל צד טוען שההסכם אינו מאוזן מספיק ומספק יתרון לצד השני.

באוקטובר 2020, על רקע השתוללות מגיפת הקרונה ברחבי העולם, הגבלות שנקטו ממשלות ברחבי העולם על יצור של תרופות וציוד רפואי ועל בסיס ההתקדמות במאמצים לפיתוח חיסונים לקורונה, הגישו הודו ודרום אפריקה בקשה למועצת הקניין הרוחני של ה- WTO לקבלת פטור (Waiver) זמני מסעיפים שונים של הסכם ה-TRIPs.

לטענתן, הסכם ה-TRIPs מגביל את הנגישות והזמינות שלהן ושל מדינות מתפתחות נוספות ברחבי העולם לתרופות וחיסונים וכתוצאה מכך מתבטא בריבוי הדבקות ומקרי מוות. לדבריהן, במדינות מתפתחות וברחבי העולם ישנם מקורות ייצור לא מנוצלים, שאינם יכולים לייצר תרופות וחיסונים, עקב המגבלות של הסכם הקניין הרוחני. כתוצאה מכך, נוצר מחסור מלאכותי בייצור ואספקה של חיסונים ותרופות והסובלות העיקריות מכך הן מדינות מתפתחות התלויות באספקה ממקורות חיצוניים (יבוא), מה עוד שהן מתקשות לשלם עבור החיסונים והתרופות הללו.

לפיכך, ועל מנת לבלום את התפשטות המגיפה, תבעו הודו ודרום אפריקה  להחיל פטור זמני על סעיפים שונים בהסכם, כך שלדבריהן, ניתן יהיה להרחיב את הייצור של תרופות וחיסונים ללא המגבלות של עמידה במחוייבויות הסכם הקניין רוחני. ההצעה של הודו ודרא"פ זכתה לתמיכה מיידית של מדינות נוספות כגון פקיסטאן, ונצואלה, אקוודור ומדינות נוספות באפריקה, אמל"ט ואסיה. כיום ישנן למעלה מ-5- מדינות המביעות תמיכה בהצעה זו.

מנגד, מדינות מפותחות שהן, על פי רוב, המדינות המבקשות להדק את השמירה על קניין רוחני, התנגדו לבקשת הפטור.

מדינות האיחוד האירופי (א"א), שוויץ, ארה"ב ונוספות טענו כי בזכות ההבטחה הטמונה בהסכם ה-TRIPs לשמירה על קניין רוחני, נפתח המירוץ לפיתוח חיסונים לנגיף הקורונה, ותוך פרק זמן קצר יחסית של פחות משנה הצליחו כמה חברות תרופות אינובטיביות לפתח חיסונים למגיפה. לדברי המדינות המפותחות, ללא הגנה על הקניין הרוחני, לא היה תמריץ לפיתוח החיסונים. ולכן, מתוך מחשבה לעתיד ועל מנת שלא לפגוע בתמריצים של חברות התרופות לפתח חיסוונים ופתרונות בעתיד על כל צרה שלא תבוא – חשוב לשמר את האיזון הקיים בהסכם הקניין הרוחני של ה-WTO.

יותר מכך, המדינות המפותחות טענו כי בהסכם הקניין הרוחני ישנם כבר גמישויות המאפשרות למדינות המבקשות לחרוג מכללי ההסכם, לעשות כך, בהינתן שנוצרו התנאים המתאימים. לדוגמא: מתן "רישיון כפייה" שמאפשר ייצור מקומי של תרופות גם ללא אישור/רישוי החברה בעלת הפטנט שפיתחה את התרופה האמורה, זאת כאשר אותה חברה אינה מספקת לאותה  המדינה את התרופה האמורה. לסיום, מדינות המתנגדות למתן הפטור צינו כי הבעייה במחסור בחיסונים ותרופות אינה נובעת ממגבלות קניין רוחני וממילא ליצרניות של תרופות וחיסונים במדינות המתפתחות אין את הידע (know how) לייצור  בטכנולוגיית ה-mRNA הנדרשת לייצור החיסונים של חברות כגון פייזר ומודרנה. במקביל, חברות אלו משקיעות כעת מאמצים רבים להרחבת מתקני הייצור על מנת להרחיב את הייצור והאספקה של חיסונים על פי הביקוש העולמי.

כנגד כך, טענו המדינות המתפתחות שתומכות בבקשת הפטור הזמני מעמידה בסעיפים שונים בהסכם, כי בפועל הגמישויות הללו לא עובדות ולא מאפשרות להן לפתור את בעיית המחסור בתרופות וחיסונים.

במשך חודשים ארוכים התנהלו במועצת הקניין הרוחני דיונים חסרי תכלית כאשר כל אחד מן הצדדים חוזר על עמדתו, מבלי שחלה כל תזוזה בעמדות. במרץ 2021  נכנסה מנכ"לית חדשה לתפקיד ב-WTO, ד"ר נגוזי אוקונג'ו –איוולה מנגריה. עם כניסתה לתפקיד היא ציינה כי פתרון מחלוקת זו והרחבה של ייצור החיסונים הינם אחת מן המטרות החשובות והמיידיות שבכוונתה לנסות ולקדם. היא ציינה כי בשנת 2021 ייצרו כ-3.5 מליארד חיסונים לקורונה בעוד הביקוש לחיסונים אלו מגיע לכדי כמעט כ-10 מליארד. נגוזי הוסיפה כי מעבר להיבט הבריאותי של בלימת המגיפה והצלת חיי אדם, הרי שיש אינטרס  כלכלי מסחרי עליון לזרז חיסונם של אזרחים בכל רחבי העולם, מכיון שבלימת המגיפה תתרחש רק בעזרת שיתוף פעולה  בינ"ל תוך מתן חיסונים במקביל לכל המדינות. לבלימה מהירה של המגיפה תהייה השפעה גם על ההתאוששות הכלכלית מן המגיפה ועל עולם הסחר הבינ"ל.

כאמור, במשך חודשים רבים לא חלה כל תזוזה בדיונים בנושא זה. ואולם, בשבוע שעבר הודיעה נציבת הסחר החדשה של ארה"ב (ה-USTR) כי ממשל ביידן שבחן מחדש את עמדת ארה"ב בסוגייה זו מאז כניסתו לתפקיד, החליט לשנות את עמדת ארה"ב בסוגייה זו ובמקום להתנגד ליוזמה הוא עובר לתמוך בה.

זהו מפנה דרמטי בעמדת ארה"ב שהשלכותיו כבר מתחילות להתבטא בשינוי עמדתן של מדינות נוספות. גם נציבות הא"א, ניוזילנד וברזיל, שבעבר הביעו התנגדות נחרצת למתן הפטור, ציינו בימים האחרונים כי הן מוכנות לבחון הצעות ניסוח להחלטה בנושא הפטור ולהיכנס למו"מ בנושא. אגב, ההודעה של ממשל ביידן על שינוי עמדת ארה"ב בסוגייה זו זכתה לביקורת חריפה מצד חברות הפארמה האמריקאיות (אלו המפתחות תרופות) ולירידה חדה בערך מניותיהן הנסחרות בבורסה.

הגם שארה"ב הודיעה על תמיכתה בבקשת הפטור, הדרך לסיכום הסכם בנושא עדיין ארוכה. לא כל המדינות המתנגדות לפטור הודיעו שהן מוכנות לסגת מהתנגדותן. בנוסף, גם המו"מ על ההחלטה לפטור צפוי לקחת לא מעט זמן וקיים חשש  שעד שיושלם, יעבור לא מעט זמן , כאשר המגפה ממשיכה להשתולל ומגיעה לשיאי הדבקה ותמותה חדשים בלא מעט מדינות.

צור קשר עם:

יאיר שירן

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל