הורייזן יורופ: התוכנית החדשה והגדולה אי-פעם של האיחוד האירופי למימון מחקר וחדשנות

הורייזן יורופ: התוכנית החדשה והגדולה אי-פעם של האיחוד האירופי למימון מחקר וחדשנות

תוכנית-הענק למימון מחקר וחדשנות, "הורייזן 2020", תסיים את דרכה בקרוב. את מקומה תתפוס תוכנית שאפתנית אף יותר – "הורייזן יורופ".

מאת יבגני גלידר

 

תכלית קיום האיחוד האירופי מסתכמת ברעיון פשוט: אירופה היא חזקה ושלווה יותר כאשר תושביה סוחרים ועובדים יחדיו. בארבעת העשורים האחרונים לקח האיחוד את הרעיון לתחום מימון המחקר והפיתוח. כחלק מזה, יצר את "תוכניות המסגרת למחקר וחדשנות" (EU Framework Programmes for Research and Innovation). התוכניות הן כלי מימון עתירי-כספים, המסייעות למעבדות בעשרות אלפי אוניברסיטאות, חברות ומרכזי מחקר ברחבי אירופה והמדינות השכנות לה, כולל ישראל. בינואר 2021 צפויה להתחיל את דרכה "הורייזן יורופ" (Horizon Europe), החדשה והתשיעית בסדרת תוכניות המסגרת. עם זאת, הליך הקמת הורייזן יורופ עדיין לא הושלם ועל המחוקקים האירופיים להתגבר על מספר מכשולים.

 

תוכניות המסגרת – התמונה הגדולה

אי אז בשנות ה-80 החליטה הזרוע המבצעת של הקהילה האירופית, "הנציבות האירופית", כי מימון מו"פ היא הדרך הטובה ביותר לחזק את חברות הטכנולוגיה האירופיות כדי שיוכלו לעמוד בקצב של המתחרות מיפן ומארצות הברית. מאז השתנה הרבה, אך לא הכל: האירופים ממשיכים לקונן על הדומיננטיות האמריקאית בתחום המחשוב ויפן החדשה היא סין. עם זאת, תוכניות המסגרת הוכיחו את עצמן. הן חיזקו את חוסנה של הכלכלה האירופית והביאו ליצירת אלפי שותפויות מחקריות ומסחריות שלא היו מתקיימות בלעדיהן. תוך כך, התוכניות הביאו, לדברי הנציבות, לגידול של כ-400 עד 600 מיליארד יורו בתוצר המקומי הגולמי האירופי במשך תקופת פעילותן, ועשויות להביא לגידול נוסף של כטריליון יורו ב-25 השנים הבאות.

בכל הקשור למימון ציבורי של מו"פ, תוכניות המסגרת הן ייחודיות בעולם: הן גדולות, בינלאומיות ובין-תחומיות. התוכנית הנוכחית, העתידה להסתיים ב-31 בדצמבר 2020, נקראת "הורייזן 2020" (Horizon 2020). הורייזן 2020 פועלת עם תקציב עתק של 77 מיליארד יורו במחירים שוטפים לשבע שנות פעילותה, או כ-11 מיליארד יורו בשנה בממוצע. זוהי תוכנית מימון המחקר הלא-צבאית השנייה בגודלה בעולם, אחרי ה- National Institutes of Health של ארה"ב, והיא מהווה את ההוצאה השלישית בגודלה בתקציב הנוכחי של האיחוד האירופי, לאחר חקלאות ופיתוח אזורי. הורייזן 2020 מעניקה גישה מלאה למענקי מו"פ מסוגים שונים לאוניברסיטאות וחברות בכל המדינות החברות באיחוד האירופי, וכן ל-16 מדינות שכנות, ביניהן ישראל. כספי הורייזן 2020 מימנו פיתוחים פורצי דרך ותגליות בכל תחום כמעט: יצירת חיסונים חשובים, גילוי כוכבי לכת מרוחקים, פיתוח מודלים בתחום שינוי האקלים, הקמת חממות סטרטאפים.

ב-1 בינואר 2021 צפויה להתחיל את שבע שנות פעילותה תוכנית ההמשך של הורייזן 2020, הורייזן יורופ. בשנה שעברה, הצליחו צוותי המשא ומתן של הפרלמנט האירופי, מועצת האיחוד האירופי, והנציבות האירופית להסכים על מהות התוכנית. המחוקקים קבעו כי הורייזן יורופ תמשיך לממן כמעט כל תחום מחקרי אפשרי, בין מיקרואלקטרוניקה למוזיקולוגיה; שהיא תשיק סדרה של "משימות" שאפתניות למלחמה בסרטן והגנה על האוקיינוסים; ושהאיחוד האירופי יהפוך, באמצעות מרכיב בתוכנית הורייזן יורופ הנועד לרכישת מניות, לאחד המשקיעים הטכנולוגיים הגדולים באירופה. אך בעוד שעל הנייר תכננו המחוקקים האירופיים חתונה מפוארת ויקרה, בפועל הם נתקלו ביתרת חשבון בנק נמוכה מהצפוי (בין היתר, כתוצאה מיציאת בריטניה מהאיחוד וממשבר הקורונה), ובהתמהמהות בהחלטה לגבי רשימת המוזמנים. אכן, בעוד שהאיחוד היה רוצה להקים תוכנית גדולה, התקציב הסופי נותר ללא הכרעה וכללי ההשתתפות עבור מדינות שלישיות לא ברורים דיים בשלב זה. עם זאת, בהתחשב בחשיבות התוכנית המונחת על שולחן הדיונים, יעשו המחוקקים האירופיים את מירב המאמצים לסיים את הליך ההקמה הרשמי עד לדצמבר השנה, בכדי שהתוכנית תתחיל לפעול בזמן.

 

מה הלאה – הפרטים הקטנים

תוכנית הורייזן יורופ, כמו מרבית החקיקות באיחוד, תאומץ באמצעות נוהל החקיקה הרגיל (Ordinary Legislative Procedure). בנוהל זה, על הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי להסכים על נוסח החקיקה יחדיו. מועצת האיחוד האירופי, המייצגת את ממשלות המדינות החברות באיחוד, תחליט בהצבעת רוב מוסמך (על 55% מהמדינות החברות, המייצגות לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד האירופי, להצביע "בעד"). הפרלמנט האירופי, המייצג את אזרחי האיחוד ונבחר ישירות על ידם, יחליט בהצבעת רוב מוחלט (לפחות 352 מתוך 705 קולות, כמקובל בקריאה שנייה).

חקיקת הורייזן יורופ לא תושלם בטרם יוסדר התקציב הרב-שנתי של האיחוד לשנים 2021-27 (Multiannual Financial Framework). התקציב הרב-שנתי מאומץ גם הוא במשותף על ידי שני המחוקקים לעיל, אם כי לא באמצעות נוהל החקיקה הרגיל, אלא בהצבעה פה אחד במועצת האיחוד האירופי ובתמיכה בפרלמנט. במאי 2020 פרסמה הנציבות את הצעתה לתקציב המעודכן לאיחוד לשנים 2021-27, בהיקף של כ-2 טריליון יורו במחירים שוטפים (בהנחת אינפלציה שנתית של 2%), כאשר תקציב הורייזן יורופ המוצע לשבע השנים הללו היה כ-106 מיליארד יורו בסך הכל. ביולי השנה ביקשה המועצה האירופית להקטין את התקציב לכ-90 מיליארד יורו (להבדיל ממועצת האיחוד האירופי, המועצה האירופית מגדירה את הכיוון הפוליטי של האיחוד, אך היא אינה ממלאת תפקיד פורמאלי בחקיקה). בתגובה, הצהירו יושב ראש הפרלמנט האירופי וחברי פרלמנט רבים נוספים על כך שההצעה של המועצה האירופית אינה מקובלת.

לאחר שתיכנס הורייזן יורופ לספר החוקים האירופי, תוכל הנציבות האירופית, שהיא מוסד עצמאי מבחינה פוליטית המייצג ומקיים את האינטרסים של האיחוד האירופי בכללותו, לפתוח במגעים רשמיים עם ישראל ומדינות נוספות אשר הביעו רצון באסוציאציה לתוכנית הורייזן יורופ.

 

מעקב אחר חקיקת הורייזן יורופ

הנספחות הכלכלית בבריסל עוקבת אחר התפתחויות בחקיקת הורייזן יורופ, בכלל זה איסוף וניתוח מידע ועבודה מול מוסדות האיחוד האירופי הרלוונטיים. בנוסף, הנספחות בבריסל תומכת בעבודת המינהלת הישראלית למחקר ופיתוח אירופי (ISERD) – נקודת הקשר הלאומית הרשמית של ישראל בתוכניות המסגרת, המעניקה לחוקרים וחברות בישראל מידע וסיוע בקבלת מימון מתוכניות המסגרת.

לפרטים נוספים על אפשרויות המימון לישראלים בתוכניות המסגרת, אנא ראו מאמר קודם בנושא, בקרו באתר ISERD, וכתבו לארגון (או ישירות לנציג ISERD בבריסל). בנוסף, הנכם מוזמנים לכתוב לנספחות הכלכלית בבריסל, במקום המיועד לכך בתחתית העמוד.

 

צור קשר עם:

נטע בר-אל

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל