בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
פתיחת מיונים קורס צוערים 2019
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן
פתיחת פנייה חדשה לנספח

מיליארדי יורו לחוקרים: תוכניות המסגרת למימון מחקר וחדשנות של האיחוד האירופי

פורסם ע"י , הנספחת המסחרית לאיחוד האירופי בריסל, בלגיה , בתאריך 20 ביוני 2019

מיליארדי יורו לחוקרים: תוכניות המסגרת למימון מחקר וחדשנות של האיחוד האירופי

האיחוד האירופי יצר את קהילת המחקר הבינלאומית הגדולה אי-פעם. כבר למעלה מ-23 שנים, ישראל גאה להיות חברה מן המניין בקהילה זו. בכל שנה זוכים מאות ישראלים במענקים היוקרתיים של תוכניות המסגרת למימון מחקר, עם ממוצע של מעל ל-400 אלף יורו לזכייה בשנת 2018.

מאת יבגני גלידר

האיחוד האירופי הוא לא רק איחוד פוליטי וכלכלי, אלא גם מחקרי. מתוך חורבות מלחמות העולם קמה לה קהילת מדינות שלווה ומשגשגת, בעלת רשת ענפה של שיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים. אכן, האיחוד האירופי משוכנע שמחקר וחדשנות הם סלע ההתקדמות הכלכלית והחברתית; לאף קבוצת מדינות אחרת אין שיתופי פעולה מחקריים עם פרויקטים חוצי-גבולות בקנה מידה שכזה.

כלי מימון המחקר המרכזיים של האיחוד האירופי הן "תוכניות המסגרת למחקר וחדשנות" (EU Framework Programmes for Research and Innovation). לתוכניות היסטוריה ארוכה – הראשונה הוקמה ב-1984, וב-35 שנות קיומן הן התרחבו בצורה ניכרת. התוכנית הנוכחית, השמינית במספר, מציעה מענקים בסך של מיליארדי יורו בשנה באמצעות קולות קוראים שפתוחים עבור חוקרים ישראלים.

 

התפתחות תוכניות המסגרת

בתחילה יכלו להשתתף בתוכניות המסגרת רק המדינות החברות בקהילה האירופית (לימים האיחוד האירופי) וההתמקדות הייתה במימון שיתופי פעולה בתעשייה. עם זאת, בעשורים שלאחר מכן חלו שינויים רבים. במימד החברוּת, ב-1994 נפתחו התוכניות להשתתפות מלאה של מדינות שותפות שאינן חברות באיחוד האירופי. מדינות שותפות אלו קיבלו את הכינוי "מדינות אסוציאציה" (Associated countries). מעמד של אסוציאציה מאפשר לחוקרים מהמדינה הספציפית להשתתף בקולות הקוראים בתוכניות המסגרת בתנאים דומים לאלו של חוקרים מהמדינות החברות באיחוד האירופי. (זאת בעוד שחוקרים ממדינות אחרות, למרות שיכולים באופן עקרוני להשתתף בפרויקטים, אינם תמיד זכאים למימון).

כך, ישראל הצטרפה כמדינת אסוציאציה ב-1996 – הראשונה מחוץ ליבשת אירופה לעשות כן. כתוצאה, חוקרים ישראלים הפכו לזכאים באופן אוטומטי למימון מהתוכניות. בתוכנית המסגרת הנוכחית, השמינית במספר, "הורייזן 2020" (Horizon 2020), משתתפות כבר 16 מדינות אסוציאציה: ישראל, שוויץ, נורבגיה, איסלנד, אלבניה, בוסניה והרצגובינה, צפון מקדוניה, מונטנגרו, סרביה, טורקיה, מולדובה, איי פרו, אוקראינה, תוניסיה, גאורגיה, וארמניה. בתוכנית המסגרת הבאה, "הורייזן יורופ" (Horizon Europe), צפוי לגדול המספר אף יותר, כאשר מספר מדינות גדולות, ביניהן קנדה ויפן, הביעו עניין בהשתתפות.

 

באשר למימד תחומי הפעולה של תוכניות המסגרת, גם כאן חלו שינויים. כך, לדוגמה, מענקי מארי-קירי לניידות חוקרים (Marie Sklodowska-Curie Actions – MSCA) נוספו בתוכנית המסגרת הרביעית בשנת 1994; מועצת המחקר האירופית (European Research Council – ERC), אשר מעניקה מענקים יוקרתיים גדולים למדענים מצטיינים באקדמיה, הושקה עם התוכנית השביעית בשנת 2007; המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה (European Institute of Innovation and Technology – EIT), שמקדם שותפויות בעלות אתגרים גלובליים מוגדרים, הוקם בתוכנית הנוכחית; ותוכנית המסגרת הבאה תכלול את מועצת החדשנות האירופית (European Innovation Council – EIC) – תוכנית מימון המיועדת לתמוך ביזמי סטארט-אפ ורעיונות חדשניים עם פוטנציאל מסחרי. במקביל, גדל משמעותית תקציב תוכניות המסגרת – מכמיליארד יורו בשנה בממוצע בשנים הראשונות, לכ-11 מיליארד יורו בשנה בממוצע בהורייזן 2020. בהורייזן יורופ, התקציב עשוי להגיע לכ-13-17 מיליארד יורו בשנה בממוצע.

 

הורייזן 2020 – תוכנית המסגרת לשנים 2014-2020

עד כה בהורייזן 2020, קיבלו ישראלים מהאיחוד האירופי מענקים בגובה של מעל ל-740 מיליון יורו. בשנת 2018 לבדה זכו 423 חוקרים ישראלים במענקי הורייזן, בהיקף כולל של 180 מיליון אירו. מענקי תוכניות המסגרת מיועדים לכל סוגי החוקרים – באקדמיה, בתעשייה ובמגזרים אחרים, בין אם מדובר בחוקרים בודדים או בקבוצות של חוקרים.

הבחירה בסוג המענק תלויה בסוג המימון שהחוקר מתעניין בו, האם מדובר במחקר בסיסי או יישומי, בגודל הפרויקט המוצע, וכן בפרמטרים נוספים. לדוגמה, "מענקי מחקר וחדשנות" (Research and Innovation Actions – RIA) מיועדים עבור גופים המבצעים מחקר בסיסי, ו-"מענקי חדשנות" (Innovation Actions – IA) עבור אלו שמבצעים מחקר שקרוב יותר לשוק. RIA ו-IA דורשים הקמת מאגד עם שלושה משתתפים לפחות, משלוש מדינות שונות ממדינות האיחוד האירופי או ממדינות האסוציאציה. הפרויקטים צפויים להימשך בדרך כלל כ-3-4 שנים (במקרה של RIA) או 2.5-3 שנים (במקרה של IA), ומקבלים מהאיחוד האירופי בממוצע כ-2-5 מיליון יורו לפרויקט.

מענקי "תיאום ותמיכה" (Co-ordination and Support Actions – CSA), בניגוד ל-RIA ו-IA, לא דורשים הקמת מאגד ואף לא מיועדים למחקר, אלא לפעילויות תומכות כגון הקמת רשתות נטוורטינק וארגון כנסים. מענקים אלו גם קצרים וקטנים יותר: הם נמשכים כ-1-3 שנים ומקבלים בממוצע כ-0.5-2 מיליון יורו לפרויקט.

מענקים אחרים לא דורשים הקמת מאגד אף הם. כך, מענקי ERC ו-SME Instrument מיועדים לחוקרים בודדים מהאקדמיה ולחברות קטנות ובינוניות, בהתאמה. פרויקטים של ה-ERC נמשכים בדרך כלל כ-5 שנים ועשויים לקבל עד ל-3.5 מיליון יורו לפרויקט, וב-SME Instrument מדובר על עד ל-2.5 מיליון יורו לשנה-שנתיים.

לבסוף, ישנם גם כלים אחרים, כגון מענקים שמיועדים לניידות חוקרים (MSCA), מענקי Fast Track to Innovation עבור מאגדים גדולים במחקר קרוב לשוק, ומענקי מחקר עבור רשויות ממשלתיות.

 

תוכניות העבודה בהורייזן 2020

תוכניות המסגרת עובדות עם תוכניות עבודה וקולות קוראים. לשלוש השנים האחרונות של הורייזן 2020, כלומר לשנים 2018-2020, תוכנית עבודה מרכזית אחת ותוכנית עבודה נפרדת למענקי ה-ERC. התוכנית המרכזית כוללת מבוא, 18 נושאים תמטיים, וכללי השתתפות. כל נושא תמטי הוא בלתי-תלוי באחרים ומתאר את היעדים והקולות הקוראים. את תוכניות העבודה מכינה נציבות האיחוד האירופי בסיוע Program Committees – ועדות מיוחדות בהשתתפות נציגי המדינות המשתתפות בהורייזן 2020, כולל נציגים ממדינות האסוציאציה. את התוכניות עצמן, יחד עם שאר המסמכים הרלוונטיים להשתתפות בתוכנית, ניתן למצוא בעמוד ייעודי באתר המכרזים של הנציבות. עמוד אחר נותן מידע על כל הקולות הקוראים – הפתוחים, המתוכננים, והסגורים, ומאפשר חיפוש בהם. מרגע השקת קול קורא מסוים, ניתנים לחוקרים בדרך כלל כחודשיים-שלושה עד הדד-ליין להגשת ההצעות.

הכללים החלים על הגשת בקשות מימון להורייזן 2020 משותפים לכל חלקי תוכנית העבודה. החוקרים נדרשים להציג פני האיחוד האירופי את הצעות הפרויקטים לנושאים הרלוונטיים ואת המסמכים התומכים, ולהמתין לתוצאות תהליך ההערכה. בתום השלמת התהליך, כותבים הבוחנים דו"חות סיכום הערכה (Evaluation Summary Report – ESR), הזוכים חותמים על הסכמי מענקים (Grant Agreements), ותקצירי ההצעות הזוכות מתפרסמים בפורטל התוצאות (Community Research and Development Information Service – CORDIS).

מומחי האיחוד האירופי, הבוחנים את בקשות המימון, מחויבים לסודיות מתוקף החוזים עליהם חותמים בטרם תחילת תהליך ההערכה. המומחים נדרשים לחתום גם על הצהרות היעדר ניגוד עניינים לגבי הבקשות שיעריכו ומקבלים תדרוך לגבי תנאי העסקה אלו. יתר על כן, כל אדם המעורב בתהליך הערכת הבקשות מחויב בסודיות, בין אם הוא פקיד של האיחוד האירופי ובין אם הוא מומחה חיצוני.

 

סיוע לחוקרים ישראלים בקבלת מימון

תוכניות המסגרת הן תחרותיות ביותר, אך החוקרים המעוניינים להשתתף בהן יכולים לקבל סיוע חשוב מ-"נקודת הקשר הלאומית" במדינות שלהם (National Contact Points – NCPs). ארגון ה-NCP הרשמי של ישראל הוא המינהלת הישראלית למחקר ופיתוח אירופי – ISERD. המינהלת פועלת להגברת המודעות בישראל לקולות הקוראים של הורייזן, מעניקה מידע מעשי על ההשתתפות, מייעצת למועמדים בהכנת הצעות הפרויקטים, ומספקת שירותי הדרכה לבעלי העניין. ISERD היא גם החוליה המקשרת בין נציבות האיחוד האירופי לבין קהילות החוקרים בישראל. על כן, מומלץ לישראלים המעוניינים לקבל מימון מהורייזן 2020 לבקר באתר ISERD או לכתוב לארגון. בנוסף, ניתן לפנות ישירות לנציג ISERD בבריסל או לנספחות הכלכלית בבריסל (בתחתית העמוד).

 

נטע בר-אל הנספחת המסחרית לאיחוד האירופי בריסל, בלגיה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה להנספחת המסחרית לאיחוד האירופי בריסל, בלגיה, נטע בר-אל