בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן
פתיחת פנייה חדשה לנספח

Economic Outlook- MCM 2014

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 15 במאי 2014

התחזית הכלכלית של ה-OECD הינה פרסום דו שנתי הסוקר את המגמות הכלכליות העיקריות ותחזיות המחירים, התנודות הפיסקאליות ומאזני החוב של חברות הארגון ומספר מדינות נוספות בעבור השנתיים הבאות. מושב זה פתח את כנס השרים שנערך בשבוע שעבר (6-7/5) והדו"ח הוצג על-ידי המזכ"ל גוריה וסגנו טמאקי.

MCM

הכלכלה העולמית

תחזיות הצמיחה הכלכלית העולמית וצמיחת הסחר ל-2014-2015 הינן אופטימיות ביחס לשנים האחרונות ונראה, כי הכלכלות מתחילות להתאושש מהמשבר. שיעורי האבטלה בירידה ועימם גם האינפלציה. הסחר העולמי צפוי לצמוח בשיעור של כ-6.5% (5.5% בקרב מדינות ה-OECD).

בקרב הכלכלות הצומחות הגדולות, הצמיחה נחלשת ביחס למגמות שהיכרנו בעבר, זאת בשל תנאים פיננסיים ואשראי מגבילים יותר (5.3 ו-5.7 לשנים 2014 ו-2015 בהתאמה). ההתאוששות בארה״ב מעודדת מאוד עם ירידה מרשימה בנתוני האבטלה (מ-12% ל-11%) וצמיחת האינפלציה קרוב ליעדה המתוכנן (מצמיחה בשיעור 1.9 ב-2013 ל-2.6 ו-3.5 ב-2014-2015). בגוש האירו, לעומת זאת, ההתאוששות מאופקת יותר במיוחד בשל אחוזי האבטלה הגבוהים (פיחות מ-8% ל-6%), אך עדיין מהווה שיפור ניכר לצמיחה השלילית מהשנים האחרונות (מ-0.4- ב-2013 ל-1.2 ו-1.7 ב-2014-2015).

ה-OECD ממליץ לממשלות לשמור על מדיניות מוניטרית תומכת, במיוחד בגוש האירו בו נדרשת הפחתת ריבית נוספת. על ארה״ב לעצור את רכש הנכסים עד סוף השנה לאור נתוני הצמיחה המרשימים. בסין יש להקל את המדיניות המוניטרית אם נתוני הצמיחה יחלשו. היקף ההאטה ופגיעותה של המערכת הבנקאית בסין אינם ברורים.

הצורך ברפורמות מבניות ממשיך להיות חשוב בקרב כל המדינות כדי לשפר את כושר ההתאוששות ולהשיג צמיחה כוללת ויצירת מקומות עבודה. רפורמה מבנית נדרשת לא רק בקרב מדינות הארגון אלא גם בקרב ה-BRIICS (ברזיל, רוסיה, הודו, אינדונזיה, סין ודרום אפריקה), שצריכות להאיץ את קצב ביצוע רפורמות אלה, לאור הצניחה בתחזיות הצמיחה של המדינות.

סכנות שיש לשים אליהן לב: מתחים גיאופוליטיים עלולים לערער את הצמיחה הכלכלית הצפויה, למשל המשבר המתרחש באוקראינה. סכנה נוספת הינה מפני היחלשות האינפלציה בגוש האירו אם נתוני הצמיחה יאכזבו, או שערך המטבע ימשיך לרדת. מאחר והפגיעות הכלכלית בגוש ממשיכה, ישנו צורך דחוף להבריא את ענף הבנקאות ולהשלים את הקמת איגוד הבנקים.

ישראל

מחברי הדו"ח סבורים, כי ההאטה בצמיחת המשק הישראלי שהתרחשה בשלהי שנת 2013, ככל הנראה בעקבות ייסוף השקל והקיצוץ התקציבי, צפויה להיות זמנית בלבד, זאת בעקבות התאוששות הכלכלה העולמית, רמת ריבית נמוכה והתרחבות ייצור הגז. הצמיחה הישראלית תגיע ל-3.5% בשנת 2015 ובהתאם שיעורי האבטלה צפויים להישאר נמוכים. בהיעדר לחצים אינפלציוניים עדיין קיים צורך במדיניות מוניטרית מרחיבה בכדי לשמור על הביקושים ולמתן את השפעות ייסוף השקל והפחתת הגירעון התקציבי. הסיכונים הקשורים להתחממות-יתר בשוק הנדל"ן נותרו משמעותיים. יש להמשיך במדיניות הריסון התקציבי על אף השפעתה על הפעילות הכלכלית. עם זאת, תהליך זה צריך להסתמך על הגדלת הכנסות, לרבות באמצעות צעדי התייעלות והפחתת הפטורים ממס.

עיקרי הדוח על ישראל (באדיבות נדב שנטל, נציגות משרד האוצר ל-OECD):

  • ההאטה בצמיחה – זמנית בלבד. צמיחת התמ"ג, שירדה ל-3% במחצית השנייה של 2013, נותרה נמוכה יחסית בתחילת 2014. המדד המשולב למצב המשק לא הצביע על האצה ניכרת בפעילות בתחילת השנה, למרות שישנם סימנים ברורים לשיפור במחזור הכלכלי. התחזית לביטחון הסקטור העסקי עלתה בתחילת 2014. האינפלציה ירדה לרמה של 1.3% ברבעון הראשון של השנה ושיעור האבטלה הפסיק לרדת, למרות שהוא נותר נמוך, בסביבות 6%, כאשר שיעור ההשתתפות בשוק העבודה המשיך להשתפר.
  • מדיניות מוניטרית. בנק ישראל המשיך להוריד את שיעורי הריבית ב-0.25% בחודש פברואר 2014, לרמה של 0.75%. למרות הורדת הריבית והתערבות הבנק בשוק המט"ח, ייסוף השקל נמשך והגיע לרמה של 5.5% במונחים נומינליים אפקטיביים בחודש מרץ. בנוסף, הכללים הנוגעים למתן משכנתאות הוחמרו בכדי למנוע התחממות-יתר בשוק הנדל"ן, כאשר המחירים כבר עלו מעבר ל-6% (במונחים שנתיים) נכון לדצמבר 2013.
  • צמצום הגירעון. הגירעון הממשלתי ירד ל-3.2% מהתוצר בשנת 2013 (מתחת לתקרה של 4.3%) כאשר היעד של 3% מהתוצר בשנת 2014 צריך להיות מושג, למרות ביטול ההעלאה המתוכננת במס ההכנסה. בכדי להביא את שיעור הגירעון ל-2.5% בשנת 2015 הוחלט להפחית את העלייה בהוצאות הממשלה ל-2.6% מהתוצר. הדבר עשוי, עם זאת, להוות נטל על ההוצאה האזרחית, שהינה כבר כעת נמוכה בהשוואה בינלאומית.
  • צמיחה. הצמיחה הכלכלית תואץ ותתקרב לפוטנציאל שלה בשנת 2015. השיפור בכלכלה העולמית בשילוב שיעורי ריבית נמוכים יפצו בהדרגה על השמרנות התקציבית וייסוף המטבע. השפעת סחר חוץ על הפעילות, שתושפע מהגדלת ייצור הגז ב-2014, תגביר את ההשקעות שלא למגורים. הסרת צווארי-בקבוק, ובפרט תיאום ממשלתי טוב יותר בהתערבות בשוק תביא לשיפור בשוק הבנייה למגורים. התפתחויות אלו צריכות ליצור בהדרגה מקומות עבודה ולהבטיח כי שיעורי האבטלה יישארו נמוכים. למרות עלייה אפשרית, שיעור האינפלציה יישאר בטווח היעד 1-3%.
  • סיכונים. חולשה בשווקים בחו"ל, לרבות בכלכלות המתעוררות, תפגע בשיעורי הצמיחה, כמו גם מתחים גיאו-פוליטיים אפשריים. ייסוף נוסף של השקל יכול גם הוא להקשות על הכלכלה, במיוחד לאור הלחצים בשוק הנדל"ן.[1]

 

[1] החלק המפורט על ישראל לקוח מסיכום משרד האוצר בנושא (נדב שנטל).

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין