אתמול, ה-16 לינואר 2013, השיק ה-OECD יחד עם ארגון ה-WTO את מאגר המידע TiVA למדידת סחר בערך מוסף. פרויקט זה של מדידת סחר בערך מוסף ואפיון שרשרת הערך הגלובלית (GVCs) הינו יוזמה משותפת של ה-OECD (שלוש מחלקות שונות- סחר, תעשיה וחדשנות וסטטיסטיקה) ושל ארגון הסחר העולמי, ה-WTO.
שרשרת הערך הגלובלית הפכה להיות מרכיב דומיננטי בכלכלה הגלובלית של ימינו, לאור השינויים המבניים שחלו בהליך הייצור: טובין ושירותים שבעבר יוצרו במלואם במדינה אחת מיוצרים בשרשרת ייצור עולמית. בעוד שלפי המדידה הקיימת מתקבלים נתונים על סך כל הייצוא והייבוא בין שתי מדינות, מדידת הערך המוסף מבקשת לפרק את המוצר הסופי לחלקים של ערך שהוסף במדינות שעבר המוצר בדרך.
תהליך הפרגמנטציה של הייצור מאתגר את החשיבה הקונבנציונאלית על איך אנו מסתכלים ומנתחים את הסחר הבילטראלי, אך גם את המדיניות שמתפתחת סביב אותו תהליך. דרכי מדידה מסורתיים של סחר עלולים להוביל להחלטות מוטעות של קובעי המדיניות ולכן יוזמת TiVA עשויה בהחלט לשנות את דרכי ההערכה והמדידה של סחר עולמי.
הצורך במדידת סחר בערך מוסף מגיע מתוך ההבנה שהסטטיסטיקה הקיימת בתחום למדידת נתוני סחר בילטראלי הינה מוגבלת במידה רבה ביכולתה לשקף את תמונת המצב נכונה, החסרונות הבולטים של השיטה הקיימת למדידת נתוני סחר בילטראלי הם עריכת ספירה כפולה כאשר הטובין או השירות מיוצרים ביותר ממדינה אחת המקשה על הבנת חשיבותו הכלכלית של הסחר; טובין או שירות המיוצא ונמדד ככזה עשוי להיות בעל תוספת ערך שולית בלבד בשל מרכיב תשומת הביניים שהוא מכיל מייבוא; וכן ישנו קושי לזהות את חשיבות מרכיב הייבוא ביעילותן של חברות מקומיות.
- פירוק של הייצוא גולמי לפי תעשייה אל הקונטקסט המקומי והחיצוני שלהם
- מרכיב השירותים בטובין (Services Content) בייצוא הגולמי על פי סוג תעשייה מייצאת המוצג בחלוקה של מקור מקומי או מיובא
- מאזנים של סחר בילטראלי מבוססים על זרמי ערך מוסף גלומים בתוך דרישה מקומית סופית
- מרכיב תשומות הביניים הגלום בייצוא
- עודף הסחר הבילטראלי של סין עם ארה”ב מתכווץ ב-25% על בסיס מדידה בערך מוסף, דבר המשקף את הרמה הגבוהה של מרכיבים מיובאים בייצוא הסיני
- שליש מהערך הכולל של מכוניות המיוצאות מגרמניה מגיע למעשה ממדינות אחרות, בעוד ש-40% מהערך הכולל של הייצוא האלקטרוני של סין מגיע גם כן ממרכיבים מיובאים
- בעוד שמידע קונבנציונאלי גורס כי שירותים מייצגים פחות מרבע מהסחר העולמי הכולל, על בסיס מדידה בערך מוסף מתברר כי סחר שירותים מגיע ל-50% מהייצוא של מדינות ה-OECD, והרבה מכך בזה של ארה”ב, צרפת, בריטניה, גרמניה ואיטליה- במידה רבה בשל העובדה כי שירותים מוסיפים ערך משמעותי לטובין תעשייתיים.
- עודפי סחר בליטראלי של יצואנים גדולים כגון אוסטרליה, ברזיל וקנדה אל מול עם שותפי הסחר המרכזיים שלהם מתכווצים במדידה על בסיס ערך מוסף, כאשר חומרי הגלם שלהם מעובדים עוד על ידי שותפי הסחר ולאחר מכן מיוצאים שוב- בכך נגלה היכן מדינות אלה עלולות לנוע מעלה בשרשרת הערך.
בחודשים הקרובים תמשיך מזכירות ה-OECD בפיתוח מאגר המידע והנגשתו למדינות החברות. נספחות התמ”ת ל-OECD תעדכן כמובן על ניתוח נתונים ייחודיים של ישראל והשלכות פרקטיות.
בינתיים, ישראל ככלכלה ליברלית קטנה מושתת סחר חוץ, צריכה לקחת לתשומת ליבה מספר פרמטרים ושאלות בתחום מדיניות הסחר:
• כיצד הניתוח החדש משפיע על זיהוי שותפי סחר אסטרטגיים?
• כיצד מתמודדים עם חסמי סחר שמציבות מדינות שהן לא שותפות סחר ישירות שלנו, אלא כאלה שהם במעלה או במורד השרשרת ערך?
• מה ההשלכה על כללי המקור המקובלים במערכת הסחר הגלובלית? האם צפוי שינוי בפרדיגמה במסגרת ארגון הסחר העולמי?
• האם מערכת מורכבת של GVCs ופרגמנטציה בייצור מונעים פרוטקציוניזם?
• כיצד זה יכול לקדם את ההתקדמות בזירה המולטילטראלית – מו”מ על פישוט הליכי סחר ועוד…
• מה הנגזרות על מדיניות תעשייתית ותמיכה ממשלתית בהקשר זה?
• האם ניתוח של ערך מוסף משפיע גם על זרימת השקעות ישירות? ואם כן מה צריכה להיות המדיניות הנגזרת מכך?
אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר ההתפחות הניתוח של נושא זה, ונעדכן בהמשך את הקוראים על לקחי מדיניות מעניינים בעבודת ה-OECD.
מידע נוסף וקישורים:
גישה ישירה למאגר המידע של מדידת סחר בערך מוסף
האינדיקטורים החדשים של מדידת סחר בערך מוסף נגזרים מטבלאות תשומה-תפוקה אשר פותחו על ידי ה-OECD ומתארות אינטרקציות בין תעשיות וצרכנים עבור 58 כלכלות, דבר המשקף 95% מתוצרת העולמית.
סרטון הסברה של ה-OECD על יוזמת TiVA
חומרי קריאה והסבר מפורט על יוזמת ה-OECD ו-WTO
שאלות נפוצות בנושא מאגר המידע למדידת סחר בערך מוסף
