למשבר הכלכלי הייתה השפעה רחבה על מידת שביעות הרצון של אזרחים רבים ברחבי המדינות השונות. ניכר כי הפגיעה הקשה שיצר המשבר במקומות העבודה, ברמת החיים, נותנת את אותותיה גם במדד הזה. ה- OECD מפרסם תוצאות של דו”ח שנתי שבודק את איכות החיים במדינו החברות, ומדינות נוספות. חינתם של מדדים הקשורים בחיי רווחה, איכות חיים, שביעות רצון מהמדינה ומעורבות אזרחית הם חלק בלתי נפרד מצמיחה ברת קיימא.
מידת שביעות הרצון במדינות שנפגעו מהמשבר יותר מאחרות הידרדרה באופן משמעותי. בין השנים 2007-2012 ירדה מידת שביעות הרצון של אזרחי יוון ב-20%, של אזרחי ספרד ב-12% ושל אזרחי איטליה בכ-10%. לצד הירידה המשמעותית הזו במידת שביעות הרצון בקרב הנפגעות העיקריות היו מי שהתרחשה בהן עלייה מתונה במידת שביעות הרצון. איפה זה קרה? בגרמניה, רוסיה, שוודיה, מקסיקו וישראל למשל.
הדו”ח חושף כי לא רק שמידת שביעות הרצון נפגעה, אלא גם מידת האמון של אזרחי המדינות שנפגעו הכי הרבה מהמשבר (בקרב גוש היורו) בממשלות שלהם. בין 2007-2012 ירדה מידת האמון הזו בכ-10%, כך ע”פ הסקר האחרון. בקרב כלל המדינות החברות, כמעט חצי ממשיבי הסקר מעידים כי הם מאמינים בממשלותיהם. מדובר בנתון הנמוך ביותר מאז שנת 2006.
“זוהי קריאת השכמה עבורנו”, אומר מזכ”ל הארגון מר אנחל גורייה, “אנחנו צריכים לזכור שמדיניות כלכלית נועדה לשפר את חיי האנשים, אנחנו צריכים לחשוב מחדש איך להציב את צרכי האנשים במרכז המדיניות”.
מה אומר הדו”ח?
הדו”ח מאשר, בין השאר, שלתעסוקה יש השפעה מרכזית על רווחה. השגת איזון נכון בין דרישות והזדמנויות, מניעה באופן מהותי את מחויבותם של אנשים לעבודתם. בנוסף, הדו”ח קובע כי הפער בין המינים הולך ומצטמצם. נשים עדיין מאחור בסוגיית השכר, אבל התמונה הרחבה יותר אופטימית. נשים מצליחות יותר בבתי-הספר מגברים, דבר שעשוי לסייע בעתידן, אם כי סובלות גם כיום ממיעוט של הזדמנויות ביחס לגברים. המשבר, קובע הדו”ח, הביא להיווצרותן של צורות חדשות של סולידריות. יותר ויותר אנשים מתנדבים במסגרות התנדבותיות שמטרתן לסייע לאלו שאין להם. מקומה של המשפחה, קובע הדו”ח, מילא תפקיד חשוב בהתרוממות מנזקי המשבר, והיא היוותה רשת ביטחון אמיתית עבור רבים מנפגעיו.
