תעשיית הכימיקלים הישראלית והאיחוד האירופי: יש בינינו כימיה!

סקטור הכימיקלים בישראל מהווה את אחד הסקטורים המרכזיים המייצאים כיום מישראל לאיחוד האירופי. ב- 2013 כ-38% מהיצוא הישראלי לאיחוד האירופי היה של כימיקלים וב-2014 חל גידול קטן של 1.5% בייצוא. תעשיית הכימיה בישראל מגוונת ונוגעת לתעשייה של מוצרים שונים ומגוונים, כגון בתי הזיקוק ותעשיות הפטרוכימיות הנלוות, תעשיית הדשנים, פרמצבטיקה ועוד.

תחום הכימיקלים באיחוד האירופי נמצא תחת רגולציה נרחבת, העוסקת בין היתר בדרישות לרישום, הערכה ואישורים עבור כימיקלים הנכנסים לשוק האירופי, כמו גם דרישות תיוג, סיווג ואריזה, תחת שתי רגולציות עיקריות: רגולציית ה- REACH ורגולציית CLP.

עקב מורכבות הנושא, הקימה הנציבות קבוצת עבודה, קבוצת הקרקל (CARACAL), אשר מתכנסת כמה פעמים בשנה מייעצת לנציבות ולרשות הכימיקלים האירופית (ECHA) בנוגע לשאלות הנובעות ברובן מהתעשייה, בתהליך יישום הרגולציות הנ"ל. לישראל סטטוס של מדינה משקיפה בקבוצה זו ונציגי משרד הכלכלה בבריסל עוקבים אחר התפתחויות על מנת לבחון השפעות אפשריות על תעשיית הכימיקלים הישראלית.

chemicals blog pic

בפגישה האחרונה, שנערכה בסוף מרץ 2015, עלו כמה נושאים, אשר נמצאו רלוונטיים לתעשייה הישראלית: חומרי הדברה, מוצרי ותוספי מזון, ננו חומרים ופולימרים.

  1. חומרי הדברה:
    מעכבים אנדוקריניים: שתי הרגולציות האירופיות העוסקות בנושא חומרי הדברה הינן הרגולציה להגנת הצמח (PPPR) והרגולציה למוצרי BPR) biocidal), אשר בשתיהן ניתנת לנציבות הסמכות והחובה לקבוע קריטריונים מדעיים להגדרת חומרים, אשר להם תכונות של מעכבים אנדוקריניים ועל כן לקבוע, אילו חומרים נחשבים לכאלה (כיום לא קיימת הגדרה רשמית לזיהוי חומרים אלו בחקיקה האירופית). ביוני 2014 פורסמה מפת הדרכים להגדרת קריטריונים לזיהוי מעכבים אנדוקריניים, אשר דנה בכמה אפשרויות. טרם התקבלה החלטה סופית בנושא, אשר עדיין נמצא בדיונים. בסקירה, שניתנה ע"י DG SANTE צוין, כי כ-700 כימיקלים נמצאים בסקופ, כלומר צפויים להיות מושפעים מההחלטה. להרחבה.
  2. תוספי ומוצרי מזון:
    אחד הסעיפים ברגולציית ה-CLP, העוסקת בתיוג ואריזת מוצרים, מעניק פטור למוצרים מוגמרים, המיועדים לצרכן הסופי בשרשרת הייצור. הבעיה הינה, שברגולציה ה-CLP וברגולציית המזון הכללית של האיחוד האירופי אין הגדרה של מהו הצרכן הסופי. עקב פניות של כמה מדינות חברות באיחוד, אשר ביקשו הבהרות להגדרה על מנת לעמוד על סקופ הפטור, הציעה הנציבות שתי הצעות לפרשנות והמדינות החברות התבקשו להביע את דעתן לגבי איזו פרשנות הולמת יותר. החלטה אמורה להימסר במפגש הקרקל הבא. למרות שייצוא מזון ותוספים הינו חלק קטן בייצוא הישראלי לאיחוד האירופי, עבור תעשיות אלה, להחלטה על סקופ הפטור מרגולציית ה-CLP העוסקת בסימון, קטלוג ואריזה (הכרוכים בעלויות נוספות) יכולה להיות חשיבות רבה.
  3. ננו חומרים:
    כיום תחת רגולציית ה-REACH  דרישות המידע אינן ספציפיות מספיק על מנת לחייב חברות לספק מידע או לציין, כי חומר מסוים נופל תחת הקטגוריה של ננו חומרים. על פי הנציבות האירופית יש לחייב גם ננו-חומרים בתהליך רישום תחת הרגולציה, והנ"ל עוסקת בימים אלו בניסוח הצעה להכליל חומרים אלא תחת דרישת הרישום. חומרים אלו נמצאים בשימוש התעשייה הישראלית והטלת מחויבויות נוספות יכללו נטל אדמיניסטרטיבי ועלויות נוספות.
  4. פולימרים:
    כיום, פולימרים פטורים מתהליכי הרישום וההערכה (Registration and Evaluation) תחת ה-REACH, אך הנציבות האירופית מעוניינת להרחיב את הדרישות ולהכילן גם על פולימרים. משרד הסביבה האירופי, DG ENV, הזמין מחברת ייעוץ דו"ח על מנת לבחון האם להרחיב ולהכיל את הדרישות עבור חומרים אלו. החלטה בנושא צפויה להתקבל במפגש הקרקל הבא.גם חומרים אלו נמצאים בשימוש התעשייה הכימית והפרמצבטית והטלת מחויבויות נוספות יכללו נטל אדמיניסטרטיבי ועלויות נוספות לעסקים.

פגישת קבוצת העבודה הבאה תערך בסוף יוני 2015.

צור קשר עם:

גל מור

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל