בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן
פתיחת פנייה חדשה לנספח

תחדש לי צמיחה

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 18 ביוני 2015

כולם מדברים על צמיחה מכלילה ועד כמה חשוב שהצמיחה לא תתבטא רק בתמ"ג גבוה יותר אלא תפוזר באופן שוויוני יותר בכל שדרות החברה ובעיקר תאפשר לכולם ליהנות מפירותיה. ה-OECD מפעיל בשנים האחרונות פרויקט צמיחה מכלילה, שאמור לתת למקבלי ההחלטות כלים טובים יותר, שיאפשרו ליצור צמיחה לכולם.

אחד מהכלים העיקריים הוא חדשנות, כיוון שהוא המנוע לצמיחת ההכנסות ויכול לאפשר טיפול בבעיות החברתיות הבוערות במדינות ה-OECD, כגון עוני ואי-שוויון ולשפר את איכות חייהם של קבוצות שונות בחברה. בתנאים מסוימים, כולם יכולים להרוויח מחדשנות, אך צריך להיזהר, כיוון שבתנאים אחרים, חדשנות יכולה להוביל לפערים חברתיים.

 

הכללה בחדשנות וברווחה

פרויקט חדשנות מכלילה של ה-OECD נועד לענות על הצורך לטפל בקבוצות המוחלשות בחברה, הנמצאות בקצה הסקאלה של ההכנסות. מטרת הפרויקט היא להראות כיצד חדשנות יכולה להועיל לקבוצות אלו על-ידי התאמת טכנולוגיות קיימות, מוצרים ושירותים, כך שיענו על הצרכים הספציפיים של קבוצות אלו, למשל מרכז רפואי לבעיות לב בהודו, המצליח לספק שירותי ניתוח לב במחירים נמוכים יותר בזכות חדשנות בתהליך העסקי שלו. כדי שפרויקט זה יצליח, חייבים להתקיים שני התנאים הבאים: ראשית, המודל העסקי חייב להיות בר-קיימא ושנית, השתתפות של קבוצות מוחלשות ובעלות הכנסה נמוכות.

המודל אולי נראה פשוט על הנייר, אך האתגר הוא עצום, כיוון שבמדינות רבות, אוכלוסייה ענייה לא נהנית מיתרונות החדשנות ופעמים רבות, חברות עסקיות לא מכוונת לצרכים של אוכלוסיות עניות. לכן, החשיבות של קובעי המדיניות ביצירת התנאים המתאימים לכך חשובה מאוד.

מרכז רפואי בהודו שבאמצעות חדשנות מביא את מערכת הבריאות לעניים

מרכז רפואי בהודו שבאמצעות חדשנות מביא את מערכת הבריאות לעניים

צמיחה מכלילה בחינוך

תחום החינוך הינו אחד מהתחומים, שצמיחה מכלילה יכולה להשפיע עליו אופן דרמטי, כיוון שהמדינה, לרוב, אחראית על מערכת החינוך וחדשנות טכנולוגית יכולה לאפשר לתלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך להרוויח ידע וכישורים הנחוצים להשתתפות בכלכלה.

מדיניות לצמיחה מכלילה

מה המדינה יכולה לעשות למען חדשנות מכלילה?

  • לתמוך בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות ותמרוץ מחקרים למען חדשנות מכלילה. לדוגמה: MIT D-Lab הינה מעבדה אקדמית, המעודדת תלמידים מוכשרים בתחום המדעים החברתיים והמדויקים לפתח פתרונות לבעיות, שנובעות מעוני.
  • לוודא שמכשולים רגולטוריים לא ימנעו אפשרות לשירות חדשני לעניים. לדוגמה: שירות M-PESA שפועל בקניה, הינו שירות תשלומים סלולרי, המאפשר לקנייתים להעביר כספים בקלות בין אחד לשני ולשלם תשלומים שונים ללא צורך לעמוד שעות בבנקים העמוסים של קניה. פרויקט זה לא יכול היה להצליח בשום מקום אחר עקב מגבלות רגולטוריות.
  • מתן הקלות רגולטוריות ליזמים חברתיים, המעוניינים ליצור פתרונות לקבוצות מוחלשות.
  • פיתוח מערכת אשראי לשם קיבוע ההכנסה של העניים, כמו פרויקטים מיקרו חיסכון ומיקרו אשראי, הפועלים בעולם.
  • פיתוח מערכת פיננסית לתמיכה ביוזמות חדשנות מכלילה.
  • תמיכה במוסדות מתווכים ואמצעים נוספים של העברת ידע לשם אספקת ידע טכנולוגי, כמו פרויקט Honey Bee Network.
  • שיתוף פעולה בין משרדי בתחום החדשנות. חדשנות לא נעצרת במשרד הכלכלה והיא רלוונטית למשרדי החינוך, בריאות, תשתיות וכו' ולכן יש לייצר תכניות שיתוף פעולה בין כלל הגורמים.
  • הכנסת מדיניות חדשנות מכלילה לתוך מדיניות החדשנות של כל מדינה.
העברת כספים בקנייה המייתרת הליכה לבנק עמוס ורחוק

העברת כספים בקנייה המייתרת הליכה לבנק עמוס ורחוק

 

חדשנות ישראלית

ישראל נחשבת לאחת מהמדינות החדשניות ביותר בעולם, בעיקר בזכות מגזר ההיי-טק שלה והיא שנייה, רק לארה"ב, במספר חברות ההזנק. החדשנות הישראלית יוצרת חידושים טכנולוגיים מרתקים ומצליחים כמו: בבילון, ICQ, וייבר, פיירוול, קופקסון ועוד. החדשנות הישראלית יצרה את קטר ההייטק, שהוביל לצמיחה מרשימה בתמ"ג, אך קטר זה לא הצליח לסחוב עמו את שאר סקטורי הכלכלה ובעיקר את התעשייה המסורתית, שעדיין נשרכת מאחור. ישראל היא גם אחת מהמדינות בעלות הצמיחה הגבוהה ביותר בתמ"ג במדינות ה-OECD, אך יחד עם זאת שיעור העוני בה הוא הגבוה ביותר מבין מדינות המערב.

ישראל: כלכלה דואלית

ישראל: כלכלה דואלית

בשל הנתונים המובאים לעיל, הנספחות הישראלית הכלכלית ל-OECD ביקשה להגדיל את הפרויקט של צמיחה מכלילה גם למדינות ה-OECD, כיוון שפעמים רבות מדינות אלו סובלות מאותן בעיות כמו הכלכלות המתפתחות. ישראל היא חלק מצוות ההיגוי של פרויקט הדגל "חדשנות עבור צמיחה מכלילה" וקרנית פלוג, נגידת בנק ישראל אף ציינה, שעל הממשלה לשאוף ל"צמיחה מכלילה".

ישראל תרמה רבות לעיצוב אסטרטגיית החדשנות של הארגון ואף מתכננת להשתתף בכנס שרי חדשנות של ה-OECD, אשר יערך השנה באוקטובר בקוריאה. בכנס שנערך בפברואר השנה, מנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג, היה הדובר הראשי והסביר על הכלכלה הדואלית הישראלית- קטר ההייטק הישראלי אחראי על הצמיחה המרשימה של ישראל, אך רק על 10% משוק התעסוקה ולכן לצידו מתקיימת כלכלת שירותים ותעשייה, הנשרכים מאחור. המבחן של מדינת ישראל הוא לייצר צמיחה מכלילה לשאר העובדים במשק באמצעות חדשנות, כיוון שצמיחה כלכלית חייבת לעבור דרך חדשנות מכלילה, לא רק כי זה מאפשר סגירת פערים, אלא כי חדשנות היא בליבה של הכלכלה המודרנית.

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין