שקיפות והגינות ברשת : באיחוד האירופי בוחנים את פעילותן של פלטפורמות מקוונות

פלטפורמות דיגיטליות הן אתרים המתווכים בין ספקים ללקוחות, כגון מנועי חיפוש (למשל Google), רשתות חברתיות (כמו Facebook, Instagram), פלטפורמות מסחר מקוונות (כגון Amazon ו-eBay), חנויות אפליקציות (למשל Google Play, Apple App Store) ואתרי השוואת מחירים (Skyscanner ועוד).

הפלטפורמות המקוונות משחקות תפקיד מרכזי בעולמנו. הן מאפשרות לצרכנים למצוא מידע הדרוש להם ולבעלי עסקים להציע את מוצריהם ואת שירותיהם. הפלטפורמות השונות מאפשרות אינטראקציה בין משתמשים, וככל שיש להן יותר משתמשים הערך שלהן עולה. הפלטפורמות חדשניות ופורצות דרך אולם ככל שהן גדולות יותר הן שולטות בגישה לשווקים ולמידע מקוונים. פלטפורמות מקוונות יכולות להיות בעלות השפעה מכרעת על השחקנים השונים בשוק הדיגיטלי. כך למשל, הכנסותיו של עסק המוכר מוצריו באתר מסחר מרכזי תלויות במידת החשיפה שיקבל באתר ובתנאים המסחריים שיוצעו לו. עסק שלא יופיע באתר השוואת מחירים מפורסם יאבד חשיפה למספר גדול של לקוחות ועוד.

נוכח תפקידן המרכזי, מגלים מוסדות האיחוד האירופי עניין רב בפעילותן של פלטפורמות מקוונות. מאז שנת 2016 הצהירה הנציבות האירופית מספר פעמים על כוונותיה לפעול בנושא נוכח חשיבותן של פלטפורמות מקוונות. הנציבות מעוונית לייצר סביבת פעולה בטוחה והוגנת ולהבטיח שהפלטפורמות יכבדו ערכי ליבה, יפעלו בשקיפות ובהגינות וישמרו על שווקים פתוחים וללא אפליה.

על רקע זה פרסמה לאחרונה הנציבות האירופית מספר יוזמות והצעות חוק קונקרטיות שנועדו להסדיר היבטים שונים של פעילות הפלטפורמות המקוונות:

דרישות שקיפות והגינות מפלטפורמות מקוונות:

הצעת חוק שמבקשת להגביר את ההגינות והשקיפות בפעולת הפלטפורמות מול בעלי עסקים הנעזרים בפלטפורמה על מנת לספק את שירותיהם. על פי ההצעה, על האתרים לפעול בשקיפות ולפרסם את התנאים המסחריים שהם מציעים, את האופן בו הם משיגים תנאים מועדפים, את הסיבות בגינן יפסיקו חוזה עם ספק, את האופן בו הם מדרגים שירותים ומוצרים בתוצאות החיפוש ועוד. כמו כן יהיה על הפלטפורמות לבסס מערכת לטיפול בתלונות ולפרסם רשימת מגשרים עימם הם עובדים. איגודים עסקיים יוכלו לפעול לאכיפת הדרישות האלה בבתי משפט בשם עסקים בודדים ויוקם גוף שיעקוב אחר השפעת החוק ויבחן את הצורך בכללים נוספים.

תוכן לא חוקי אונליין:

בתחילת השנה פרסמה הנציבות המלצות להתמודדות עם סוגים שונים של תוכן לא חוקי אונליין, כמו תכנים טרוריסטיים, נאומי שנאה ואלימות, תכני פגיעה מינית בילדים והפרת זכויות יוצרים. ההמלצות כוללות כלים אופרטיביים בהם יוכלו הפלטפורמות להשתמש על מנת להגביר את האפקטיביות בטיפול בתוכן לא חוקי. בין היתר מומלץ לאתרים לקבוע כללים והליכים פשוטים ונגישים לדיווח על תוכן לא חוקי ולאפשר מסלול דיווח מואץ למדווחים אמינים ולרשויות אכיפת החוק. כן מומלץ להשתמש בכלים אוטומטיים לאיתור והסרה של תוכן לא חוקי ובפרט תכני טרור ותכני פגיעה מינית בילדים. מומלץ לאתרים לערב גורם אנושי בבדיקות על מנת לוודא שאין פגיעה בזכויות יסוד כגון חופש הביטוי. עוד מומלץ שהתעשייה תגביר את שיתוף הפעולה על מנת לאפשר גם לעסקים קטנים יותר לעשות שימוש בכלים אוטומטיים לאיתור תכנים לא חוקיים.

בהמשך חתמו מספר חברות גדולות ומרכזיות בתעשייה, כגון Facebook, Microsoft, Twitter, YouTube, Instagram, Google+, Snapchat על “Code of Conduct”. החברות התחייבו להעריך ולהסיר תוכן לא חוקי מאתריהם במהירות ולרוב תוך פחות מ-24 שעות, לסייע למשתמשים לדווח על תכני שנאה לא חוקיים ולהגביר את תמיכתם בחברה האזרחית.

הנציבות הודיעה שתמשיך לעקוב אחר התחום ולבחון את הצורך בחקיקה ואכן, לאחרונה פורסמה הצעת חוק המתמקדת בתכני טרור ברשת ומעגנת חלק מההמלצות האמורות בחוק. בין היתר נקבעה בהצעת החוק דרישה להסרת תכני טרור מהרשת בתוך שעה. יתכן כי בהמשך יפורסמו הצעות חוק נוספות בנוגע לסוגים נוספים של תוכן לא חוקי אונליין.

דיסאינפורמציה אונליין:

נושא נוסף שמטריד את מוסדות האיחוד האירופי ונוגע לפעילותן של פלטפורמות מקוונות הינו סוגיית הדיסאינפורמציה אונליין או בשמה המוכר יותר “Fake News“. מוקדם יותר השנה הקימה הנציבות קבוצה ובה בעלי עניין מרכזיים מהתעשייה על מנת להסכים על כללים להתמודדות עם דיסאינפורמציה אונליין. בספטמבר השנה פורסם “Code of Practice” ובו Best practices בנוגע לאופן הטיפול בדיסאינפורמציה אונליין. גורמים מרכזיים מהתעשייה התחייבו לכללי הקוד ובכלל זה הפסקת ההכנסות מפרסום לאתרים שיפיצו דיסאינפורמציה, הגברת השקיפות בנוגע לתכני פרסום פוליטיים, טיפול בחשבונות מזויפים, העצמת משמשים לדיווח על דיסאינפורמציה והגברת הגישה למקורות שונים של חדשות וכן העצמת קהילת המחקר לעקוב אחר דיסאינפורמציה מקוונת באמצעות הענקת גישה למאגר המידע של הפלטפורמות (בכפוף לסודיות).

בינה מלאכותית ושקיפות אלגוריתם

לבסוף, הנציבות בוחנת בימים אלו לעומק את השימוש באלגוריתם בשוק הדיגיטלי, את האופן בו מעצבים אלגוריתמים מידע מותאם אישית המוצג למשתמשים ואת האפשרות להגביר את השקיפות, האחריות וההגינות בשימוש באלגוריתם.