“יש להקים מסגרת לאומית מייעצת לקידום ההכשרה המקצועית בישראל, בה יהיו שותפים הממשלה, המעסיקים ואיגודי העובדים, שתיתן קווים מנחים לפיתוח וקידום ההכשרה המקצועית העל תיכונית בישראל”.
כך קובע הדוח, אשר פרסם ה- OECD על מצב ההכשרה המקצועית העל תיכונית בישראל, כחלק מפרויקט ה- Skills Beyond School בו לקחה ישראל חלק. הדוח מבוסס על מחקר מקיף של אתגרי תחום ההכשרה והחינוך המקצועי (VET) בישראל, ועוסק בין השאר גם בחשיבותם לכלכלה ולחברה. הדוח מדגיש את החשיבות של ה”השותפים הטבעיים” (התאחדויות המעסיקים, איגודי העובדים) בתהליכי עיצוב המדיניות, את הצורך לכלול הכשרה מקצועית במקומות העבודה, והמחסור במסלולי מעבר בין מערכת החינוך המקצועית להשכלה הגבוהה. נקודה קריטית נוספת בה נוגע הדוח הוא התאמת ההכשרה המקצועית לצורכי שוק העבודה וקידום החקיקה והרגולציה בתחום זה.
בנוסף לכך, מציין הדוח גם את האתגרים העתידיים של ישראל בתחום ההכשרה בקרב אוכלוסיות מיוחדות בהן אוכלוסיית החרדים, המיעוטים והפריפריה. הממלצות שהדוח מספק לקובעי המדיניות בישראל כוללות בין השאר, הקמת מסגרת לאומית, התאמת ההכשרות המקצועיות בצבא לצרכים של המשק האזרחי, יצירת הסמכות ותארי המשך אקדמאיים גבוהים יותר עבור בוגרי תואר הנדסאי ועוד.
ה- OECD מציין את משרד הכלכלה בקידום ההכשרה המקצועית ובשימוש בדרכים חדשניות בהכשרה. משרד הכלכלה החליט על הצטרפותה של ישראל לפרויקט מתוף המגמה לשפר את מערכת ההכשרה העל תיכונית. הגברת מיכל צוק, הממונה על התעסוקה בישראל במשרד הכלכלה, הודיעה כי היא מתכוונת לפעול לקידום ההמלצות ה- OECD והגברת שיתוף הפעולה בין הממשלה למעסיקים ואיגודי העובדים בהכשרת כוח האדם, על פי המלצות מומחי הארגון.
זהו חלקו של השני של הפרויקט ה- Skills Beyond School , עליו עבדה המחלקה להכשרה המקצועית בארגון ה- OECD. מטרתו של הפרויקט הינה לסקור את מערכת ההשכלה וההכשרה המקצועית העל תיכונית במדינות השונות ולבחון כיצד המערכת מכינה אנשים צעירים ומבוגרים לעבודות מקצועיות וטכניות. אתגרי המפתח העומדים בפני מקבלי ההחלטות כוללים: מתן מענה לצרכי שוק העבודה, מימון, ממשל, הכוונות קריירה, איכות ההוראה, למידה במקומות העבודה, חפיפה עם סקטורי חינוך אחרים והערכת תוכניות ההכשרה המקצועית.
חלקו הראשון של הפרויקט כלל בדיקת רקע השוואתית בין המדינות (Country background), וכעת, בחלקו השני של הפרויקט, עובד הארגון על סקירת המדינות (Country Review), אשר אמור לספק המלצות מדיניות, השוואה ומיקוד ולשרת את היעדים הממשלתיים והלאומיים, כפי שנבקעו בהתייעצות עם הארגון. פרט לישראל השתתפו בפרויקט גם אוסטריה, דנמרק, גרמני, קוריאה, הולנד, שוויץ, אנגליה, ארה”ב, מצרים, בלגיה, קנדה, איסלנד, רומניה, ספרד, שוודיה, צפון אירלנד, סקוטלנד, צרפת, הונגריה, קזחסטן, ודרום אפריקה. הדוח הסופי אשר יכולל את המסקנות מכלל המדינות שהתשתתפו בפרויקט צפוי לצאת בנובמבר 2014.
הגרף הבא מציג את שיעור התלמידים בהשכלה העל תיכונית, אשר רשומים בתוכניות של הכשרה וחינוך מקצועי (VET) בכל המדינות שנבחנו במסגרת הפרויקט.
פרויקט זה הינו חלק מאסטרטגיית הכישורים אשר השיק הארגון ב- 2012 ובה לוקחים חלק אגפים רבים בארגון (ובעיקר אגף החינוך ואגף התעסוקה). שני פרוייקטי הדגל במסגרת העבודה על האסטרטגיה הם מבחני ה- PISA (לתלמידי התיכון) והערכות ה- PIAAC (מבחנים הבוחנים את כישורי המבוגרים). יחד עם זאת, לפרויקט רבדים רבים, כך למשל מנסה הארגון לפתח תחזיות של ביקוש הכישורים להם יזדקקו בעתיד ולהעריך את מסגרות החינוך ומדיניות התעסוקה המיושמת כיום. לצורך כך אוסף הארגון נתוני בסיס על תעסוקה, הכנסות והביקוש לכישורים מצד המעסיקים. מידע זה עוזר ל- OECD לנתח נושאים כגון: הערך של מקצועות ספציפיים מול כישורים בסיסיים וגנריים, ההשפעה של חוסר ההתאמה בין הכישורים הדרושים והקיימים בשוק העבודה והצורך לשפר את כישורי המובטלים על מנת להחזיר אותם לשוק העבודה.
לדעתי חיזוק מערך ההכשרה מקצועית, הינו נדבך חזק לפיתוח כוח האדם איכותי בשוק העבודה ויצירת צמיחה בת קיימא. אני שמחה, שהצלחנו לקדם את הפרויקט היוקרתי יחד עם ה-OECD ומקווה, כי הדוח יתרום לדיון הציבורי ולמקבלי ההחלטות בישראל.
