ב-14 וה-15 לחודש ינואר התכנסו שרי התעסוקה של מדינות ה-OECD ומדינות נוספות לדון על עתידו של עולם התעסוקה. אלו הם הנושאים העיקריים, שדנו בהם בכנס.
עובדים לא סטנדרטיים
המאה ה-20 יצרה את המעמד הבינוני, עמוד השדרה של כלכלות השוק, המוביל את הצמיחה והצריכה. בעשורים האחרונים, עם עליית אי-השוויון בהכנסות, כלכלנים רבים מדברים על חיסולו של מעמד זה וניתן למצוא בשוק התעסוקה סיבות רבות לכך. שר התעסוקה האמריקאי, תומס פרז (Thomas Perez) הביא כדוגמה את מעמיסי המזוודות בשדות התעופה, שעד לפני מספר שנים היו מועסקים ישירות על-ידי חברות התעופה, הרוויחו משכורת נאה ונחשבו לחלק ממעמד הביניים. כיום, כל חברות התעופה האמריקאיות, למעט אחת, לא מעסיקות עובדים אלו ישירות אלא באמצעות חברות קבלן ורובם מרוויחים שכר מינימום, שבארה”ב הוא מהנמוכים בעולם המפותח ולכן נחשבים עניים.
תופעת העובדים הלא סטנדרטים אינה ייחודית רק לעובדי הקבלן, אלא היא גם תוצאה של מה שמכונה כלכלת השיתוף או עבודות חלטורה. לנהגי אובר למשל אין יחסי עובד-מעביד מול החברה אלא הם פרילנסרים ולכן לא זכאים לפנסיה או זכויות סוציאליות. נציג אובר בכנס דויד פלוף (David Plouffe) טען, שאובר מאפשרת גמישות לעובד, מכיוון שאינו מחויב אליה ולשעות עבודה ולכן יכול למצוא עבודה נוספת. בנוסף, עובדים רבים באובר היו בעבר מובטלים והפלטפורמה של החברה מאפשרת להם להרוויח כסף. שרת התעסוקה של גרמניה אנדרה נהלס (Andrea Nahles) הגיבה לכך שאובר וחברות דומה לה נהנות מכל העולמות, כיוון שהן מספקות שירות ולא עובדה הן אינן מקיימות יחס עובד-מעביד ובגלל שהן חברות אינטרנט, משלמות מעט אם בכלל, מסים. לפי נהלס, המדינה היא זו שצריכה בסופו של דבר לדאוג לרווחת עובדים אלו, כמו פנסיה ולכן היא מצפה, שחברות אלו לפחות ישלמו מסים והרבה, כיוון שהמצב אינו כך, חברת אובר אינה חוקית בגרמניה. ליסה לינץ’ (Lisa Lynch), נשיאת אונברסיטת ברנדייס, הביאה דוגמה נוספת מחברת אמזון, ענקית האינטרנט, ה”מעסיקה” אלפי מתכנתים לפרויקט ספציפי באמצעות קול קורא באינטרנט ורק אלו שסיפקו את קוד תכנות מוצלח מקבלים שכר, ללא קשר לזמן שעבדו.
שכר מינימום
עד לפני מספר שנים, נושא שכר המינימום היה מעורר מחלוקת וגם אם עדיין כלכלנים רבים חלוקים בנושא זה והשפעתו על תעסוקה ועוני, ה-OECD ורוב מדינות המערב מסכימים על חשיבות נושא זה לסגירת פערים ועל כך שאין השפעה כמעט על תעסוקה. מנכ”ל משרד התעסוקה ההולנדי מרסליס בורבום (Mercelis Boerboom) טען, שגם אם שכר מינימום מחסל עבודות מסוימות, אלו עבודות שכנראה מדינה מפותחת לא צריכה להסכים שיתקיימו. נציג ישראל בכנס, שלמה יצחקי, הממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה, סיפר על המקרה הישראלי של עלייה בשכר המינימום בשנים האחרונות ובכל זאת האבטלה לא עלתה ואף ירדה.
מגדר
תעסוקת נשים הינה כלי חשוב לצמיחה כלכלית וה-OECD הדגיש נושא זה בתשקיף הכלכלי האחרון. סגנית שר התעסוקה היפנית פוזה אוטה (Fusae Ohta) הסבירה, שכניסה מוגברת של נשים לשוק התעסוקה היא פתרון לחוליים חברתיים רבים, כי ביפן האתגר הגדול הוא הזדקנות האוכלוסייה ואם מגמה זו תמשיך, בעוד כ-100 שנה, אוכלוסיית יפן תצמצם בחצי. ביפן, נשים רבות אינן משתתפות בשוק התעסוקה ולמעשה בכל מדינות ה-OECD, יש רוב גברי בשוק התעסוקה. כדי לעודד נשים להשתתף בשוק התעסוקה, יש לאפשר שותפות מלאה בגידול הילדים ועזרה של המדינה לאימהות עובדות.
שוק עבודה גמיש
אחד מהביטויים הרבים, שחזרו בכנס, היה שוק עבודה גמיש, אך לא תמיד היה ברור למה הכוונה. הנציגה האיטלקייה בכנס הסבירה, שבמדינתה יש חוזי עבודה רבים המקשים על חברות להתמודד עימם ולכן יש לפשט תהליך זה. סגן שר התעסוקה של ספרד טען, ששוק עבודה גמיש אינו שקול לגמישות בפיטורים אלא לגמישות בהעסקה. הכלכלן הצרפתי המוכר פיליפ איון (Philippe Aghion) המלמד באוניברסיטת הרווארד, תקף את המודל התעסוקה הצרפתי, שלדידו לא מאפשר גמישות לעסקים ומשמר עבודות ללא צורך. איון הסביר, שמבחינתו המודל הטוב ביותר הוא המודל הדני, המאפשר לעסקים לפטר בקלות עובדים, אך המדינה מעניקה רשת הגנה רחבה הכוללת דמי אבטלה נדיבים והכשרה מקצועית.
תפקידם של האיגודים במאה ה-21
בכנס השרים הייתה נציגות נכבדת ביותר לארגוני העובדים ,שהשמיעו את קולם במגוון נושאים ובשאלה החשובה לגבי תפקיד האיגוד במאה ה-21, בעידן הכלכלה הדיגיטלית. נציגי האיגוד תקפו את המודל של אובר, שיוצר עובדים עניים הנאלצים להסתפק במשכורת החלקית ולא מקבלים הטבות חברתיות. נציגי האיגודים טענו, שעסקים רבים מנצלים את הכלכלה הדיגיטלית לייבא עובדים ממדינות אחרות בטענה של מחסור בכישורים ובכל זאת האיגודים האמריקאים הראו, שאין מחסור שכזה בארה”ב. לגבי עתיד האיגוד, שרת התעסוקה של גרמניה טענה, שלדרוש שכר מוגדל ותנאים נוחים לעובדים זה מיושן ולא תורם לעובדים והמטרה שלהם צריכה לשפר את כישורי העובדים, כי זו ההגנה החשובה ביותר. נציגי האיגודים טענו, שהם כבר עושים זאת ונתנו כדוגמה את אנגליה, בה עשרות אלפי אנשי איגוד ביצעו הדרכות למעל מיליון עובדים לשיפור כישורים.
לאן הולכים מכאן?
אף אחד לא יכול לחזות את העתיד. במאה ה-19 עובדים שרפו מפעלים, שהשתמשו במנוע הקיטור, כי חששו לאבד את מקום עבודתם ובכל זאת הגענו במאה ה-20 לתעסוקה מלאה במערב. רוב הדוברים טענו, שעוד ועוד עבודות ייעלמו, יותר עובדים יעברו למשרות חלקיות וזמניות ועובדים לא סטנדרטים יהפכו לחלק נכבד משוק התעסוקה. אחת מההשערות המעניינות בכנס הייתה שהכלכלה הדיגיטלית מביאה עמה סכנות רבות לשוק התעסוקה אך יש נושא אחד שהוא ברכה והוא חיסול “עבודות הבולשיט”, מונח שטבע הפרופסור דיוויד גרייבר, עבודות ללא תוחלת או סיבה כלכלית אמתית להתקיים. גיא ריידר (Guy Ryder), מזכ”ל ה-ILO (ארגון התעסוקה הבין לאומי) טבע את המונח “טכנו-דטרמיניזם”, הווה אומר, שאין עלינו לעצור את הטכנולוגיה ולראות בה כסכנה, אך גם אין לראות בה כקובעת העתיד ואת העולם של מחר. בני אדם הם אלה שמעצבים המציאות ולכן תפקידם של קובעי המדיניות היא להבין את ההשלכות של הכלכלה הדיגיטלית ולמצוא פתרונות.
