בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן
פתיחת פנייה חדשה לנספח

עוני – עניין של הגדרה?

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 22 בינואר 2016

ארגון ה-OECD פועל רבות לבדיקה של עוני ואי-שוויון, בעיקר לאור המגמה של עלייה במדדים אלו במדינות המפותחות. כדי להבין נושאים אלו, החשובים כל-כך למדינות ה-OECD ובעיקר לישראל, שמוגדרת על-ידי הארגון כמדינה עם מספר העניים הגבוה ביותר במערב, יש להבין ראשית את ההגדרות וכיצד הן מחושבות. זהו פוסט ראשון מתוך שלושה בסדרה כתבות להבנת מגמת העוני ואי-השוויון.

הכול זה הכנסות

מה זה הכנסות? כאשר מתייחסים לאי-שוויון, הכוונה היא לאי-שוויון בהכנסות ולרוב ידובר על הכנסה פנויה, כלומר: שכר לאחר מסים והעברות. הכנסות הן לא רק שכר, אלא גם רווחים מהשקעות ושכר דירה ומצד שני אלו כוללות הטבות, שהמדינה מעניקה כמו קצבאות ילדים. יש מדדים המחשבים גם העברות לא כספיות, כמו סבסוד מעונות ילדים.

מה זה עושר? כלל הנכסים, מעבר לשכר, כמו חסכונות, בניכוי התחייבות, כגון הלוואות ומשכנתא שווה עושר נטו.

אי-שוויון בעושר או אי-שוויון בהכנסות? כאשר מדברים על אי-שוויון, הכוונה היא לאי-שוויון בהכנסות. למרות שהפערים גדלים מאוד, כאשר מתייחסים לעושר וב-OECD, ההכנסה הפנויה לנפש עומדת על 25,908$ מול עושר של 67,139$, כיוון שנכסים ניתן לצבור לאורך זמן. תכונה נוספת של עושר היא, שהוא אי-שוויוני בהרבה מהכנסות ואף משעתק את עצמן, כיוון שניתן להעביר עושר ביתר קלות.

אי-שוויון נמדד לאחר כספי העברה. השפעה של המדינה על העוני ואי-השוויון הוא כאורך הקו

אי-שוויון נמדד לאחר כספי העברה. השפעה של המדינה על העוני ואי-השוויון הוא כאורך הקו

 

למדוד את העוני

איך מודדים אי-שוויון? לעתים קרובות מתפרסמות כותרות המדברות על חלוקת העושר בעולם, כגון "בבעלות העשירון העליון בעולם 87% מהנכסים העולמיים". אלו כותרות מעניינות, אך כאלו שקשה לקרוא להן מהימנות ולכן המחקר האקדמי עוסק לרוב בהכנסות ולא בעושר. הממד המוכר ביותר לבדיקת אי-שוויון הוא מדד הג'יני, הנקרא על-שמו של כלכלן איטלקי בן המאה ה-20. זהו אחד המדדים הפשוטים ביותר להבנה, כיוון שהסקאלה נעה בין 0-1, כאשר 0 מציין חברה ,שבה כל ההכנסות מחלוקות באופן שווה ו-1 מציין חברה, שבה כל ההכנסות מוחזקות על-ידי אדם אחד בלבד.

ממוצע ה-OECD בממד הג'יני עומד על 0.315, אבל יש שוני רב בין המדינות. מדינות סקנדינביה וסלובניה נעות בין 0.24-0.28 ומדינות אמריקה הלטינית, צ'ילה ומקסיקו נעות סביב 0.45. ישראל נמצאת בראש הסקאלה עם 0.37, כמו ארה"ב. רק לשם השוואה, המדינה בעלת אי-השוויון הגבוה בעולם ושנתונים מהימנים קיימים לגביה היא דרום אפריקה עם מדד ג'יני של 0.63.

איך אוספים את המידע? לא פשוט כמו שאתם חושבים. יש שתי דרכים עיקריות לאיסוף מידע: נתוני מס וסקרי משקי בית. החיסרון העיקרי בסקרים הוא בקצוות,כיוון שעשירים מעדיפים, לרוב, לא לגלות את כלל ההכנסות או לדווח הכנסה נמוכה יותר ואלו שמרוויחים מעט מאוד לעתים קרובות לא נגישים לסקרים. הגישה השנייה של נתוני מס נחשבת ליעילה יותר, כיוון שאוספת נתונים על העשירים ביותר, אך גם היא אינה מושלמת. זאת כיוון שבמדינות מסוימת עניים לא משלמים מס, לכן לא חייבים בדיווח וכמובן מתקיימת "כלכלת צללים", המתבצעת במזומן.

דרך נוספת להציג אי-שוויון – הפער בין העשירים לעניים ביותר. בישראל, העשירון העליון מרוויח פי-15 יותר מאשר העשירון התחתון

דרך נוספת להציג אי-שוויון – הפער בין העשירים לעניים ביותר. בישראל, העשירון העליון מרוויח פי-15 יותר מאשר העשירון התחתון

 

מיהו העני?

יש קושי רב להשוות בין עניים במדינות שונות, כיוון שראשית, ההגדרה של אדם עני הינה הגדרה אנליטית בלבד. האם עני הוא אדם שאין לו כסף בארנק? אדם ללא קורת בית? או אדם שמוותר על אוכל בשביל לקנות תרופות?

עוני מוחלט: הגדרה עולמית, שיוצרת קו הכנסות בין אלו שמרוויחים פחות מסכום מסוים, לרוב דולר אחד ליום. חשוב להבין, שגם ההגדרה המוחלטת אינה כה פשוטה, כי הדולר ליום אינו הערך של דולר אמריקאי אלא מתוקנן לשווי כוח קנייה (PPP) ובאופן כללי אפשר לומר, שדולר מתוקנן מייצג את הסכום שאדם צריך במטבע המקומי שלו כדי לקנות מוצר השווה דולר אחד בארה"ב. הגדרת דולר אחד ליום השתנתה וכדי לתקנן את האינפלציה הבנק העולמי העלה את הקו ל-1.25$ ליום.

עוני יחסי: עוני מוחלט, מעבר לבעיות המובנות שבו, אינו הגדרה המתאימה לעולם המפותח. מדינות מסוימת ניסו לייצר קו עוני מוחלט, כזה שיתקנן סל מוצרים בסיסי, אך יש חוסר הסכמה גדול לגבי המוצרים שסל זה צריך לכלול.

עוני יחסי מתייחס לקו העוני המוגדר על-ידי המדינות המפותחות, אך יש דרכים שונות לחשב אותו וה-OECD מחשב אותו בצורה הבאה: מייצרים טבלה של כלל ההכנסות במדינה ומוצאים את נקודת החצי בין החצי העליון לחצי התחתון, כלומר נקודת החציון (לא ממוצע). כדי לחשב את מספר העניים, מחשבים את כלל האוכלוסייה המרוויחה חצי מהשכר החציוני.  חשוב לציין, שגם נתון זה אינו חף מבעיות ועדיין מקשה על השוואה, כיוון שאם ניקח את בלגיה וצ'כיה נגלה ש-9% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני, אבל בבלגיה השכר החציוני של העניים הוא 19% מקו העוני ובצ'כיה הוא עומד על 28%, כלומר העניים הצ'כים עניים יותר מאלו שבבלגיה.

סלאמס במקסיקו – לפי ה-OECD בישראל יש יותר עניים אבל זה עוני יחסי והעניים במקסיקו עניים יותר, הרבה יותר

סלאמס במקסיקו – לפי ה-OECD בישראל יש יותר עניים אבל זה עוני יחסי והעניים במקסיקו עניים יותר, הרבה יותר

עוני רב ממדי: למרות שעוני מוחלט ועוני יחסי הם המדדים המוכרים לבדיקת עוני, רבים טוענים שאלו מדדים המתבססים על הכנסות ולכן חלקיים בלבד לבדיקת מיהו עני, בעיקר במדינות מתפתחות. לאנשים רבים בעולם, אין גישה לחינוך או בריאות, לעתים בשל הג'נדר שלהם, המוצא האתני, או אפילו מקום הלידה ולכן האו"ם מחשב את העוני בצורה רב ממדית. לפי מדד זה, 1.57 מיליארד איש חיים בעוני רב ממדי, הרבה יותר מאשר 800 מיליון עניים המרווחים פחות מ-1.25$ ליום.

בפוסט הבא נתמקד במגמות באי-שוויון בהכנסות ומדוע היא נמצאת בעלייה בשנים האחרונות.

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין