עדכון בנושא המו"מ על Fisheries subsidies

החל מתחילת השנה האזרחית וביתר שאת מאז מינויה של ד"ר נגוז'י למנכ"לית (DG) החדשה של ה-WTO,  נעשה מאמץ רב לקדם את המו"מ בתחום ה-Fisheries Subsidies. המו"מ להפחתה ואף ביטול של סבסוד בענף הדייג הבינ"ל החל לפני למעלה מעשור, אך עקב חילוקי דעות מהותיים בין ה"שחקניות" הגדולות בענף הדייג הבינ"ל, לא התקדמו השיחות לכדי פריצת דרך שתביא לסיכום המו"מ.

אולם, מתחילת השנה מתקיימות ישיבות רבות, פורמליות ולא פורמליות, חלקם בדרג טכני וחלקם בדרג של ראשי משלחות, מתוך מטרה להגיע לסיכום המו"מ עד הקיץ הקרוב, ולבטח עד כנס  השריםMC12  שייערך בדצמבר 2021 בג'נבה. בניסיון לקדם המו"מ קראה המנכ"לית, נגוז'י, לקיום כנס שרים וירטואלי בחודש יולי בנושא Fisheries, זאת על מנת לערב את השרים בהתקדמות המו"מ ולקבל החלטות פוליטיות שיאפשרו התקדמות נוספת.

המו"מ בתחום ה-Fisheries Subsidies נתמך ע"י החלטת האו"מ SDG 14.6 שהנה חלק מתוכנית Sustainable Development Agenda 2030 שהתקבלה עוד בשנת 2015. המו"מ אמור היה להסתיים עוד בשנת 2020, אך כאמור, לא הבשיל עד כה.

מטרות המו"מ הן שתיים:

  • מניעת פגיעה בלתי הפיכה בעולם החי הימי והתת-ימי (שיקולי סביבה ופיתוח בר-קיימא)
  • הפחתת העיוות בעולם הסחר הבינ"ל בדגים ומוצריהם עקב סיבסוד (שיקול כלכלי מסחרי).

להלן הנושאים שבמוקד המו"מ ו/או במחלוקת:

  1. הגדרות מדוייקות יותר (מאשר אלו שאומצו ע"י ה-UN/FAO בשנת 2001) לגבי מה נחשב Illegal, Unreported and Unregulated Fishing (IUU) זאת במטרה להילחם ולבטל סבסוד  העשוי להגיע גם ל-IUU.
  2. האם ההסכם יחול על כל פעילות הדייג בכל שטחי הים והאוקיאנוס או, לחילופין, פעילות דייג במים הטריטוריאליים של המדינה לא תהיה כפופה למשמעת ההסכם – מדינות המייחסות חשיבות עליונה  לשיקולי איכות הסביבה (א"א ומדינות המערב) מבקשות להחיל את משמעת ההסכם על כל פעילות הדיג בים. מדינות המעניקות משקל לשיקולים הכלכליים (כגון הודו) טוענות שהן מבקשות לשמור על עצמאותן בתחום ה-Development Space ולכן טוענות שדייג במים הטריטוריאליים (ליתר דיוק ב-EEZ- Exclusive Economic Zone שהם בין 3-12 מיילים ימיים מחוף המדינה), לא צריך להיות כפוף למשמעת ההסכם.
  3. על אילו סוגי סבסוד יחול ההסכם – הא"א טוען כי ישנן תוכניות סבסוד ותמיכה שאינן פוגעות בסביבה ובלהקות הדגים ולכן תוכניות סבסוד מסוג זה אינן צריכות להיות כלולות תחת ההסכם. מדינות כגון סין ואחרות (באמריקה הלטיני)) טוענות שאין ולא ניתן להבחין בין סבסוד מזיק לשאינו מזיק ובסופו של דבר כל סבסוד משפיע במישרין או בעקיפין על OverFishing. לכן, לדבריהן, ההסכם צריך לחול על כל הסובסידיות.
  4. על אילו היקפי דייג יחול ההסכם – מדינות כגון הודו טוענות שההסכם לא יחול על Artisanal/small scale fishing . לטענתן, דייג המתבצע ע"י סירות דייג פשוטות חיוני למחייתם של עשרות מליוני בני אדם החיים לאורך החופים במדינות המתפתחות. לדבריהן, הנזק העיקרי לסביבה ומגוון המינים בים, כמו גם לעיוות הסחר, נובע כתוצאה מסבסוד של ספינות דייג גדולות היוצאות לשטחים הפתוחים בים (High seas) על מנת לדוג בהיקפים מסחריים. לכן, לטענתן, ההסכם לא אמור לחול על דייג לצריכה עצמית או כזה הנעשה בהיקפים קטנים, אלא לחול רק על הדייג המתבצע ע"י ספינות וחברות דייג גדולות היוצאות לים על מנת לבצע דייג בהיקפים מסחריים.
  5. ארה"ב שואפת להעלות תחת סוגיית ה-Sustainability לא רק את סוגיית הסביבה אלא גם את סוגיית ה-Labor . כלומר להגביל דייג המתבצע תוך שימוש בכח אדם בתנאים המנוגדים לאלו המקובלים כתנאי הליבה של הסכמי ארגון העבודה העולמי (ILO).
  6. סוגיית ה-Special and Differential Traetment (SDT) למדינות מתפתחות עולה גם במו"מ זה (האם ואילו מדינות ראויות/זכאיות לקבל SDT) . יש מדינות המציינות שמכיוון שמדובר בהסכם המיועד לשמור על הסביבה (הימית) אזי אין מקום להעניק SDT  במו"מ זה (הגם שבהחלטת האו"מ SDG 14.6 מצויין שאכן צריך להתחשב במצבן וצרכיהן של מדינות מתפתחות). בהנחה שיינתן SDT, אזי עדיין יתנהל מו"מ על האופן ומי יהיה זכאי לו. סין דווקא שומרת על פרופיל נמוך ולא מרבה להתייחס לכך במו"מ, אולי מתוך ציפייה שאחרים יעשו את העבודה עבורה.

צור קשר עם:

יאיר שירן

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל