סיפור הצלחה: השתתפות ישראלית בקשרי מחקר ופיתוח עם האיחוד האירופי

DSC06839-SIL2כידוע, על אף שהאיחוד האירופי וישראל הן שותפות משמעותיות בתחומים רבים, לעיתים קרובות היחסים בין הצדדים נתונים תחת מתח פוליטי, אשר עלול להאט את האצת והעמקת השת"פ. אולם, למרות זאת, בולט לטובה תחום השת"פ במו"פ (מחקר ופיתוח) בין הצדדים, אשר משגשג במיוחד.

שיתוף הפעולה בין ישראל לא"א (להלן: האיחוד האירופי) בתחום המו"פ החל עם הצטרפותה של ישראל ב-1996 לתכנית המסגרת הרביעית של הא"א (ה- FP4) כמדינה הלא-אירופית היחידה הזכאית להשתתף בתכנית כחברה שוות זכויות, וההסכם מהווה את ספינת הדגל של היחסים בין ישראל לא"א.

ההשתתפות בתכנית מקנה לגופים מישראל (חברות תעשייתיות, גופים אקדמיים, וכן משתמשים בפתרונות טכנולגיים כמו בתי חולים, עיריות וכדומה) גישה למימון ומענקים לפרויקטים בתחומים רבים ומגוונים הנעים מננוטכנולוגיה, טכנולוגיית מידע ותקשורת ועד אנרגיה ובריאות. תכנית המו"פ האירופית הנוכחית, אשר זכתה לשם “Horizon 2020“ הושקה בשנת 2014, לשנים 2014-2020.

התכנית משלבת בתוכה את כלי המימון למחקר וחדשנות של תכניות המו"פ, וכן את אלה של המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה  (EIT). התקציב  לתכנית הנוכחית עומד על כ-80 מיליארד אירו, עלייה של למעלה מ-40% מתקציב התכנית הקודמת.

המבנה  של תכנית Horizon 2020 :

  • מחקר בסיסי: התכנית חותרת לתמוך במעמדו של האיחוד האירופי כמוביל בעולם בתחומי המדע עם תקציב של 24.6 מיליארד אירו, כולל עלייה במימון של 77% למועצה האירופית למחקר (ERC).
  • טכנולוגיות: התכנית מסייעת להבטחת מנהיגות אירופית תעשייתית בתחום החדשנות עם תקציב של 17.9 מיליארד אירו על ידי השקעות בטכנולוגיות מובילות כמו מחשוב, ננו-חומרים וכדומה (13.7 מיליארד אירו), נגישות למימון של פרויקטים עתירי סיכון ותמיכה בעסקים קטנים ובינוניים.
  • יישומים: התכנית מתמקדת באתגרים חברתיים עם תקציב של יותר מ-31 מיליארד אירו: בריאות; שינוי דמוגרפי ורווחה; ביטחון מזון; חקלאות בת-קיימא; מחקר ימי וביו-כלכלה; אנרגיה בטוחה, נקייה ויעילה; תחבורה ירוקה; פעילויות בתחום האקלים, יעילות משאבים וחומרי גלם; חברה חדשנית ובטוחה.

ההשתתפות הישראלית בתכניות המסגרת מנוהלות על ידי ISERD – המנהלת הישראלית למו"פ האירופי המופעלת מלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. באיסרד ישנם אנשי קשר מומחים האחראיים לניהול השת"פ הישראלי-אירופי בחלוקה לתחומים התמטיים השונים של הורייזן 2020.
(בנוסף להורייזן, איסרד אחראית גם על פעילות בילטרלית ישירה במו"פ מול ארצות אירופה השונות, וכן על תכניות EUREKA, Eurostars ו-EEN).

על פי נתונים של ISRED על הורייזן 2020 המעודכנים לפברואר 2016, מתוך כ-2242 הגשות פרוייקטים (של תאגידים שבהם השתתפו חברות ישראליות) נרשמו כ-361 הצלחות (שיעור הצלחה של כ-15.5%). גופים ישראלים קיבלו מענקי מחקר עד כה בגובה של כ-300.8 מיליון יורו.

קיימת בהורייזן 2020 תשומת לב מיוחדת עבור חברות-קטנות-עד-בינוניות (SMEs) אשר זקוקות למימון, הבאה לידי ביטוי בכלי ייעודי עבורן במסגרת התכנית. הכלי, The SME Instrument , תומך ב – close-to-market-activities , בחברות-קטנות-עד-בינוניות-חדשניות אשר יש להן אמביציה מסחרית ברורה ופוטנציאל צמיחה גבוה. מטרתו לעזור לחברות לפתח רעיונות חדשניים למוצרים, שירותים או תהליכים שמוכנים להתמודד עם תחרות בשוק הגלובאלי. (ה-SME Instrument ממוקד בהגשה של חברה תעשייתית בודדת ולא בהגשה של קונסורציום כמו רוב התכניות בהורייזן).
לסוגי התמיכה הקיימים בכלי (מענקים), ראו כאן.
לפנייה לאיש ISERD המתמחה בנושא, גורמים רלוונטים מוזמנים לפנות במייל למר רן ערד  ran@iserd.org.il .

כלי מימוני נוסף שיכול לעמוד לרשות חברות במגזר הפרטי תחת הורייזן 2020 הינו כלי ה- InnovFin, שבין היתר אמון על הקלה בהנגשת אשראי לחברות חדשניות. למשל, במסגרת ה- InnovFin, חתם הבנק האירופי להשקעות (EIB, בזרוע ההשקעות שלו בחדשנות – EIF) על הסכם עם בנק לאומי הישראלי ,בפברואר 2016, בנושא ערבויות להעמדת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים העוסקים בתחומי החדשנות. ההסכם יאפשר לקבוצת לאומי להציע לחברות ההייטק המקומיות מימון נוסף (הלוואות, בגיבוי ה-EIF ) ובתנאים מועדפים, בהיקף כולל של 100 מיליון דולר.

תכנית המו"פ השביעית (FP7), הקודמת להורייזן 2020, ושהסתיימה בסוף 2013 , הייתה הצלחה מבחינת השתתפות ישראלית : מספר  ההגשות של קבוצות שהשתתפו בהן אוניברסיטאות וחברות ישראליות הגיע לכ -9000, מתוכן  זכו לקבל מימון  2115 משתתפים ישראלים. 465 משתתפים  מחברות ישראליות זכו לקבל מענקי מחקר בערך כולל של 206 מיליון אירו. ניתן להעריך שהידע שנצבר באמצעות ההשתתפות בפרויקטים שזכו, הוא בערך מוסף  לחברות הישראליות של לפחות 6.6 מיליארד אירו. בנוסף, 1325  משתתפי האוניברסיטאות בארץ שזכו קיבלו מענקי מחקר  בסך של  605 מיליון אירו  ו 325 גופים ישראליים מסקטורים אחרים זכו  במענקים נוספים של 65 מיליון אירו.

סה"כ המענקים שקיבלה התעשייה הישראלית, האוניברסיטאות וגופים נוספים בתכנית ה FP7, עמד על כ 876 מילון אירו. דמי ההשתתפות של ישראל בתכנית המו"פ הסתכמו ב־535 מיליון אירו כך שישראל הכניסה יותר משהוציאה. אבל גם אם לא היה המצב כך, עדיין קהיליית המו"פ בישראל הייתה יוצאת נשכרת בזכות הערך המוסף מעבר למימון, שכולל גישה לתשתיות מחקר ונתונים באירופה, פתיחת שווקים וכדומה.

לאור הפוטנציאל הגדול שגלום בתכנית, מנהל סחר חוץ ו- ISERD מעודדים גופים ישראליים לבחון את התאמתם להשתתפות, ולהתייעץ במקרה הצורך עם צוות המומחים של ISERD.

צור קשר עם:

גל מור

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל