סיכום כנס השרים הווירטואלי של ה-WTO בנושא ענף הדיג הבינלאומי

בתאריך 15 ביולי 2021 התקיים כנס שרי סחר וירטואלי של ה-WTO שהתמקד במו"מ על צמצום סובסידיות  בענף הדיג הבינ"ל. ישראל יוצגה במו"מ זה על ידי אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה וע"י הנספחות המסחרית של ישראל ל-WTO בג'נבה.

מו"מ זה התחיל עוד לפני 20 שנה ומאז ידע עליות ומורדות. מטרת המו"מ היא לפעול להפחתה וביטול של תוכניות סבסוד הפוגעות באוכלוסיית הדגים ובאוקיאנוסים כמו גם להכניס  היגיון כלכלי בענף זה המגלגל עשרות מיליארדי דולר מדי שנה. ע"פ (SDG 14.6 (Sustainable Development Goal של האו"מ משנת 2015, אמור היה המו"מ להסתיים עד שנת 2020. ואולם מגיפת הקורונה כמו גם פערים שלא ניתנו לגישור בין המדינות המהוות את השחקניות הגדולות בסחר הבינ"ל בענף הדגה, לא אפשרו לסכם את המו"מ במועד הרצוי.

עם מינוייה של מנכ"לית חדשה ל-WTO ,בראשית 2021, חודשה התנופה במו"מ זה מתוך שאיפה לסכמו עד  לכנס השרים MC12 שייערך בסוף נובמבר 2021  בג'נבה.

לאחר שמנכ"לית ה-WTO ד"ר נגוז'י, נוכחה לדעת כי המו"מ בג'נבה תקוע מכיוון שלנושאים ונותנים אין מנדט מבירותיהם להתפשר או להציע גמישות הנחוצה לצמצום הפערים בנושאי המו"מ השונים, היא החליטה על קיום כנס שרים וירטואלי בדרג הפוליטי הבכיר ביותר, מתוך שאיפה שמפגש וירטואלי זה ייסיע בקבלת החלטות פוליטיות שיאפשרו את קידום המו"מ ואכן במפגש  שנערך ביום חמישי 15 ביולי השתתפו למעלה מ-100 שרים וגורמים בכירים מן המדינות החברות ב-WTO.

הגם שמנכ"לית ה-WTO נגוז'י, ויו"ר קבוצת המו"מ – השגריר ווילס, מקולומביה סיכמו את המפגש כהצלחה, ניכר היה שהפערים עדיין גדולים בלא מעט נושאים ושלמעשה חלק ניכר מהשרים שהתבטאו בכנס לא העבירו תשובה חיובית מלאה על שתי השאלות שאליהם התבקשו להתייחס.

אמנם לא היו מדינות שדחו לחלוטין את ההצעות/בקשות שהובלעו בתוך 2 השאלות, אך לא מעט מדינות השיבו על כך ב-",Yes,but…" ו/או התנו תנאים נוספים לקבלתם.

להלן עיקרי הרשמים/מסקנות מן הכנס:

  • קיימות מחלוקות ופערים גדולים עדיין בסוגיות מפתח וליבה של ההסכם: Over Capacity & Over Fishing, הגדרת סובסידיות הכפופות להסכם וכאלו שלכאורה יהיו פטורות ("מותרות"), Special and Differential Treatment, Territoriality ועוד.
  • בנוסף על האמור מעלה, ארה"ב הבהירה כי היא דורשת להכניס את סוגיית ה-Forced labor לתוך ההסכם. מדובר בצעד שמכוון ללא ספק למול סין, אך עשויות להיות לו השלכות רוחב נוספות.
  • ה-USTR גם הבהירה שטיוטת ההסכם האחרונה "טובה, אך לא מספקת" וציינה שלאחר 20 שנות מו"מ צריך להגיע להסכם משמעותי יותר. גם בסוגיית ה-
  • SDT (Special and Differential Treatment) ניכר היה שארה"ב מעויינת לאמץ פרמטרים חדים וקשוחים יותר.
  • מדינות מתפתחות רבות ציינו כי הנוסח האחרון (מתאריך 30 ביוני 2021) עדיין מאפשר למסבסדות הגדולות (סין, א"א, ארה"ב, יפן, קוריאה ורוסיה – אשר ע"פ מחקרים אחראיות ליותר מ-60% מהסבסוד העולמי בענף הדיג) מתן תמיכה וסבסוד לחברות ענק המפעילות אוניות/מפעלי דיג צפים על בסיס  מסחרי-תעשייתי. לדבריהן המדינות המתפתחות, הן האחראיות בעיקר ל-OC&OF ולכן ההסכם המתגבש צריך להתמקד בצמצום וביטול הסבסוד המוענק לחברות דיג תעשייתיות.
  • מדינות כגון הודו אף טענו, בסוגיית ה-SDT, כי אין להגביל את ה"טיפול המיוחד" רק לקהילות ספציפיות (בתוך המדינות המתפתחות) אשר מתבססות על דיג למחייה/צריכה עצמית, אלא לאפשר זאת למדינות המתפתחות בכללותן, על מנת לאפשר להן מרווח לפיתוח כלכלי של ענף הדיג שלהן.
  • מדינות מתפתחות נוספות, כגון ג'מייקה, טענו שהגבלת ה-SDT ל- Artisanal fishing ל-12 מייל ימי בלבד מן החופים אינה מקובלת, כיוון שספינות הדיג הפשוטות של קהילות אלו יכולות לצאת לדיג מעבר למרחב מצומצם זה וראוי לאפשר זאת גם במסגרת ההסכם.
  • לעומתן היו מדינות מתפתחות אחרות, כגון פנמה, שטענו שכל חריגה מכללי ההסכם המתגבש עלולה להמשיך את הפגיעה בים ובאוכלוסיית הדגים, ולכן צריך להגביל את החריגים ולפעול לביטול הסבסוד באופן שהינו כמה שיותר גורף, גם ביחס למדינות וקהילות הזכאיות לכאורה ל-SDT.
  • ארה"ב גם טענה שחלק מן המדינות המתפתחות, הן המסבסדות הגדולות ומהשחקניות הראשיות בענף הדייג הבינ"ל, ולכן לא תסכים להפעלתblanket approach במתן SDT.
  • אוסטרליה ,ניו זילנד, סינגפור וכמה מדינות אסיאתיות נוספות היו מהיחידות שהביעו תשובה חיובית ברורה וחד משמעית לגבי שתי השאלות שהוצגו לכנס. מבין השחקניות הגדולות, נראה שגם הא"א חי בנוחות יחסית עם ההצעות המובלעות בשתי השאלות הללו.
  • באיחוד האירופי טענו כי ישנן תכניות סבסוד אשר אינן פוגעות באוכלוסיית הדגים ובאקיאנוסים ולמעשה אף תורמות ותומכות בפיקוח למניעת OC&OF ולכן תוכניות אלו צריכות להיות פטורות מההגבלות של ההסכם המתגבש.
  • סין הבהירה שכמדינה מתפתחת היא שומרת לעצמה את הזכות להפעיל צעדי מדיניות לפיתוח ענף הדיג.

כאמור, וכפי ששוקף מעלה, גם בעקבות הכנס נותרו לא מעט מחלוקות ופערים בנושאי הליבה של המו"מ. לפיכך, צפויה עוד עבודה רבה בפני ה-DG והיו"ר במסגרת הזמן שעד כנס השרים שייערך בסוף חודש נובמבר, על מנת שניתן יהיה לסכם את המו"מ בהצלחה ולהביא לחתימתו במסגרת כינוס MC12.

יאיר שירן – .

צור קשר עם:

יאיר שירן

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל