האיחוד האירופי אינו הגוף היחיד, אשר מודאג מהנושא וארה"ב מנהלת כבר כמה שנים מחקרים בנושא, כמו גם מדינות אחרות. כמו כן, מספר ממשלות כבר נקטו צעדים להסרת מוצרים, המכילים חומרים מסוימים מהשוק, כגון בקבוקי תינוקות עם ביספינול איי והגבלת השימוש בחומרים דומים רק לייצור מוצרים, שאינם באים במגע עם מזון.

למרות זאת, מדינות רבות מתנגדות למהלך הנציבות לבסס את החקיקה על ה-‘hazard-based cut-off criteria’ ולא על הוכחות מדעיות ולהשלכות מרחיקות הלכת, שצפויות על הסחר הבינ"ל, עקב החקיקה שתמנע את כניסתן של סחורות רבות לשוק האיחוד האירופי. מדינות שונות מנסות לנהל דיאלוג עם הנציבות בנושא, אך עד כה מסתמן, כי הנציבות הולכת בדרכה תוך רצון לנסח קריטריונים מתקדמים לזיהוי EDs כחלוצה בתחום בעולם.

עבור התעשייה הישראלית, יכולות להיות השלכות הן על תעשיית הדשנים המייצאת לאיחוד האירופי ואשר מהווה פלח נכבד מהייצוא הישראלי לשוק האירופי והן על סקטור החקלאות.

מבחינת תעשיית הדשנים, חומרים אשר יימצאו כ-EDs יאסרו לשימוש ולמכירה באיחוד האירופי והרכבי הדשנים יצטרכו לעבור שינוי על מנת שתתאפשר כניסתם לשוק האירופי.

מבחינת תעשיית החקלאות הישראלית, המייצאת סחורה טרייה לאיחוד האירופי, ההשפעה עלולה להיות רחבה יותר, כיוון שתוצרת אשר תרוסס בדשנים עם חומרי EDs עלולה להיות אסורה לייצוא לאיחוד האירופי (סוגיית שאריות חומרי הדברה על מוצרים חקלאיים, ה-MRLs).

כמו כן, קיים חשש, כי ייווצר תקדים ובהמשך תהיה "זליגה" של האיסור לשימוש ב-EDs בסקטורים וחקיקות אירופאיות נוספות וכתוצאה מכך יותר ויתר מוצרים עלולים להיאסר לייבוא לאירופה.

משרד הכלכלה מנהל דיאלוג עם כמה משרדים נוספים ומקדם דיאלוג עם התעשייה הישראלית על מנת ליידעה ולעדכנה על התהליכים המתרחשים ועל מנת לקבל את חוות הדעת של התעשיינים על השלכות אפשריות על מוצריהם.