מי מפחד ממעכבים אנדוקריניים?

by SweetShutter, Flickr
by SweetShutter, Flickr

נושא המעכבים האנדוקריניים (Endocrine Disruptors) עלה לכותרות בעשורים האחרונים, עקב עלייה במספר ההוכחות המדעיות על הקשר הישיר בינם לבין תחלואה בבני אדם. מדובר בחומרים, המשפיעים על המערכת ההורמונלית בגוף האדם.

האיחוד האירופי (להלן א"א), עוסק בנושא בשנים האחרונות וסעיפים ספציפיים בנוגע לחומרים אלו הוכנסו לחקיקות סקטוריאליות שונות, אך לא קיים איסור גורף לשימוש בחומרים אלו בכל הסקטורים, אלא הגבלות שונות. הבעיה הינה, שלא קיימים היום קריטריונים אירופים (או ברמה הבינ"ל) לזיהוי חומר כמעכב אנדוקריני (להלן ED). 

בשתי חקיקות ספציפיות: הגנת הצמח Plant Protection Product Regulation ומוצרי biocidal, תחת Biocidal Product Regulation, העוסקות במוצרי הגנה על הצומח וחומרי biocidal (קרי, חומרי הדברה), קיבלה הנציבות מנדט לקבוע קריטריונים מדעיים לזיהוי חומרים בעלי תכונות ED. תחת שתי הרגולציות הנ"ל, חומרים אשר ימצאו כ-EDs, יאסרו לשימוש.

הנציבות האירופית מאפשרת בשתי הרגולציות הנ"ל לאסור שימוש של חומרים על פי מאפייניהם ולא על בסיס הוכחות מדעיות, גישה הנקראת "hazard-based cut-off criteria". גישה זו מנוגדת לגישות רוב ממשלות העולם, אשר מתבססות על Risk-based approach, ומנוגדת לעקרון הסכם ה-SPS של ה-WTO, המכיר בזכותן של ממשלות לקבוע את רמת ההגנה הרצויה להן ולאמץ את האמצעים הדרושים על מנת להשיגה, אך דורש, כי האמצעים יהיו מעוגנים בממצאים מדעיים.

התוצאה היא, שהחקיקה האירופית תמנע שימוש במעכבים אלו גם אם אין חשש לחשיפה, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעה, שיכולה להיגרם לבריאות (כולל השפעות חיוביות) וללא בחינת שימוש בדרכים בטוחות יותר או שימוש בטכניקות להפחתת הסיכון להשפעות שליליות.

הנציבות פרסמה ביוני 2014 מפת דרכים לארבע אופציות אפשרויות לקביעת קריטריונים לזיהוי EDs והנושא עדיין נמצא בדיון בנציבות, לאחר סיום תהליך ההתייעצות הפומבי שניהלה בנושא. אך, חשוב לציין, כי הדיון הוא על איך לאפיין את הקריטריונים והוא לא ישנה את התוצאה הסופית של איסור שימוש ב-EDs תחת הרגולציות המוזכרות לעיל.

להמשך קריאה לחצ/י כאן

 

צור קשר עם:

גל מור

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה