מיסוי בעידן הגלובלי

נושא שמעסיק רבות בימים אלו את כלכלני ה-OECD  הוא הסטת רווחים ושחיקת בסיס המס.

ראו מטה סקירה ממצה שהוכנה ע”י נדב שנטל מנציגות משרד האוצר ל-OECD אודות תוכנית הפעולה שהארגון מציע, באדיבות הציר הכלכלי וסגן ראש המשלחת ל-OECD, אילן סוסניצקי.

© כל הזכויות שמורות לצוות משרד האוצר במשלחת.

תודה להם על הפוסט אורח בבלוג שלנו שעושה קצת סדר בבלגן…

תוכנית פעולה – “Action Plan on Base Erosion and Profit Shifting“

1.      רקע

תאגידים וחברות רב לאומיות (MNE) מהווים כיום חלק גדול מהתמ”ג העולמי. כמו כן, הסחר הפנימי (intra-firm trade) בתוך אותם תאגידים מייצג חלק הולך וגדל מתוך הסחר העולמי. הגלובליזציה הביאה למעבר ממודלים תפעוליים ברמת המדינה למודלים גלובליים המבוססים על ניהול ארגוני מטריציוני הכולל שרשראות אספקה ​​המרכזות מספר פונקציות ברמה אזורית או גלובלית.

יתר על כן, החשיבות הגוברת של מרכיב השירות בכלכלה, ובעיקר של מוצרים דיגיטליים שלעתים קרובות יכולים להיות מועברים דרך האינטרנט, הביא לכך שהרבה יותר קל לעסקים לקיים פעילויות יצרניות במיקומים גיאוגרפיים הרחוקים ממיקומם הפיזי של הצרכנים. התפתחויות אלה הוחרפו על ידי הגדלת התחכום של מתכנני מס באמצעות זיהוי וניצול הזדמנויות לארביטראז’ משפטי (opportunities legal arbitrage) והרחבת הגבולות המקובלים של תכנוני מס שסיפקו לחברות רב-לאומיות ביטחון מוגבר באשר לנקיטת מדיניות מס אגרסיבית.

התפתחויות אלה פתחו את הדלת למזעור נטל המס הרובץ על החברות הרב-לאומיות. מצב זה הביא ליצירת מתח הבא לידי ביטוי ברגישות גוברת של הציבור הרחב לנושאי הגינות בתשלומי מס. לפיכך, סוגיה זו הפכה להיות קריטית עבור כל הצדדים המעורבים:

א. ממשלות רבות נפגעות משום שהן צריכות להתמודד עם פחות הכנסות ועלות גבוהה יותר של ציות. יתר על כן, הסטת הרווחים ושחיקת בסיס המס (BEPS) מערערת על הוגנות מערכת המס משום שהציבור, התקשורת וחלק גדול ממשלמי המס סבורים כי שיעורי המס הנמוכים שמשלמות אותן חברות הינם בלתי הוגנים. במדינות מתפתחות, מיעוט ההכנסות ממסים מביא לחוסר מימון של השקעות ציבוריות שיכולות לסייע בהגדלת הצמיחה.

ב. משלמי המסים נפגעים כיוון שבהינתן כללי מס המתירים לעסקים להפחית את נטל המס שלהם על ידי הסטת הכנסותיהם הרחק מתחומי השיפוט בהם מתבצעת פעילות מניבת-הכנסות משלמי מס אחרים נושאים חלק גדול יותר בנטל.

ג. עסקים נפגעים. המוניטין של חברות רב-לאומיות עלול להיפגע באופן ממשי אם שיעור המס האפקטיבי שהן משלמות נתפס כנמוך מדי.  מנגד, חברות עשויות להעריך את הסיכון הזה בצורה שונה, ולהימנע מניצול הזדמנויות משפטיות להפחתת נטל המס שלהן אך להימצא בעמדת נחיתות מבחינה תחרותית. כמו כן, תאגידים שפועלים רק בשוק המקומי, לרבות עסקים בבעלות משפחתית או חברות חדשניות חדשות, מתקשים להתמודד עם חברות רב-לאומיות שלהן היכולת להסיט רווחים מעבר לגבול כדי להימנע או להפחית את תשלומי המס. כלומר, תחרותיות הוגנת נפגעת מהעיוותים הנגרמות על ידי ה-BEPS.

2.      תכנית הפעולה

תכנית הפעולה באה בתשובה לקריאת שרי האוצר של ה-G20 לארגון ה-OECD לטפל בסוגיות ה-BEPS באופן מתואם ומקיף . באופן קונקרטי, תכנית הפעולה אמורה לצייד מדינות בכלים מקומיים ובינלאומיים שיתאמו בין היכולת למסות לפעילות  כלכלית.

תכנית הפעולה (א) מזהה את הפעולות הנדרשות בכדי לענות על אתגרי ה-BEPS  (ב) קובעת לוחות זמנים ליישום פעולות אלה וכן (ג) מזהה את המשאבים הדרושים ואת המתודולוגיה ליישום פעולות אלה.

א.       הפעולות הנדרשות

ה-BEPS  נוגע בראש ובראשונה ל”כלכלה דיגיטלית”. הפעולות שיוצגו ינסו לענות על האתגרים הקשורים לסקטור זה. עם זאת, ישנם מאפיינים מיוחדים שיש לקחת בחשבון ולכן יש צורך בניתוח מעמיק של מודלים עסקיים שונים, הסביבה העסקית, והבנה של אופן יצירת הערך בסקטור זה. בנוסף, יבחנו היבטים שונים של מיסוי עקיף. לצורך זה יוקם גם כוח-משימה לגבי “כלכלה דיגיטלית”.

תכנית הפעולה מורכבת מ-15 פעולות (ראו את רשימת הפעולות המלאה כפי שהן מוצגת בנספח A לתכנית הפעולה, לרבות תיאורים ולוחות זמנים), בין היתר: פיתוח כללים בנושאי מחירי העברה שימנעו הסטת רווחים ע”י העברת נכסים בלתי-מוחשיים בין חברות באותה הקבוצה, מניעת העברת סיכונים או הקצאה חריגה של הון בין חברות בקבוצה ואיסור על עריכת עסקאות בין חברות בקבוצה שתחת תנאים דומים לא היו מתקיימות מול צדדים שלישיים, לרבות חובת גילוי לגבי כל הסדר תכנון מס אגרסיבי.

להלן דוגמאות למספר פעולות לפי התוכנית:

• נטרול  תופעות של הסדרים משולבים בלתי-תואמים (hybrid mismatch arrangements). כלומר, הסדרים המנצלים הבדלים במיסוי מכשירים, ישויות משפטיות ועסקאות בין שתי מדינות או יותר.
• מניעת ניצול של אמנות-מס – ה-OECD ייפתח כללים באמנת המודל שימנעו מאמנות מס להעניק יתרונות תחת נסיבות “בלתי הולמות” ויספק המלצות לרגולציה ברמה הלאומית.
• זיהוי הקשיים המרכזיים הנובעים מהכלכלה הדיגיטלית ביחס לכללי המס הקיימים, פיתוח פתרונות מפורטים שיענו עליהם לרבות בקשר לסוגיות הקשורות למיסוי ישיר ועקיף.
• מניעת התחמקות מלאכותית מסטטוס של מוסד קבע (Permanent Establishment).
• פיתוח המלצות לגבי כללים מקומיים בנוגע לגילוי מוקדם של תכנוני מס אגרסיביים בפני רשויות המס.

ב.       לוחות זמנים

המענה על אתגרי ה-BEPS הינו קריטי עבור רובן של המדינות וצריך להיעשות תוך תקופה קצובה. משכך, קצב הפרויקט צריך להיות מהיר להביא לתוצאות בזמן קצר. עם זאת ובמקביל, הממשלות זקוקות לזמן בכדי להשלים את העבודה הטכנית ולהבטיח תמיכה. לאור זאת, צפוי כי תכנית הפעולה תושלם ברובה תוך תקופה של שנתיים, תוך הכרה כי חלק מהפעולות יקבלו מענה בטווח זמן קצר יותר ואחרות יושלמו מאוחר יותר.