מודלים עסקיים וחדשנות בראי מדיניות "ירוקה"

"מודלים עסקיים ירוקים עבור חדשנות אקולוגית מערכתית" הינו פרסום של ה- DSTI (אגף המדע, טכנולוגיה ותעשייה בארגון ה- OECD), הנוצר בעקבות האתגרים הגלובליים איתם מתמודדות כלכלות העולם , כגון שינוי אקלים, הדלדלות משאבים טבעיים והצורך של המדינות בצורות חדשניות לקידום הפעילות הכלכלית. הדוח בוחן את הפוטנציאל של פיתוח חידושים אקולוגיים, הדרושים למעבר לכלכלה הירוקה לטווח הרחוק, תוך התמקדות במקרים של חדשנות ראדיקלית (מוצר או שירות אשר לא היה קיים קודם לכן). על מנת לעודד עסקים לנצל הזדמנויות כלכליות מפיתוח והפצת מוצרים ושירותים ירוקים – חדשניים, בחן המחקר הבטים של חדשנות לא טכנולוגית, ובייחוד את תפקידם של מודלים עסקיים לתמוך במסחור ופיתוח טכנולוגיות סביבתיות. על מנת לבנות על הידע וההבנה הקיימים , המחקר סקר 55 חברות מ- 14 מדינות OECD שונות , אשר קוטלגו לפני 9 נושאים שונים. עבודה זו נועדה לעזור לממשלות לפתח וליישם מדיניות אשר מאפשרת ומניעה את מהפך הירוק דרך הפצה של פרקטיקות חדשנות ירוקות.

מעורבותה של ישראל הייתה אינטואיטיבית כבר מתחילת הפרויקט וזאת בהינתן תרבות החדשנות והיזמות השוררת במדינתנו. ישראל תמכה ותרמה לפרויקט בשלביו השונים, וכחלק מתרומה זאת שלוש חברות חדשניות ישראליות נכללו בין 55 החברות אשר נבדקו במסגרת הפרויקט. החברות שנבחרו היו מגוונות בתחום הפעילות , בגודל ההחברה ובמודל העסקי אך כולן שייכות לסקטור החדשנות הסביבתית הראשונה היא חברת בטר פלייס (Better Place) , המקדמת את השימוש במכוניות חשמליות. לנהגים של מכוניות אלו ישנה גישה לרשת של נקודות הטענה, תחנות החלפת סוללה ומערכות אשר ממקסמות את חווית הנהיגה ומקטינה את המחיר ההשפעה הסביבתית. השוני במודל העסקי של החברה הוא ההפרדה של הבעלות על הרכב מהבעלות על הסוללה, אשר נשארת בבעלותו של ספק השירות.

שתי החברות הנוספות שזהו כבעלות מודל עסקי סביבתי בתחום האופטימיזציה של היעילות על ידי מערכות תקשו"ב (ICT) , הן חברת קרטה סנס (Carta Sense) וחברת טקדו (TaKaDu). המוצר של החברת קרטה סנס הינו מערכת חישה אלחוטית אשר עוקבת אחרי הטמפרטורה והלחות של מוצרים והסביבה שלהם. המערכת מקיפה את שרשרת האספקה על ידי בקרת תנאי המוצר, משלב חומרי הגלם דרך העיבוד ועד להעברתו ליעד הסופי. החברה ביססה את המודל העסקי שלה על הכישלון של השוק להציע פתרון יעיל לבקרת איכות המזון ברשתות קמעונאות גדולות, אשר עד להצגת המודל של קרטה, התבססו על מודל בקרת איכות פרימיטיבי ולא יעיל. החברה האחרונה היא חברת טקדו, החלוצה בשימושה בניתוח נתונים אלגוריתמי לבקרת רשתות מים. השירות שהחברה מעניקה לחברות המים, אשר חוו הפסדים גדולים במשאבי המים בחלקים שונים של שרשרת האספקה, הוא ניתוח נתונים גולמיים כגון הזרם, הלחץ ובדיקת האיכות בכמה נקודות מדידה בתוך רשת אספקת המים והפיכתם למידע שימושי עבור הלקוחות שלו. הליבה של המודל העסקי היא מערכת מקוונת פשוטה לבקרה יומית של צריכת מים בנקודות שונות ברשת באספקה של המים , תוך שימוש בתוכנה נוחה למשתמש. בשתי הדוגמאות האחרונות, הצליחו החברות הישראליות ליצור פתרונות יעילים עבור תהליכים לא יעילים וללכוד את הערך מהשוק הלא מנוצל.

ברוב המדינות המניע העיקרי של החברות הוא הרגולציה והמיסוי על זיהום, יחד עם זאת , גם הביקוש לפתרונות סביבתיים מצד הלקוח הם מניע דומיננטי במדינות רבות (ראה תרשים להלן). מניתוח החברות בפרויקט, עלה כי לקוחות תעשייתיים וקמעונאים מכירים כיום בחשיבות של המוצרים והתהליכים אשר מאפשרים להם לחסוך בחשמל ובצורות אחרות של כוח הדרוש לפעילויות התעשייתיות והמסחריות שלהן, וזאת בעקבות העלות הגדלה של האנרגיה. בישראל המניע של החברות להציג פתרונות של חדשנות סביבתית עקב רגולציה הוא בין הגבוהים ביותר, וכך, בעוד ש 35% מהחברות בישראל מונעות על ידי רגולציה סביבתית או מיסים על זיהום, רק 19% מהחברות מונעות על ידי הביקוש בשוק.

מקור: OECD

מניתוח החברות שהשתתפו בפרויקט עלו מספר המלצות מדיניות, אותן יכולים ליישם קובעי המדיניות על מנת לעודד את החדשנות הסביבתית. החשובות בהן הן המלצות בתחום המימון, אשר הוגדר על ידי היזמים כגורם החשוב ביותר לעידוד החדשנות הסביבתית. הדוגמאות המרכזיות להקלת הגישה למימון של עסקים חדשניים צעירים הן תכניות שיתוף סיכון עם הסקטור הפרטי, הגברת מימון סטארטפים, השקעות הון סיכון, הקמת קרנות ציבוריות ומתן עזרה ליזמים חסרי ניסיון. היזמים וחברות החדשנות מעידים כי ההון ה"ביתי" הינו המשאב החשוב ביותר למימון החברה בשלב פיתוח הרעיון , אך בעוד שההון "הביתי" הינו לרוב מספק בשלב ההתחלתי של מו"פ וניסויים ,על הממשלה לדאוג לתמיכה חיצונית על מנת לצמצם את הסיכון של החברות ליפול ל"עמק המוות" בין שלב הפיתוח הראשוני לשלב לבין לשלב הפיתוח העסקי והמסחור.

המלצת מדיניות נוספת, דיברה על הצורך בהורדת החסמים המקשים על כניסת חברות חדשנות ויחד עם זאת , הצורך לדאוג לכך שהחסמים ליציאה (כגון פשיטת רגל) לא יהיו נוקשים מידי ולא ימנעו מהיזמים לקחת סיכונים. במקרים רבים , בשל החדשנות של חברות מסוג זה , הן אינן עומדות בקנה אחד עם חוקים ותקנות הקיימים ,ועל כן ,על הממשלה לספק עזרה התפורה למידותיהן של החברות אלו. זכיות קניות רוחני, הינו גורם נוסף אליו חייבים להתייחס קובעי המדיניות וזאת על ידי עיצוב מערכת אשר תתמרץ את ההשקעה בחדשנות ובמקביל תעודד את הפצת הידע והטכנולוגיות. פטנטים וסוגים נוספים של זכויות קניין רוחני, חשובים מאוד בעיקר לחברות קטנות ובינוניות וסאטרטפים, להם כמות אמצעי הגנה מוגבלת. כמו כן , מדגיש הדוח את החשיבות של השקעה בכישורים טכנולוגיים ,יצירת ביקוש והגדרת מדיניות מו"פ וחדשנות.

כאשר נתקשו החברות שהשתתפו בפרויקט לדרג את אמצעי המדיניות החשובים ביותר לעידוד החדשנות הירוקה , מימון ותמיכה במו"פ דורג במקום הראשון ואחריו דורג התמיכה בפיתוח העסקי(ראה תרשים להלן).

מקור: OECD

בבואם לבחון את תפקידה של המדיניות , קובעי המדיניות חייבים לשאול את השאלה האם ניתן לשאיר לשוק את הופעתם של מודלים עסקיים חדשים והחדשנות הירוקה או האם מדיניות נחוצה במקרה זה על מנת לתמוך בתהליכים אלו. הכוונה במקרה זה היא לבחון היטב את רציונל להתערבות ממשלתית ולנתח את כשלי השוק והמערכות הרלוונטיים. יחד עם זאת , חשוב לזכור כי לא כל הכישלונות הפוטנציאלים של המערכות דורשות את התערבות הממשלה. כפי שכבר הוזכר, הדוח כולל היבטים ותובנות רבות, אשר נועדו לעזור לממשלות להעלות את המודעות לתועלת מחדשנות אקולוגית ולתמוך בחברות וביזמים. למרות העבודה הרבה שהממשלה בישראל יכולה לעשות להקלת החדשנות האקולוגית, ולמרות האי ודאות בשלב זה בנוגע להשפעת התוצאות בדוח זה על גישת המדיניות הנוכחית בישראל, הצלחנו להוכיח כי בישראל ישנה תרבות של חדשנות גם בתחום האקולוגי וכי היא משמשת דוגמא אף למדינות מפותחות יותר.

לפרטים נוספים/צור קשר
רו"ח אירה סמוק- Ira.Szmuk@israeltrade.gov.il

צור קשר עם:

gilcaspii

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל