בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן
פתיחת פנייה חדשה לנספח

מדוע אי-השוויון חוזר?

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 27 בינואר 2016

פרק שני בפרויקט אי-שוויון ועוני. לקריאת הפרק הראשון, שהתמקד בשאלה: כיצד מודדים ומגדירים עוני ואי-שוויון לחצו כאן: חלק א 

אנחנו חיים בעולם מאוד לא שוויוני, אך זו אינה הדרך הטבעית של הכלכלה, כיוון שברוב שנות המאה ה-20, הפערים דווקא הצטמצמו, החל משנות ה-20 וה-30 ועד שנות ה-70. מאמצע שנות ה-70, הכלכלה העולמית נכנסה למיתון עקב משבר הנפט, מדינות רבות החליטו להמריץ את הכלכלה בעזרת צמצום מדינת הרווחה ומאז ועד היום הפערים רק גדלים, אפילו במדינות סקנדינביה. בשנות ה-80, הפערים בין העשירים לעניים ביותר עמדו על פי 7 וכיום אלו עומדים על פי 10. במדינות המתפתחות, בעיקר בסין, הודו וברזיל, שיעור העוני המוחלט ירד, אך אי-שוויון עלה.

מי מרוויח מאי-השוויון? העשירים ביותר ולמעשה המאיון העליון. בארה"ב לבדה, בין השנים 2012-1975, 47% מהצמיחה בהכנסות הלכו למאיון העליון ומגמה דומה זו התרחשה בכל מדינות האנגלו-סקסיות עם 37% בקנדה ומעל 20% באוסטרליה ובריטניה.

מדוע אי-השוויון גבוה יותר במדינות מסוימות? למרות שאי-השוויון גדל בכל מדינות ה-OECD, הפערים בין המדינות גדולים מאוד, כאשר בקצה האחד של הסקאלה נמצאות ישראל, ארה"ב ומקסיקו ובצד השני דנמרק ונורבגיה. ההבדלים מוסברים בעיקר על-ידי שני גורמים: הראשון הוא פערי השכר בין העובדים העשירים והעניים והגורם השני הוא מערכת הרווחה, שמקטינה את אי-השוויון או משפיעה עליו באופן קטן יחסית. במדינות הנורדיות ושווייץ, בעלות אי-שוויון ועוני נמוכים מהממוצע, רואים את אותם נתונים: אבטלה נמוכה, פערי השכר נמוכים באופן יחסית ומשכורות ענק הן נדירות, רוב האזרחים מקבלים כסף מהמדינה באמצעות כספי העברה ומס ההכנסה הוא פרוגרסיבי, כלומר, אלו שמרוויחים הרבה מפסידים חלק גדול מהשכר דרך מסים. בישראל, ארה"ב ומדינות אחרות בעלות אי-שוויון גבוה המגמות שונות- פערי השכר רחבים במיוחד עם מספר אנשים בעלי משכורת עתק ומדינת רווחה מצומצמת יותר.

יאכטות במונטה קרלו. המאיון העליון צובר עוד ועוד הכנסות

יאכטות במונטה קרלו. המאיון העליון צובר עוד ועוד הכנסות

האם יש קשר בין עוני לאי-שוויון? מצבנו מעולם לא היה טוב יותר, אם סופרים רק את מספרם של העניים המוחלטים שקטן ב-650 מיליון איש בשלושים שנה האחרונות. האם האנושות מתקדמת? תלוי אך מסתכלים על המספרים, כיוון שהירידה בעוני המוחלט נובעת בעיקר בזכות הקפיצה הענקית של סין, שאחראית לחצי מיליארד אנשים, אשר עלו מעל קו העוני המוחלט. כאשר בוחנים את העוני היחסי, פעמים רבות הוא נשאר דומה ולעיתים עולה.

היעלמותו של המעמד הבינוני? כדי להבין האם המעמד הבינוני נעלם, יש להגדיר אותו תחילה וזו הגדרה מסובכת מאוד. באופן סכמתי לחלוטין, המעמד הבינוני מוגדר על-דרך השלילה, לא עני ולא עשיר, אך זו הגדרה לא ברורה. יש כאלו "המדביקים" מספר, כגון כל אלו המרוויחים בין 50% מהשכר החציוני לבין 150% ואחרים "מדביקים" מספר מוחלט, כמו 6,000$ עד 30,000$ בשנה. אחרים אוהבים להגדיר מעמד זה באופן רעיוני, כגון מעמד שאינו עשיר, אך מרוויח מספיק כדי לא להיות מודאג מתלאות היומיות ולכן יכול להשקיע את הכנסתו הפנויה בפתיחת עסקים קטנים וחדשנות. אם במערב מדברים על שקיעתו של המעמד הבינוני או לפחות סטגנציה, בעולם המעמד הבינוני צפוי לגדול ל-3.2 מיליארד, ש-85% מתוכם מקורם באסיה.

חלוקת העושר בעולם. מקור הנתונים: World Forum Economic

חלוקת העושר בעולם. מקור הנתונים: World Forum Economic

מדוע אי-השוויון עולה?

לפני מספר שנים החלו תנועות חברתיות רבות לבקש לשבור את המבנה הכלכלי הקיים ויצאו בקריאה, שחזרה על עצמה במקומות רבים: "אנחנו ה-99%", כלומר: יציאה כנגד האחוז הבודד, המחזיק בנתח משמעותי, ההולך וגדל, מההכנסות. בארה"ב, האחוזון העליון מחזיק ב-20% מההכנסות לעומת 8% בשנות ה-80. המחאות לא הגיעו בחלל הריק וכפי שהראינו לעיל, אי-השוויון ב-40 שנה האחרונות נמצא בעלייה, אך השאלה המעניינת היא מדוע? אין לך כך סיבה אחת, אלא מגוון גורמים.

גלובליזציה

כאשר מדברים כיום על הכלכלה העולמית מדברים על זרימה ("flows"), הזרימה הגלובאלית, אך ממה מרוכבת הגלובליזציה, שמלווה אותנו כבר לא מעט שנים? רבים חושבים על "סטארבקס "או הקוריאני, ששר את "גנגהאם סטייל", אבל הגלובליזציה מורכבת בהרבה.

גלובליזציה

טכנולוגיה: אנשים תמיד התייחסו לטכנולוגיה ברגשות מעורבים ובמאה ה-19 פועלי טקסטיל אנגלים פרצו למפעלים כדי לשרוף מכונות חדשות, שחששו שיחליפו אותם. האם חששם היה לא רציונאלי? כלל לא, כיוון שלטכנולוגיה יש השפעה אדירה על עבודות והיא הורסת ומייצרת עבודות. אנשים רבים משקיעים בכישורים, שיכול מאוד להיות, שיהיו לא רלוונטיים בעוד שנים מספר עקב שינוי הטכנולוגיה. לפי כלכלנים רבים, אי-השוויון עולה ברגע שהטכנולוגיה משיגה את מערכת החינוך עקב מחסור בכישורים. העולם שלנו הוא עולם, שבהחלט מוטה לטובת הטכנולוגיה ובעלי כישורים גבוהים ירוויחו כנראה שכר נאה, אך בעלי כישורים נמוכים נמצאים בסיכון אמתי לאיבוד עבודתם.

עבודה מול הון: האיזון הקדוש משתנה

שטף ההכנסות מחליף ידיים וכיום יותר ויותר מהכנסות הנוצרות עוברות לבעלי ההון יותר מאשר לעובדים. מהלך זה סותר את האמונה הרווחת, שמאזן זה אמור להיות קבוע. בתחילת שנות ה-90, החלק שהלך לעובדים מ"עוגת ההכנסות" היה 66.1%, אך בסוף שנות ה-2000 הוא ירד ל-61.7%. כיתד תהליך זה מתרחש? יש כלכלנים הטוענים, שהסיבה העיקרית היא תעשיית הפיננסים הגלובלית, אך כלכלני ה-OECD מציעים הסבר אחר, ששוב מחזיר אותנו לטכנולוגיה. במקומות רבים, רובוטים ותהליכי אוטומציה מחליפים עובדים אנושיים או מצריכים פחות אנשים לביצוע אותן משימות ולכן הכנסה, שהייתה מגיעה בעבר לעובדים, מגיעה כעת לבעל ההון, שמממן את המכונה או התוכנה, שהחליפה עובדים.

סוף למסורת: גם הדרך, שבה אנחנו עובדים, משפיעה על אי-השוויון ואם בעבר עובדים רבים היו רגילים לעבוד מ-9:00 עד 17:00 ולהיות חלק מאיגוד עובדים, כיום, עולם העבודה השתנה לחלוטין. החל מאמצע שנות ה-90, יותר ממחצית העבודות החדשות ב-OECD הוגדרו כ"לא סטנדרטיות", כלומר משרה חלקית או זמנית ועצמאים. בנוסף, שיעור העובדים בעלי כישורים בינוניים, המבצעים פעולות רוטיניות, כמו ראיית חשבון, ירד מ-53% ל-41% בין 1995 ל-2010. הדרישה לאלו שבקצוות, בעלי כישורים גבוהים ונמוכים, דווקא עלתה, אך ההשערה היא שלרוב הם עוברים לחצאי משרות או הופכים עצמאים.

עובדים רבים כבר לא מחתימים שעון. קרדיט תמונה: Chutam

עובדים רבים כבר לא מחתימים שעון. קרדיט תמונה: Chutam

סיבה נוספת ומאוד ברורה לעין היא שחיקת השכר, בעיקר בקרב בעלי כישורים בסיסיים, העובדים "שעתי" או באמצעות חוזה קבלן ואינם זוכים להגנות. עובדים אלו לא קיימים רק בתעשיות המסורתיות. חברת אמזון, לדוגמה, קונגלומרט אינטרנטי, מעסיקה מפתחים פרילנסרים ומשלמת להם אך ורק במקרה והפרויקט הושלם. השאלה היא מדוע יש עלייה בעובדים בעלי חוזה לא סטנדרטי ולכך יש הרבה תשובות, כמו הטכנולוגיה, המאפשרת בקלות העסקה שכזו, כניסה מוגברת של נשים לשוק התעסוקה, שמבחירה או מכורח, עובדות משרה חלקית וכמובן הגנות עובדים. הגורם השלישי הוא המורכב ביותר, כיוון שלעתים קרובות, דווקא במדינות בהן הגנות עובדים קשיחות יותר, רוב המשרות החדשות, שנוצרות הן לא סטנדרטיות. זאת, כיוון שקשה לפטר עובדים בחוזים קבועים ואין רצון של המעסיקים לאפשר לעובדים להיכנס לחוזה, שיקשה עליהם גמישות. לכן, חברות רבות במדינות אלו יעדיפו להעסיק עובדים זמניים בלבד.

כוחנו באחדותנו? מגמה נוספת ובולטת מאוד היא ירדת קרנם של האיגודים המקצועיים וירידה חדה בשיעור העובדים המאוגדים. בניו-זילנד, למשל, מ-70% עובדים מאוגדים בשנות ה-80 שיעורם צנח ל-17% בסוף שנות ה-2000. במדינות רבות הנתונים דומים ולכך יש 2 סיבות עיקריות: המעבר מכלכלת תעשייתית לשירותים והחלשת חוקי הגנת העובדים לשם יצירת שוק עבודה גמיש יותר. האם ירידת קרנם של האיגודים משפיעה על אי-השוויון? יכול מאוד להיות. ברוב המדינות, בהן יש ירידה באיגודים, חלה עלייה באי-שוויון אך הסבר אלטרנטיבי הוא, שהסיבה והתוצאה הפוכים ועובדים רבים מוותרים על האיגודים דווקא בגלל ששכרם נשחק ולא רואים באיגוד צורך.

השעתוק החברתי

לאי-שוויון יש גם סיבות חברתיות ולא רק כלכליות מבניות. העושר תמיד ידע לשעתק את עצמו, אך נראה שאנחנו צועדים לחברה יותר ויותר מרובדת וכבר כיום 40% מהזוגות שנישאים, הן בעלי הכנסה דומה או זהה, עלייה מ-33% בשנות ה-90. סיבה אחת לכך שכיום, בניגוד לעבר, הסיכוי שלאישה הכנסה דומה לגבר גבוהה הרבה יותר ואם בעבר רופא היה נישא לאחות, כיום הסיכוי גדול יותר שרופא יתחתן עם רופאה. מגמה חברתית נוספת היא עלייתן של משפחות יחידניות, שכבר כיום מהוות 25% מכלל המשפחות במדינות הנורדיות ובארה"ב.

עזיבת המדינה את המגרש

למדינה יש כוח עצום בקביעת חלוקת ההכנסות. עלייתה של מדינת הרווחה בשנות ה-50, הביאה לצמצום משמעותי באי-שוויון בהכנסות בעולם המערבי. למדינה יש חשיבות עצומה לא רק בגובה ההכנסות, שמשפחה מרוויחה, אלא גם בהוצאות שעליה להוציא, כלומר: מה הסכום שנשאר למשק בית לאחר מסים והעברות או בשפת הכלכלנים- הכנסה פנויה. מערכות המס ומדינת הרווחה מקטינות מאוד את אי-השוויון במערב ולפני העברות רמת אי-השוויון באירופה דומה לזו שבאמריקה הלטינית לאחר העברות. מערכת המס היא הכלי העיקרי להפחתת אי-שוויון, כיוון שזו לוקחת מסים גבוהים יותר מאלו שמרוויחים משכורות גבוהות ומעבירה סכומים אלו לעובדים בעלי שכר נמוך. בשנים האחרונות, מדינות רבות החלו להוריד מסים, פעולה שמטיבה לרוב עם העובדים העשירים, כיוון שעובדים בעלי שכר נמוך משלמים מסים מעטים אם בכלל. המדינה מבצעת פעולות נוספות, המשפיעות על אי-שוויון כגון: דה-רגולציה, הבאת עובדים זרים ועוד.

המרכז הפיננסי של לונדון. בעשורים האחרונים המדינות הקטינו את נטל המס המגדיל את אי-השוויון

המרכז הפיננסי של לונדון. בעשורים האחרונים המדינות הקטינו את נטל המס המגדיל את אי-השוויון

החיים באלפיון העליון

אי-השוויון בשנים האחרונות גובר, אך יש מגמה נוספת של יצירת מעמד חדש- האחוזון העליון, המחזיק נתח שהולך וגדל מההכנסות. פול קרוגמן, כלכלן זוכה פרס נובל, טוען שהאחוזון העליון הוא לא הסיפור המעניין אלא דווקא ה-0.1%, שחלקו בכנסות עלה ב-400% מאז שנות ה-80. האחוזון העליון משפיע גם על הסטטיסטיקה, כיוון שכאשר בודקים את הכנסת משק הבית בארה"ב מגלים שעד 2007 היא עלתה ב-1.2% בשנה, אך אם מורידים את האחוזון העליון הממוצע נחתך ל-0.6%, כלומר, הצמיחה הכלכלית נעה כלפי מעלה בלבד ורבים מאוד לא חלק ממנה. למרות הכול, העולם שאנו חיים בו לא דומה לעולם של תחילת המאה ה-20, אז רמות אי-השוויון היו דומות. בתחילת המאה שעברה, האחוזון העליון היה מורכב מבעלי דירות ומחזיקי אגרות חוב וכיום רבים מהם עובדים למחייתם כמנכ"לים בתעשיית הפיננסים או בתעשיות מתגמלות אחרות. חשוב לציין, שבשנים האחרונות, בעיקר במדינות האנגלו-סקסיות וישראל, חלק גדול מההכנסות של האחוזון העליון מגיע לא בצורה של משכורת חודשית אלא באמצעות אופציות ומניות. תעשיית הפיננסים מככבת באחוזון העליון ובאירופה 20% מהאחוזון העליון עובדים בתעשיית הפיננסים, למרות שהם רק 4% מכלל כוח העבודה.

בחלק הבא: כיצד אי-השוויון משפיע על חיינו ומהן הפעולות שהמדינה יכולה לבצע כדי להקטין אותו?

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין