להיות ישראלי – מדידה של רווחה ואיכות חיים בישראל

אז איך החיים בישראל? מספר התשובות הן כמספר התושבים בישראל אבל ל-OECD יש תשובות או לפחות מספרים, שמבהירים את התמונה. בשנת 2012 החליטה ממשלת ישראל לקבל על עצמה יוזמה חדשנית ורחבה על פרסום מדדים, הבודקים לא רק ביצועים כלכליים אלא גם מדדי אושר ורווחה. כחלק מיוזמה זו השיק ארגון ה-OECD את הסקירה המלאה על רווחת חיי הישראלים.

החיים בישראל – עליות ומורדות

לפי ה-OECD, ישראל הינה מדינה של קצוות, כלומר בחלק מהממדים היא נמצאת בראש הרשימה אבל בחלקים אחרים הביצועים שלנו הם מהגרועים במערב. מצד אחד, ישראל ממוקמת גבוה מאוד במדד האושר, סטטוס בריאותי ואוכלוסייה משכילה, אך מצד שני ישראל היא המדינה עם מספר העניים הגבוה במערב, יוקר מחיה גבוה ואיכות אוויר נמוכה מאוד. ה-OECD מציין, שאת ישראל קשה למדוד רק באמצעות הממוצעים, כיוון שישראל מורכבת מקבוצות מגוונות כגון: יהודים, ערבים, חרדים וכו', המפגינות תוצאות שונות לחלוטין. האוכלוסייה הערבית בישראל מפגינה ביצועים נמוכים בכל מדדי הרווחה, עקב שיעורי עוני גבוהים, השתתפות נמוכה בשוק התעסוקה, רמת השכלה וסטטוס בריאותי. קבוצת החרדים גם היא בעלת שיעורי עוני גבוהים ורמת השכלה נמוכה, אבל הם מדווחים על רמת אושר גבוהה יחסית והסטטוס הבריאותי שלהם טוב יותר.

ישראל היום ומחר

ישראל היא חברה מגוונת בעלת קבוצות רבות ושונות. לפי המחקרים, בישראל של 2059 כמחצית מהאוכלוסייה תהיה יהודית לא חרדית והמחצית השנייה תורכב מערבים וחרדים, שכבר היום משתתפים בשיעורים קטנים יותר בשוק התעסוקה.

ישראל 2059
תמהיל האוכלוסייה הישראלית בעתיד

נתוני המאקרו-כלכליים בישראל מרשימים מאוד, בעיקר לאור המשבר הכלכלי, שכמעט ולא פגע במדינה, אך השאלה היא כיצד כל זה מתרגם לכיס הפרטי של האזרחים? ישראל היא כלכלה המתבססת על חדשנות ומדורגת ראשונה בעולם במחקר ופיתוח. כמות חברות הזנק בתל-אביב שנייה רק לסיליקון ואלי שבקליפורניה. הסיבות לחדשנות הישראלית נובעת מכךף שישראל היא מדינה עם אוכלוסייה צעירהף המורכבת ממהגרים רבים, בדרך-כלל בעלי כישורים גבוהים והקונפליקט מחייב את ישראל לשמור יתרון זה. למרות כל הנאמר לעיל, ההכנסה של הישראלים מתחת לממוצע ה-OECD וממקמת את ישראל בשליש התחתון של הטבלה. אמנם, ההכנסה הממוצעת עלתה בעשור האחרון, אך באותו שיעור של עלייה בשאר מדינות ה-OECD. בנוסף, שיעורי העוני ואי-השוויון בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD והמחאה החברתית, שהתפרצה ברחובות המדינה ב-2011 היא סימן לבעיה החברתית הזו.

קל למצוא עבודה אך לא קל להתפרנס ממנה

ישראל עשתה קפיצה משמעותית בחמש השנים האחרונות ועברה את ממוצע ה-OECD בשיעור התעסוקה עם גידול של 3.5% לעומת 0.6% בממוצע ה-OECD. גם האבטלה בישראל נמוכה יותר בהשוואה לממוצע ה-OECD והאבטלה לטווח ארוך היא מהנמוכות במדינות הארגון. יחד עם זאת, השכר בישראל נמוך משמעותית עם 28,817$ לשנה, לעומת מעל 40 אלף דולר בממוצע במדינות ה-OECD.

האבטלה בישראל נמוכה ובירידה מרשימה בשנים האחרונות, אך כאשר בוחנים זאת באופן מדוקדק יותר מגלים ששוק התעסוקה בישראל מרובד ומורכב מאחוז גבוה מאוד של עובדים לא סטנדרטיים, קרי עובדי קבלן, עובדים זמניים וחצאי משרות, שנוטות להיות עבודות עם שכר נמוך וללא ביטחון סוציאלי. אחד הפתרונות, שישראל הפעילה בשנים האחרונות להתמודד עם נושא זה, הוא העלאת שכר המינימום, שבהשוואה לשכר החציוני, הוא מהגבוהים ב-OECD, אך עדיין ישנה בעיה באכיפת החוק ולכן לא מפתיע, שבישראל אחוז העובדים בעלי שכר נמוך הוא כ-22%, הרביעי בגודלו ב-OECD.

שיעור העובדים בישראל בעלי שכר נמוך הוא הרביעי בגודלו ב-OECD
שיעור העובדים בישראל בעלי שכר נמוך הוא הרביעי בגודלו ב-OECD

דיור: חלום ישראלי באספמיה

רוב הישראלים לא מרוצים מאפשריות הדיור בישראל, נתון לא מפתיע עקב קפיצה נחשולית במחירי הדיור בשנים האחרונות. לאורך שנים רבות, מחירי הדיור היו יציבים אך משנת 2008 הייתה עלייה מהירה ביותר, גבוהה יותר מאשר ממוצע ה-OECD. לפי המספרים האחרונים, ישראל היא המדינה היקרה ביותר בעולם לרכישת דירה ומחירי הדיור, בהשוואה להכנסות הם מהגבוהים בעולם, יותר מלונדון וניו-יורק! גם מחירי השכירות בישראל עלו בשנים האחרונות' אך בקצב איטי יותר. לפי תחשיבי האיחוד האירופי, כאשר משק בית מוציא מעל 40% מההכנסה הפנויה על דיור זו "עלות לא סבירה" ובהשוואה לאירופה, 37.5% מאלו שוכרים דירות בישראל סובלים "מעלות לא סבירה" לעומת 26.5% באזור היורו.

יעקב עבד שבע שנים בשביל לאה ובישראל זה עדיין לא מספיק לדירה
יעקב עבד שבע שנים בשביל לאה ובישראל זה עדיין לא מספיק לדירה

 

חינוך: חברה צעירה ומשכילה

זו לא רק האימהות הישראליות המעודדות השכלה אלא זו גם הממשלה הישראלית המסבסדת חינוך לאורך שנים רבות. חינוך החובה בישראל הוא מגיל חמש עד 18 וסבסוד מעונות וגנים בגילאי 3-5 הופך את תקופת החינוך החובה בישראל לאחת מהארוכות בעולם. לא מפתיע, אם כך, שישראל שנייה רק לקנדה במספר הסטודנטים והיא מעל מממוצע ה-OECD גם באחוז מחזיקי תעודת בגרות. למרות זאת, ציוני פיז"ה של התלמידים בישראל נמוכים מהממוצע, אך יש להזכיר שהציונים נמצאים במגמת שיפור, שיפור מהיר יותר מאשר ברוב מדינות ה-OECD.

העיקר הבריאות

אולי הישראלים אוהבים להתלונן, אך כאשר שואלים אותם על מצבם הבריאותי, 80% מהישראלים מציינים שהם מרוצים מבריאותם לעומת 69% ממוצע ה-OECD. נתוני הבריאות בישראל מרשימים, בעיקר כאשר בוחנים אותם למול הוצאות הממשלה על בריאות, שהן קטנות יותר בהשוואה לממוצע ה-OECD. לפי ה-OECD, מערכות הבריאות של קופות החולים הן מהיעילות והטובות בעולם ואלו תורמות לבריאות הישראלים. יחד עם זאת, אי אפשר לקחת מהישראלים את אורח החיים הבריא, שתורם לתוחלת החיים הגבוהה, כגון צריכת אלכוהול מהנמוכות בעולם, צריכת סוכר מופחתת, אכילה מרובה של ירקות ופירות ונטייה פחותה להשמנת יתר ולעישון.

הישראלים מעדיפים סלט על אלכוהול. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. צילום יח"צ קפה קפה
הישראלים מעדיפים סלט על אלכוהול. תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם. צילום יח"צ קפה קפה

עבודה היא חיינו

היחס בין עבודה לפנאי בישראל הוא מהגרועים במדינות ה-OECD. הישראלים עובדים כ-500 שעות יותר בשנה מאשר בגרמניה ו-16% מהישראלים עובדים שבוע עבודה של מעל 50 שעות. אם כבר נמצאים בעבודה זמן רב אז לפחות שהדרך תהיה נעימה…למרות שיש קושי לאסוף נתונים בישראל על מדדים אלו, לפי סקרים שבוצעו בישראל, ל-32% מהישראלים לוקח לפחות חצי שעה להגיע לעבודה, לעומת 13% באירופה.

אדישים או מעורבים?

יש קושי במציאת סטנדרט עולמי מוסכם למחויבות ציבורית, אך זה מדד חשוב ביותר למדידת הרווחה האישית של האזרחים, כיוון שאזרח שאינו מעורב מעיד על אדישות מהמערכת וחוסר אמון. בישראל, אחוז ההצבעה הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, כ-10% יותר מאשר ממוצע ה-OECD. בנוסף, הישראלים, מביעים אמון בממשלה עם 44% אמון לעומת 42% ממוצע ה-OECD. אחוזי האמון עלו בתקופת המשבר ולפי כותבי הדוח, עניין זה מעיד על האמון הישראלים בהנהגה הכלכלית לעומת מדינות אחרות, שסבלו קשות מהמשבר.

איכות סביבה – קשה לנשום פה

ישראל היא אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם עקב גודלה הפיזי, שיעורי הילודה גבוהים, עלייה בתוחלת חיים וקליטת עלייה וההערכה היא, שב-2030 אוכלוסיית המדינה תגדל ל-11 מיליון איש. איכות הסביבה בישראל נחשבת מהנמוכות במדינות ה-OECD עקב הצפיפות הרבה ומזג האוויר המדברי. לפי מדדי ה-OECD, המשלבים תחנות מדידה מקומיות ותחנות לווייניות, ישראל היא למעשה המדינה עם זיהום האוויר החמור מבין מדינות ה-OECD אחרי קוריאה הדרומית וכמות הזיהום עלתה בשנים האחרונות וחורגת מההמלצות של האיחוד האירופי וארגון הבריאות העולמי (WHO).

זיהום בחיפה - ישראל, המדינה בעלת זיהום האוויר החמור במערב, אחראי קוריאה
זיהום בחיפה – ישראל, המדינה בעלת זיהום האוויר החמור במערב, אחראי קוריאה

ארגון ה-OECD משבח את ישראל בפעולות, שביצעה ליצירת משטר מים בר קיימא ולמעשה החקלאות בישראל היא היעילה ביותר בעולם בכל הנוגע לצריכת מים. כיום, 80% ממי השתייה בישראל מגיעים ממתקני ההתפלה והמטרה של ממשלת ישראל היא, שכל מי השתייה בישראל יסופקו על-ידי מתקנים אלו. המידע לגבי איכות המים חסר מאוד ולפי ה-OECD, אין שיטת מדידה יעילה בישראל. לכן יש להסתפק בסקרים, שבהם רק 68% מהישראלים מרוצים מאיכות המים באזור מגוריהם (מקום רביעי מהסוף אחרי טורקיה, צ'ילה ומקסיקו).

ביטחון אישי

אחד מהתחומים המורכבים ביותר למדידה בישראל, כיוון שבניגוד לרוב מדינות ה-OECD, הביטחון האישי בישראל לא מורכב רק מאירועים פליליים, אלא גם מאירועי טרור ששוב שכיחים במחוזותינו. לפי הנתונים, בישראל 1.8 מיתות לכל 100 אלף איש, שמקורם בתקיפה. האם זה נמוך או גבוה? אם מחשבים את מקסיקו אז ישראל בטוחה יותר ממוצע ה-OECD, אך המצב במקסיקו כה חמור עד שהוא משנה את הממוצע לחלוטין ולכן בחישוב כלל מדינות הארגון, למעט מקסיקו, ישראל מסוכנת יותר מרוב המדינות למעט צ'ילה, אסטוניה וארה"ב. כאשר בודקים את הנתונים ללא מקרי טרור, שיעור הרציחות בישראל נמצא בירידה החל משנת 2002. כאשר שואלים את הישראלים לגבי ביטחונם האישי, נראה שהישראלים מרגישים בטוחים יותר מאשר רוב אזרחי מדינות ה-OECD.

להיות ישראלי: מרוצים אך מודאגים

לאחר כלל הנתונים הרבים שהצגנו לעיל, האם אפשר לכמת את החיים בישראל למספר? כמובן שלא, אבל הנתונים הללו מאפשרים לממשלת ישראל להתוות מדיניות להעלאת רמת החיים במדדים רבים ולא רק באמצעות העלאת התמ"ג. כאשר שואלים את הישראלים "האם אתם מרוצים מהחיים" בסקאלה של 0 עד 10, הישראלים משיבים, שהם די מרוצים מהחיים עם ציון 7.4, מעל ממוצע ה-OECD ומ-2012 ממד זה נמצא בעלייה. במדד משלים, נשאלו הישראלים האם הם חשים לרוב רגשות חיובים או שליליים. הסקר חושף, שישראלים חשים רגשות שליליים, כגון: כעס, חשש ודיכאון בתדירות גבוהה יותר מאשר במדינות OECD אחרות.

בפוסט הבא נבדוק את רמת החיים בישראל לפי הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה