בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן
פתיחת פנייה חדשה לנספח

להגדיל את כמות ואיכות העבודות- דוח התעסוקה של ה- OECD לשנת 2014

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 10 בספטמבר 2014

"כמעט 45 מיליון איש במדינות ה- OECD  הינם מחוץ למעגל העבודה, 12.1 מיליון יותר מלפני תחילת המשבר. ברמה העולמית יש כיום בעולם 202 מיליון מובטלים, ורבים נוספים בעלי משכורות נמוכות ועבודות לא יציבות". כך מפרסם ארגון ה- OECD בהשקת ה- Employment Outlook 2014, פרסום הדגל השנתי לענייני תעסוקה.

ה- OECD נוקט בגישה פאסימית יחסית בנוגע להתאוששות שוק התעסוקה במדינות החברות. הארגון טוען, כי שיעור האבטלה ברוב המדינות צפוי להישאר במידה רבה מעל רמתו בתקופת טרום המשבר, למרות ירידות קלות בשיעור האבטלה בשנים 2014 ו- 2015. שיעור האבטלה הממוצע במדינות ה- OECD צפוי לרדת רק במעט בשנה וחצי הקרובות מ- 7.4% ל- 7.1%.

הארגון ממשיך להזהיר מפני הרמות הגבוהות של אבטלה ארוכת טווח, כאשר יותר מ- 16 מיליון איש במדינות ה- OECD  (יותר משליש מכלל המובטלים) לא היו מועסקים ברבעון הראשון של שנת 2014, יותר מ- 12 חודשים (כפול ממספר האנשים באבטלה ארוכת טווח טרום המשבר). כפי שניתן לראות בגרף, ישראל ממוקמת במקום נמוך יחסית למדינות ה- OECD, כאשר מודדים את המובטלים ארוכי הטווח מסך המובטלים, עם 12.7%, לעומת הממוצע של מדינות הארגון שעומד על  36.9%.  כמו כן, בניגוד למדינות רבות בארגון,ישראל נמצאת במגמת ירידה, כאשר ב- 2007 עמד שיעור המובטלים לזמן ארוך על 18.8% לעומת ממוצע של 27% במדינות ה- OECD באותה תקופה.

גרף 1: שיעור המובטלים לזמן ארוך (12 חודשים ומעלה) כשיעור מסך המובטלים

long term unemployment

במדינות אשר נפגעו במשבר בצורה ניכרת יותר ובעיקר מדינות דרום אירופה, הפגיעה הכלכלית הובילה לאבטלה מבנית, אשר איננה יורדת באופן אוטומטי עם תחייתה של הצמיחה הכלכלה. ועל כן, מדגישים אנשי הארגון, כי על קובעי המדיניות לשים דגש מיוחד על החזרתם של המובטלים ארוכי הטווח לשוק העבודה דרך סיוע אישי יותר בחיפוש העבודה ותוכניות הכשרה.,

השכר הריאלי קפא אי שם ב- 2009…

כמו כן, מנתח הדוח את ההשפעה של המשבר על השכר במשק. הארגון מוצא, כי העלייה בשכר הריאלי נמצאת בקיפאון כבר משנת 2009 ובחלק מהמדינות (בניהן יוון, פורטוגל, אירלנד וספרד) השכר אף ירד ב-2% עד 5%.

כאשר הכלכלה חלשה, מעסיקים נוטים להקפיא או להוריד שכר, להוריד בונוסים ולקצץ בשעות נוספות. כפי שניתן לראות בסרטון שהעלה ה- OECD, זוהי בדיוק התופעה, שחווינו במשבר האחרון, כאשר כחצי מהעובדים במדינות הארגון ראו את הכנסותיהם הריאליות יורדות במהלך תקופה זו. הירידה בהכנסות העובדים התפרסה באופן די אחיד על פני התפלגות ההכנסות. יחד עם זאת, מזהיר הדוח, כי צמיחה נמוכה בשכר הריאלי וקיצוצים בשכר בחלק מהמקרים, עלולים לגרום למצוקה אמיתית בקרב אנשים בעלי הכנסה נמוכה. הארגון קורא למדינות להימנע ממצב בו התאמות נוספות בשכר יהיו מרוכזות בקרב ההכנסות הנמוכות. המלצה זו נכונה גם למדינות כמו גרמניה, בה שיעור האבטלה נפל בצורה ניכרת מאז תחילת המשבר וגם לארה"ב בה שיעור בעלי ההכנסות נמוכות גבוה בהרבה מממוצע ה- OECD.

קיצוצים בשכר ותנאי העובדים עוזרים במקרים של שפל כלכלי להמעיט את איבוד העבודות ולחזק את התחרותיות בחלק מהמדינות. יחד עם זאת, מזהיר הארגון, הפחתות נוספת בהכנסות העובדים עלולות להיות לא יעילות לכלכלה ולפגוע בביקושים בצורה משמעותית. גם הפעם, כמו בדוחות הקודמים, קורא הארגון לממשלות להגביר את התחרותיות בשווקי המוצרים והשירותים דרך רפורמות מבניות. רפורמות אלו יסייעו להגברת ההשקעות, פרודוקטיביות, עבודות, הכנסות ורווחת החיים באופן כללי.

לדאוג לא רק לכמות העבודות אלא גם לאיכות העבודה…

פרט לעדכונים בנוגע למצב שוק התעסוקה במדינות הארגון ולהתאמות בשכר העובדים, הדוח מקדיש פרק שלם לאיכות העבודות במדינות ה- OECD , כאשר הוא מחלק את איכות התעסוקה לשלושה מימדים חשובים עבור רווחת העובד: איכות ההכנסות, ביטחון תעסוקתי ואיכות בסביבת העבודה. הגישה אותה מעביר הארגון דרש הדוח היא, כי תוצאות שוק העבודה צריכות להיבחן על בסיס צמיחה במספר העבודות ולא פחות מכך גם במספר הזדמנויות העבודה האיכותיות.

המחקר מצא הבדלים גדולים בין מדינות וקבוצות סוציו-אקונומיות שונות, כאשר הקבוצות בהן ריכוז העבודות הפחות איכותיות הינו גבוה יותר הם הצעירים ובעלי הכישורים הנמוכים. בעלי הכישורים הגבוהים, לעומתם, לא זו בלבד שנגישים ליותר עבודות אלא גם לעבודות האיכותיות יותר. לגבי נשים, עדיין קיים פער בכל הנוגע לאיכות השכר והתעסוקה, יחד עם זאת לא נמצאו הבדלים מהותיים בביטחון התעסוקתי בין המינים ונשים אף נוטות להיות מועסקות במקומות בהם איכות סביבת העבודה גבוהה יותר.

כמו כן, מדגיש הדוח, כי אינדיקטור חשוב נוסף לאיכות העבודה הוא היציבות בחוזה העבודה. ועל כן, הארגון קורא למדינות להגביר את המאמצים בטיפול בפערים הקיימים בין עובדים קבועים וזמניים בכל הנוגע להגנה תעסוקתית. במקרים רבים, עבודות זמניות אינן משמשות ככרטיס כניסה לעבודה קבועה. באירופה, לדוגמא, פחות מחצי מהעובדים הזמניים בשנה נתונה היו בעלי חוזה קבוע שלוש שנים מאוחר יותר.

השוני בין המדינות בממדים השונים של איכות העבודה מוצג בצורה מעניינת בגרף (גרף 2) הבא:

countries with moderate job quality

האינדקס, אשר מציג הארגון מאפשר לבחון את הקשר בין כמות העבודות לבין איכות התעסוקה בכל מדינה ומחלק את 32 המדינות, אשר סיפקו נתונים, ל- 3 קבוצות: איכות תעסוקה נמוכה, בינונית וגבוהה. ישראל, ביחד עם מדינות כמו ארה"ב בלגיה, קנדה, יפן, צרפת וקוריאה נמצאת בקבוצה הבינונית. היא, אומנם מדורגת במקום ה- 24, הנמוך יחסית, בשיעור התעסוקה (כלומר, כמות העבודות) ומקום 26 באיכות ההכנסות, אך בכל הנוגע לביטחון תעסוקתי ואיכות בסביבת העבודה מדורגת ישראל במקום ה- 14.

מהם שיעורי האבטלה בצפויים במדינות ה- OECD?

כפי שמראה הגרף השלישי, התחזית של הארגון לשנת 2015 משתנה בצורה ניכרת בין מדינה למדינה, כאשר האבטלה צפויה לרדת במעט אך להישאר גבוהה בספרד (כ- 24%) ויוון (כ-27%). גוש האירו צפוי לראות ירידה באבטלה מ- 11.6% באמצע שנת 2014 ל- 11.2% בסוף שנת 2015. באיטליה, פורטוגל, סלובקיה וסלובניה, שיעור האבטלה צפוי להיות מעל 10% בסוף השנה הבאה ואילו באוסטרליה, גרמניה, איסלנד, יפן, קוריאה, מקסיקו, נורבגיה ושוויץ הוא יעמוד על 5% ומטה. בישראל, שיעור האבטלה צפוי לעמוד על 5.7% בסוף שנת 2015, ירידה של כ- 32% מהרמה עליה עמד שיעור האבטלה בתחילת המשבר.

גרף 3- שיעור האבטלה הנוכחי והצפוי בסוף שנת 2015.

unemployment

מה עוד בדוח?

בנוסף לנושאים שהוזכרו לעיל, מקדיש הדוח פרק לעיסוק בחוזים לא סטנדרטים, אבטחת עבודה וחלוקה בשוק העבודה. מטרתו של פרק זה היא לאפיין ולנתח דואליות בשוק העבודה וזאת לאור ריבוי צורות ההעסקה הגמישות בשנים האחרונות במדינות ה- OECD. בין היתר נוגע הדוח בסוגיית הפרילנסרים, צורת עבודה אשר נפוצה גם בישראל.

הפרק האחרון מוקדש לזיהוי הכישורים המסייעים למעבר מבית הספר לשוק העבודה וזאת על סמך ממצאי סקר ה- PIAAC  לבחינת כישורי המבוגרים, עליו כתבנו בידיעון שלנו לפני מספר חודשים. את הדוח המלא תוכלו למצוא בקישור הבא-  Employment Outlook 2014.

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין