על אף שהעולם של אחרי המשבר חוזר לצמיחה, נתון הפרודוקטיביות של העובדים עדיין מטיל צל שחור על עתיד הכלכלה, כיוון שבמדינות רבות, יחד עם הצמיחה הכלכלית, פרודוקטיביות (יצרנות) העובדים יורדת. אחד מההסברים לפערי הפרודוקטיביות של העובדים הינו אי התאמת כישורים ולפי הסקר האחרון של PIAAC (תכנית הערכת כישורים לבוגרים ב-OECD), כרבע מהעובדים הצביעו על פערים בכישורים הקיימים לבין דרישות התפקיד בעבודה.
חשוב לציין, אי-התאמת כישורים לא בהכרח מצביעה על כישורים חסרים, אלא לעיתים קרובות על כישורים עודפים, כלומר: עובדים שהם “אובר קוואליפייד” לתפקיד, שבו הם נמצאים, בעיה שמתחדדת עם עלייה ברכישת תארים מתקדמים. באופן מפתיע, כישורים עודפים שכיחים יותר אצל צעירים מאשר מבוגרים, למרות שהניסיון מקנה כישורים רבים. כותבי המחקר מסבירים זאת על-ידי כך, שצעירים רבים עובדים במשרות זמניות או משרות למתחילים שלא תואמים את הכישורים שלהם בהכרח.
המחקר הנוכחי מגלה, שלמדיניות יש תפקיד מכריע בנושא הכישורים, כיוון שאי-התאמת הכישורים משתנה לפי כלי המדיניות, המופעלים במדינות השונות. ה-OECD הגיע למסקנה, שאי-התאמת כישורים נמוכה יותר במדינות, בהן ישנה מערכת תעסוקה מאורגנת, המעודדת הקצאות מחדש באופן יעיל ובנוסף מדינות דיור המאפשרת מוביליות. הנקודה האחרונה רלוונטית מאוד לצעירים ,כיוון ששוק שכירות, שלא מאפשר ניידות בין אזורי המדינה, מערים קשיים על מציאת עבודה המתאימה לכישורים שלהם. אי-התאמת כישורים נמוכה נמצאה גם במדינות, בהן יש לעובדים יכולת גמישות גבוהה יותר במשא ומתן בעבודה והשתתפות גדולה יותר בתכניות לימוד לאורך החיים (lifelong learning).
אחת מהמסקנות המעניינות ביותר במחקר הינהף שהשכלה גבוהה אינה תמיד הפתרון. למרות החשיבה הכללית שבה ככל שאנחנו צוברים תעודות, כך נוספים גם כישורים, המחקר של PIAAC מראה אחרת. אי-התאמת כישורים נמצאה בשיעורים גבוהים יותר דווקא אצל צעירים ועובדים בעלי השכלה אקדמית, מה שמראה, שהשתתפות מוגברת בחינוך גבוה, אינה מספיקה. במדינות בהן מופעלות תכניות הכשרה מקצועית ובעיקר תכניות הדרכה בעסק עצמו, אי-התאמת הכישורים מצטמצמת באופן דרמטי, כיוון ששוק העבודה דינאמי הרבה יותר מאשר מערכת החינוך ויש צורך בהתאמת כישורים תמידית. תכניות הכשרה רלוונטיות בעיקר לעובדים מבוגרים, שעל אף ניסיונם, שינויי הטכנולוגיה יוצרים פערי כישורים.
אז כיצד נמנעים מאי התאמת כישורים גבוהה? הרבה תלוי ברגולציית השוק ואווירה עסקית תחרותית ופתוחה, המייצרת יכולות ניהול מגוונות. אלו מאפשרות איתור עובדים מהיר ולכן אי התאמת כישורים נמוכה יותר. במדינות, בהן יש חוקי עבודה נוקשים, המגנים על עובדים מפני העברת תפקיד או פיטורים, אי התאמת כישורים שכיחה הרבה יותר בשל הישארות עובדים לא מתאימים. במדינות בהן הרגולציה מסורבלת פחות והאפשרות לפשיטת רגל אינה גוררת עונשים לעסק, אי התאמת כישורים נמוכה יחסית.
מה קורה בישראל? משרד הכלכלה השיק תכנית בשם “סטארטר”, המיועדת לתת מענה לצרכי המעסיקים הזקוקים לעובדים מיומנים, צמצום הפער ההולך וגדל בין מיומנויות האוכלוסייה, הנכנסת לשוק העבודה, למיומנויות הדרושות בענפים ולסיוע ביציאה מעוני של כאלו, שאינם עובדים או עובדים בשכר נמוך.
האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה וג’וינט ישראל פיתחו תכנית פיילוט משותפת בפריסה ארצית, שמטרתה לעדכן, לבסס ולמסד מסלול הכשרה מקצועית המשלב הכשרה לצד עבודה אצל מעסיק ורכישת מיומנויות במקום העבודה (Apprenticeship). הכשרות אלה יתקיימו במקצועות בהם יש ביקוש לעובדים מיומנים ותכנית הלימודים תותאם לצרכי המעסיק לצד הצרכים הפדגוגיים. קהל היעד בקרב החניכים יהיה בני 18 ומעלה, שאינם עובדים, או עובדים המועסקים בעבודות שאינן מקצועיות. העובדים במסלול זה ילמדו למשך תקופה קצרה הכשרה עיונית ולאחר מכן יעברו למסלול משולב של הכשרה עיונית ושל הכשרה תוך כדי עבודה בשכר אצל המעסיק ורכישת מיומנויות במקום העבודה על ידי חונך, שיקצה לכך המעסיק. בסוף ההכשרה, העובד יצטרך לעבור בחינות הסמכה לקבלת תעודת מקצוע. במסגרת התכנית, המעסיק יקבל מהתכנית תשלום חלקי עבור שכר העובד, שכר החונך ויינתן לו מענק הצלחה במידה ויעמוד החניך בבחינות ההסמכה בהצלחה.
לסיכום, מחקר המחלקה הכלכלית ב-OECD מאפשר הסתכלות אחרת על נושא הכישורים, כיוון שעד כה נראה היה, שנושא זה קשור למערכת החינוך או לשוק התעסוקה, אך למעשה נושא אי-התאמת כישורים נובע מתוך מבנה הכלכלה עצמה. כיום, עם שינוי הטכנולוגיה התכופים, נושא אי-התאמת כישורים הופך להיות לקריטי ולכן ה-OECD ממליץ על השקעה בשוק פתוח וגמיש ותכניות הכשרה במגזר העסקי.
