אי-השוויון ההולך וגדל בין חלקי האוכלוסייה הוא אחת מהבעיות הבוערות ביותר בחברות המערביות ורבים מציינים את הפערים ההולכים וגדלים כבעיה החברתית הגדולה ביותר של העולם המערבי, אך איך כל זה משפיע על הכלכלה? תומס פיקטי, הכלכלן הצרפתי המפורסם קבע, שהפערים בין המעמדות הם הבעיה הכלכלית הגדולה של דורנו. בישראל, בעיה זו חמורה אף יותר מאשר במרבית מדינות ה-OECD והמחקר מוצא, שאי-השוויון בישראל בין העשירים ביותר לעניים ביותר עומד על פי 14.
ברוב מדינות ה-OECD הפערים בין העשירים לעניים הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מזה 30 שנה וכיום, 10% העשירים ביותר מרווחים פי 9.5 מההכנסה של העשירון התחתון. מחקר חדש של ה-OECD מנסה להבין איזו השפעה כלכלית יש לפערים הללו. לפי נתונים, שנאספו במשך 30 שנה, המסקנה היא חד משמעית: פערים כלכלים משפיעים באופן שלילי על הצמיחה. המחקר מוצא, שהבעיה המשמעותית היא לא הפערים בין העשירים ביותר לעניים ביותר, אלא בין ההכנסה של משקי הבית הנמוכים ביותר, לבין שאר האוכלוסייה. פערים בהכנסה משפיעים לרעה על פיתוח כישורים של בעלי ההכנסה נמוכה, הן דרך שנות הלימוד והן דרך חינוך איכותי פחות, המשפיע על רכישת כישורים התואמים לשוק העבודה המודרני.
אחת מהדרכים היעילות ביותר לפתור בעיית אי-השוויון היא דרך חלוקה מחדש של העושר באמצעות מסים והעברות כספים ובניגוד למבקרי השיטה, פתרונות אלו לא יפגעו בצמיחה כלכלית. כותבי המחקר מציינים, כי חלוקה צודקת לבדה לא תפתור את הפערים ויש להתמקד, בנוסף, גם בקידום שוויון ההזדמנויות ושוויון בקבלת חינוך איכותי.
כיצד זה קרה?
כאשר מסתכלים על הנתונים הכלכליים, לפני המשבר הכלכלי של 2008, מגלים, שלאורך 25 שנה ההכנסה הריאלית של משקי הבית גדלה ב-1.6% בכל מדינות ה-OECD. כמובן, שהממוצע לא מתאר את הפערים, שהחלו להיווצר וההכנסה של העשירון העליון גדלה בקצב גדול הרבה יותר מאשר של העשירון התחתון. החל משנות המשבר, שהחל ב-2007-2008, ההכנסה הריאלית החלה ליפול כמעט בכל מדינות הארגון, כאשר המדינות שנפגעו באופן קשה מהמשבר כמו ספרד, אירלנד ויוון רשמו נפילה של 3.5% בהכנסות משקי הבית.
כמובן, שגם הירידה בהכנסות לא מתחלקת בצורה שווה והכנסות העשירון התחתון ירדו בשיעור וקצב גבוהים יותר מאשר אלו של העשירון העליון. ירידה בהכנסות יוצרות אי-שוויון ושינויים במדד הג’יני, שבודק נושא זה על סקאלה בין 0-1 (כאשר אחד מציין, שכל ההכנסות נמצאות אצל אדם אחד), מראים את הקפיצה בפערים ,כאשר בישראל מדד הג’יני הציג עלייה משמעותית מאז שנות ה-80 .
אי-שוויון וצמיחה
כפי שציינו בהתחלה, כלכלנים חלוקים בשאלה האם אם אי-שוויון בהכנסות משפיע על הכלכלה. כלכלנים מסוימים טוענים, שמצב זה יכול להשפיע, רק אם בעקבות הפערים הללו יתרחשו בעיות פוליטיות, שייצרו מערכת דמוקרטית לא יציבה, אשר תבריח משקיעים, אך זהו הסבר פוליטי ולא כלכלי גרידא. יש גם כלכלנים הטוענים הפוך, כלומר: אי-שוויון דווקא מועיל לכלכלה, כיוון שפערים מכריחים אנשים לעבוד קשה יותר ולקחת סיכונים. אך מה קורה במציאות?
המחקר בדק משתנים רבים ולפי מדד תמ”ג (תוצר מקומי גולמי) ניתן להיווכח בוודאות, שאי-השוויון משפיע לרעה על צמיחה כלכלית של המדינה. גם כאשר המדינה צומחת במונחי תמ”ג, היא לא צומחת בקצב ,שיכולה הייתה לצמוח אם הפערים היו קטנים. לדוגמה: בספרד, צרפת ואירלנד, לפני המשבר של 2008, שוויון גבוה יותר עזר להגדיל את התמ”ג.
חינוך ואי-שוויון
נתונים בולטים עוד יותר על ההשפעה של אי-השוויון על הכלכלה מוצאים בחינוך. כל הכלכלנים מסכימים, שחינוך ורכישת תארים גבוהים תורמים להון האנושי של המדינה וכך גם לצמיחה הכלכלית. הפערים החברתיים לא מאפשרים לרבים להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה ולרכוש תארים. פערים אלו מתרחשים עוד בבתי הספר ונוצר אי-שוויון ברכישת מיומנויות מסיומות. למשל, סקר פיז”ה (PISA) האחרון, שבדק הישגים של תלמידי בית ספר במדינות השונות, מגלה שככל שהפערים במדינה גבוהים יותר, כך גם מספר התלמידים החלשים עולה. במבחן פיז”ה האחרון, שנערך בישראל התוצאות הללו מהדהדות בחוזקה, כאשר לא רק, שהתלמידים בישראל מציגים ממוצע נמוך, לעומת שאר ה-OECD, אלא שהפערים בין התלמידים בישראל הם הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD, נתון ראי לפערים בהכנסות. יש לציין, שבשנים האחרונות ישראל מציגה התקדמות מרשימה במבחני פיז”ה וקיימת התקדמות בכל המדדים, כגון: קריאה, מדעים ומתמטיקה, אך חתך רוחב מראה פיזור בין הציונים מהגדולים בקרב המדינות המשתתפות.
סיכום: אין צמיחה ללא שוויון
כולם מסכימים, שבעיית אי-השוויון ההולכת ומחריפה במדינות המערב היא בעיה חברתית-פוליטית ראשונה במעלה. למרות זאת, הכלכלנים עצמם חלוקים האם אי-שוויון הוא בעיה כלכלית, כי גם אם הפערים גדלים למשל, המעמד הנמוך עדיין מתקדם, גם אם בקצב נמוך הרבה יותר. המחקר הנוכחי של ה-OECD מנסה לנפץ תאוריות אלו ומראה ראשית, שהמעמדות הנמוכים לא מתקדמים בקצב נמוך, אלא נמצאים בסטגנציה מבחינת הכנסות ולמעשה הכנסתם הריאלית יורדת. בנוסף, אי-השוויון משפיע באופן מובהק על תמ”ג המדינה, הנוכחי והאופטימלי ובעיקר על ההון האנושי. אי-שוויון בהכנסות הוא מראה לאי-שוויון בחינוך, מה שיחדד את הפערים בדורות הבאים וישפיע על הצמיחה הכלכלית.
ה-OECD היה בין הראשונים להכיר בחשיבות של צמיחה מכלילה. הארגון פרסם סדרה של דוחות על אי שוויון והשפעותיו בשם Divided We Stand ויזם מספר פרויקטים, כגון ועידה בין לאומית בשם Innovation For Inclusive Growth, שתתקיים בהודו באמצע החודש הנוכחי ובה יישא דברים מנכ”ל משרד הכלכלה, עמית לנג ומדד נרחב בשם How life is?, המתייחס גם לסוגיית אי השוויון בין המינים.
