מה לדעתכם משותף בין חברות הענק FedEx ו- Dell? בשתי החברות, רעיון הליבה של העסק פותח על ידי סטודנטים צעירים בעלי תעוזה יזמית. בשנים האחרונות יותר ויותר אוניברסיטאות ומכוני מחקר ציבוריים משתפים פעולה עם חברות פרטיות על מנת להוציא את המדע מהמעבדה לשוק החופשי ובעצם מהווים מקור מהותי לחדשנות. אנו רואים שהדרך בה הם פועלים ומשתפים פעולה עם החברה והסביבה העסקית שונה כיום מבעבר והחדשנות הופכת לפתוחה יותר וידע לחופשי יותר. לתהליך זה יש השלכות עצומות על המסחור של מחקר ציבורי. המחקר החדש ה- OECD על Commercialising Public Research: New Trends and Strategies מספק סקירה מקיפה של מדיניות ברמת הממשלה והמוסדות עצמם אשר מטרתם להפיץ, לנצל ולמחסר את תוצאות המחקר הציבורי.
רבים מקובעי המדיניות רואים במחקר ציבורי מקור חדש לצמיחה. אחרי הכל, המחקר הציבורי היה מקור לפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות, אשר בין הדוגמאות הבולטות ניתן למצוא את מערכת ה- GPS, את טכנולוגיית ה- MP3 ואת מערכת הזיהוי הקולי של אפל – Siri. ההטבות הכלכליות הגבוהות מהמחקר הציבורי, כמו גם דרישות הממשלה לקצור את הפירות הובילו את מכוני המחקר לנסות ולהשתלב בפעילויות מסחור ישירות. בעקבות זאת, מדינות OECD רבות בוחנות את המוסדות והתשתיות אשר תומכים ברשתות ובשווקים למסחור תוצאות מחקר ציבורי.
אז כמה יעילות האוניברסיטאות ומכוני המחקר בניצול ומסחור המחקרים שלהם? שיעור הצמיחה השנתית בבקשות לרישום פטנטים על ידי אוניברסיטאות ירדה בין השנים 2006 ו- 2010 מ-11.8% ל-1.3%. מוסדות מחקר ציבוריים אף חוו צמיחה שלילית של 1.3% במשך אותה תקופה וזאת ביחס לצמיחה של 5.3% בין השנים 2001 ל- 2005. יחד עם זאת, ההכנסה מפטנטים כאחוז מההוצאות המדעיות נותרה יציבה ברוב המדינות והאזורים שנבחנו. עקב התוצאות המאכזבות, מדינות הארגון בוחנות ומפתחות מדיניויות וכלים חדשנים לניצול המחקר הציבורי לצרכים מסחריים. הם בוחנים את המדדים המסורתיים כגון מספר הפטנטים והכנסה מרישיונות , אך גם מדדים חדשים כגון תעסוקת סטודנטים בפרויקטים ממומנים, סטודנטים במעגל העבודה, הכנסות מחוזי מחקר, שותפויות ציבוריות- פרטיות, הוצאות מאמרים בשיתוף פעולה עם התעשייה, ניידות של דוקטורים ועוד רבים אחרים.
ואיפה ממוקמת ישראל ביחס למדינות ה- OECD? ישראל מוצבת במקום הראשון בבקשות פטנטים ביחס לתמ”ג במיליארדים (יחס של 0.8), ואחריה נמצאות אסטוניה וקוריאה עם יחס של כ- 0.35. יחד עם זאת, בשנים האחרונות חוותה ישראל בממוצע ירידה ברישום הפטנטים על ידי מכוני מחקר ציבוריים. בנוסף לזה, מציין הדוח כי ישראל הייתה בין המדינות הראשונות ליישם מדיניות קניין רוחני באוניברסיטאות. אחד ממקרי הבוחן בהם עושה שימוש הדוח הינו סיפורה של חברה המסחור “ידע” של מכון ויצמן. זוהי דוגמא מצוינת למכון מחקר אשר מצליח להניב הכנסות ממסחור המחקר שלו. ידע, השתתפה בהגשת 1400 משפחות פטנטים, חתמה על חוזי רישיונות רבים והקימה כ- 50 חברות ספין אוף אשר מבוססות על הידע והקניין הרוחני של מכון ויצמן. הלקח המרכזי מהניסיון הישראלי, כך טוען הדוח, הוא הצורך לעבוד ברמה המקצועית בגובהה ביותר על מנת להניב מסחור של מחקר ציבורי.
