בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן
פתיחת פנייה חדשה לנספח

כולם ביחד – מדוע הפחתה באי-שוויון תורמת לכולם

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 4 ביוני 2015

נתוני אי-השוויון מאיימים להרוס את המבנה החברתי של העולם המפותח, אך זו כבר אינה רק בעיה חברתית אלא גם כלכלית ולפי המחקרים העכשוויים המסקנה ברורה: אי-שוויון בהכנסות פוגע בצמיחה בתמ"ג. השנה, הפערים הפכו לגדולים ביותר מאז שנתונים החלו להיאסף ולפי נתוני ה-OECD הפערים בין העשירים ביותר לעניים ביותר עומד על פי 10 ובמדינות אחרות, כדוגמת ישראל, הפערים גדולים עוד יותר ועומדים על פי 15.

ארגון ה-OECD לקח על עצמו כמטרה לחשוף את ההשפעות הכלכליות השליליות של אי-השוויון ההולך וגדל במדינות המפותחות ובדוח הנוכחי הוא מנסה לצייר לא רק את ההשלכות ההרסניות אלא גם לתת פתרונות אפשריים למגמת האי-שוויון.

 

משבר או צמיחה כלכלית, אי-השוויון ממשיך לעלות

מגמת הפערים ההולכים ומתרחבים לא משתנה בעת משבר כלכלי או פריחה וצמיחה והיא תמיד נמצאת במגמת עלייה. בשנות ה-70, הפער במדינות ה-OECD עמד על 1 ל-7 בין העשרים לעניים ביותר, 1 ל-8 בשנות ה-80, 1 ל-9 בשנות ה-90 וכיום 1 ל-10. בעוד שבמדינות המתפתחות הפערים מצטמצמים, דווקא במדינות ה-OECD הפערים הולכים וגדלים.

מדד ג'יני לבדיקת אי-שוויון בהכנסות

מדד ג'יני לבדיקת אי-שוויון בהכנסות

 

זה הכלכלה טמבל!

כבר אי אפשר להסתיר את זה: אי-שוויון פוגע בצמיחה הכלכלית ולפי המחקרים הנוכחים, בין 1985-2005, הפערים מחקו 4.7% מיכולת הצמיחה במדינות ה-OECD. אי-השוויון משפיע בעיקר על 40% הנמצאים בסוף הסקאלה של חלוקת ההכנסות, שפעמים רבות אינם יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם. אי-שוויון בהכנסות לא מצטמצם רק למשכורת החודשית אלא לאלמנטים נוספים, כמו חינוך ובריאות. הפערים יוצרים פערים בחינוך והם גדלים במדינות, שבהם הפערים בהכנסות גדולים עוד יותר, מה שמצביע על חוסר בניידות חברתית וכלכלית ובזבוז הפוטנציאל הכלכלי, הגלום באוכלוסייה.

ככל שאי-השוויון עולה כך הפערים במיומנויות עולים וכך נוצר אי-שיווין הזדמנויות רחב

ככל שאי-השוויון עולה כך הפערים במיומנויות עולים וכך נוצר אי-שיווין הזדמנויות רחב

 

העבודה לא מצילה מעוני

אנשים העובדים במשרה זמנית, משרה חלקית ועובדים עצמאיים, הם כשליש מכלל שוק העבודה במדינות ה-OECD ויותר מחמישים אחוז מהעבודות, שנוצרו מאז אמצע שנות ה-90, הינן עבודות לא סטנדרטיות, שפעמים רבות איכות העבודה נמוכה יותר, בעלות שכר נמוך יותר וכמובן האופק התעסוקתי שלהן יציב פחות. עובדה זו יצרה 22% של משקי בית, שבהם מסתמכים על עבודה לא סטנדרטית, מתחת לקו העוני. פעמים רבות אנשים בוחרים במשרה חלקית ככניסה לשוק העבודה ומקווים, שבהמשך הזמן יוכלו לעבור למשרה מלאה, אך הנתונים מראים, שרוב העובדים שהחלו לעבוד במשרה חלקית בשנת 2008, נשארו באותה משרה חלקית גם כעבור שלוש שנים.

You can do it!

אנחנו נמצאים בשנת 2015, אך הפתרונות טבועים עמוק בעבר, כיוון שנשים עדיין מרוויחות פחות מגברים ורבות מהן עובדות במשרה חלקית או בעבודה זמנית, מה שתורם לגידול בפערים. לפי המחקר של ה-OECD, מעבר גדול יותר של נשים למשרה מלאה יצמצם את הפערים במדד ג'יני בנקודה אחת לפחות.

body_youcandoit

חילוק ארוך

פערי ההכנסות הולכים וגדלים אך חלוקת העושר מגלה פערים גדולים הרבה יותר. בממוצע, 10% העשירים ביותר מחזיקים כ-50% מכלל העושר! 50% הבאים מחזיקים, גם הם, כמעט מחצית מכלל העושר, מה שמותיר ל-40% שבתחתית 3% בלבד. חשוב לציין, כי אין מדובר רק משחק במספרים. המעמד הבינוני הנמוך כמעט ואינו מחזיק בנכסים ולכן אינו יכול להמיר אותם להשקעות בהון אנושי, מה ששוב משפיע על הצמיחה.

הכוח בידיים של המדינה

לאט-לאט, הנתונים הללו הופכים להיות נחלת הכלל והשאלה החשובה יותר הופכת להיות "מה עושים?" לפי ה-OECD, קובעי המדיניות יכולים להשפיע על חלוקת ההכנסות ולקדם שוויון הזדמנויות ועליהם לפעול בארבעה מישורים:

  • השתתפות נשים: ממשלות צריכות לפעול בשוק העבודה, להסיר כל טיפול אי-שוויוני בין גברים ונשים ולבטל מחסומים, שיאפשרו לנשים לצאת לעבוד ולהתקדם בשוק העבודה. בישראל למשל, נשים ערביות נתקלות במחסומים רבים בדרך להשגת תעסוקה ומשרד הכלכלה מפעיל מספר פרויקטים לשילובן של נשים בכלל, ערביות ובדואיות בפרט, בשוק העבודה.
  • שינוי שוק העבודה: הורדת שיעורי האבטלה הוא יעד חשוב ביותר, אך כדי להפחית את אי-השוויון יש לדבר לא רק על כמות אלא גם על איכות העבודות, כמו עבודות המציעות קריירה ואפשריות השקעה ועבודות המאפשרות קידום לאפיקים אחרים ולא קיבעון.
  • מיומנויות וחינוך: המרוץ מתחיל מוקדם מאוד וכדי לאפשר שוויון הזדמנויות, על המדינה להשקיע באזרחיה מוקדם ככל הניתן ולא לספק פתרונות, שלא תמיד יעילים מאוחר יותר. כדי לפתור את בעיית אבטלת הצעירים ההולכת ומתרחבת, יש לספק להם מיומנויות, שיאפשרו להם התחלה טובה בשוק התעסוקה. רכישת מיומנויות אינה מסתיימת במערכת החינוך ויש ליצור שיתוף פעולה בין העסקים ואיגודי עובדים לשם קידום הכשרה במסלול חייו של העובד. כדי לפתור נושא זה, ישראל ביקשה מה-OECD לייצר דוח אודות מצב ההכשרה המקצועית בישראל.
  • מסים: בסופו של דבר, הכלי האפקטיבי ביותר לשינוי החלוקה הוא מערכת המס ועליה להיות יותר פרוגרסיבית. על המדינות להבטיח יחדיו, שהעשירים ביותר ותאגידים בין-לאומיים ישלמו את חלקם בנטל המס.
ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

One Response to “כולם ביחד – מדוע הפחתה באי-שוויון תורמת לכולם”

  1. אלי אלטוס הגיב:

    1. בגרף של מדד גיני, מאיזו שנה הנתון עבור ישראל ומהו הנתון המספרי?
    2. הוספת מדד גיני של ישראל כפונקציה של השנים האחרונות הוא הנתון הכי חשוב ואיננו מצוין כאן.
    3. בהרבה מהמדינות המפותחות, מספר הילדים הממוצע הוא 2 ופחות מכך. בישראל מעל 3. חייב להיות לכך השפעה לא מבוטלת על מדד גיני. מעולם לא ראיתי התיחסות לכך

    תודה
    אלי

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין