בעבר הלא רחוק, כדי לגייס כספים לפרויקט יזמות, היזמים היו צריכים לפנות לשיטות המסורתיות והמוכרות- בנקים, קרנות סיכון ואנשי עסקים, אך עם התפתחות המדיה החברתית וכחלק מהכלכלה החברתית, שמתפתחת בשנים האחרונות, התפתח אפיק נוסף להשקעות בשם מימון המונים (Crowdfunding), במסגרתו יזמים מבקשים מקהל רחב ואנונימי להשקיע בפרויקט שלהם. כמו מיזמים רבים באינטרנט, מימון המונים בתחילת דרכו יועד לפרויקטים ללא מטרות רווח, אך במהרה הפך לאפיק גיוס כספים אלטרנטיבי לאפיקים המסורתיים ואף יצירת קשר ישיר עם הצרכנים. ב-2012, באמצעות מימון המונים נאספו לא פחות מ-2.67$ מיליארד וב-2013 זה כבר האמיר ל-5.1$ מיליארד. מחקר חדש של ה-OECD מנסה להבין את כלכלת מימון ההמונים וכיצד זו יכולה לעזור לעסקים קטנים לפרוח.
גיוס מימון המונים יכול להתבצע בשתי דרכים עיקריות:
- P2P – הלוואת עמית לעמית בעברית, כלומר הלוואה ללא ביטחונות, בניגוד להלוואות המספקים הבנקים.
- מניות – המלווה קונה חלק מהפרויקט באמצעות “מניות” והופך להיות שותף ומתחלק ברווחים העתידיים.
מימון המונים מאפשר לא רק גיוס כסף לפרויקטים חדשניים, אלא גם ליצירת קהל למוצר עצמו. חברות הזנק (סטרטאפ) רבות מעדיפות להתמקד בתחילה במסלול זה, כיוון שהוא מאפשר להם לבדוק האם יש קהל למוצר שהם רוצים לייצר. מצד שני, מסלול זה אינו מתאים לחברות בעלות מוצר חדשני מאוד, הדורש ידע ספציפי של משקיעים, או כזה המצריך סודיות גבוהה שלא מאפשרת חשיפתו לקהל רחב.
למרות התחזיות הוורודות למימון המונים, עדיין יש פערים גדולים, שהרגולטור מחויב להתייחס אליהם, כגון יצירת תשתית רגולטוריות ברורה, הגנה מפני הונאה והגנות על מידע רגיש. אחת מהדרכים להימנע מהונאות מוטמעות בפלטפורמה עצמה היא על-ידי הפיכת הפרויקט של “הכול או כלום”, כלומר: הכסף יעבור ליזם אך ורק אם יאסוף את הסכום המלא. מתודה זו מסתמכת למעשה על חוכמת ההמונים.
יזמות – השלב הבא
ייחוד כלכלת מימון המונים מתבטא בכך, שלא בהכרח קיימת תשורה פיננסית לכל השקעה. פעמים רבות, “המשקיעים” מעבירים תרומה תמורת כרטיס חינם או אפילו הכרת תודה ותו לא. פרקטיקה זו אינה ייחודית לאינטרנט וכבר במאה ה-19 נאספו תרומות לפרויקטים קהילתיים, אך האינטרנט הפך זאת לנגיש הרבה יותר. פרויקטים אחרים מאפשרים תשורה פיננסית והלווה מצפה לקבל את הלוואה בחזרה עם ריבית נמוכה (באירופה הממוצע עומד על אחוז בלבד) ובמדינות רבות נוצרת בעיה רגולטורית, כיוון שבצרפת, למשל, רק מוסד פיננסי, שאושר על-ידי המדינה, יכול לספק הלוואות בריבית. האפשרות הנוספות להלוואה היא השקעה על-ידי קניית מניות והשתתפות ברווחים עתידיים.
היתרונות של פלטפורמת מימון המונים על פני המוסדות הפיננסים ברורים: הריביות נמוכות יותר ובנוסף פתיחות רבה יותר לקבוצות המתקשות לקבל קרדיט מהבנק, כמו מיעוטים ונשים. יתרון נוסף הוא ממד הזמן: בעוד הלוואה מהבנק מצריכה מילוי טפסים ופרוצדורה ארוכה יחסית, תהליך גיוס במימון המונים יכול לארוך כחודש בלבד.
מימון המונים עובד
היתרונות הגלומים במימון המונים ברורים, אך הם לא מגולמים רק בסכום הכסף שנאסף ומחקר עדכני שבוצע ב-2014 מראה, שחברות שביצעו מימון המונים הגדילו את הרווחים שלהם ב-24%, לא כולל סכום הכסף שנאסף בפרויקט. בנוסף, 39% מהעסקים, שביצעו פרויקט שכזה, גייסו בממוצע 2 עובדים נוספים לאחר גיוס הכסף.
התפתחות הפלטפורמה
ישנו קושי להביא מספרים מדויקים על פלטפורמת מימון המונים, אך ההערכות מדברות על כך, שהשיעור של המימון התנדבותי (חיבוק, כרטיס חינם, מכתב תודה) למול מימון פיננסי מתחלק שווה בשווה. החלק הארי של מימון פיננסים הוא מימון עמית לעמית, 90% למעשה. בינואר 2012, פרויקט מימון המונים חצה לראשונה את רף הגיוס של מיליון דולר, אך באפריל של אותה שנה קו זה נשבר על-ידי חברת Pebble, המייצרת שעונים חכמים, שהצליחה לגייס 10$ מיליון ב-28 שעות בלבד.
בשנת 2012, פרויקטי מימון המונים גייסו 1.6$ מיליארד בצפון אמריקה ו-945$ מיליון באירופה. סכומים אלו נמצאים בעלייה, אך הם עדיין מתגמדים לעומת גיוסים אחרים באירופה, כגון מימון אנג’ל (אנשי עסקים הממנים חברות הנזק) – 660 מיליון יורו, 7 מיליארד יורו בקרנות סיכון וכמובן 6 טריליון יורו על-ידי בנקים באירופה.
כאשר מנסים להבין מדוע מגמת מימון המונים מתפתחת ומתרחבת בשנים האחרונות, חושבים כמובן על המדיה החברתית והיכולת שלה לחבר בין אנשים, אך יש גם סיבות אחרות, מבניות ורובן קשורות למשבר הכלכלי האחרון. המשבר הפיננסי שפרץ ב-2008, בד בבד עם התפתחות הפלטפורמה, גרם למשבר אשראי ומנע מבנקים לתת הלוואות. לאחר קריסת מוסדות פיננסים רבים, בנקים הפכו להיות שמרנים יותר והקשו על קבלת הלוואת ולכן מימון המונים היווה תחליף ראוי.
למרות הסכומים, שעולים ככל שהפלטפורמה מתקדמת, יש עדיין מקום לחדשנות. פרויקטי מימון המונים מאפשרים גיוס מההמון אך לא תמיד האנשים הם חסרי פנים ולפי מחקר, שנעשה על פרויקטים של חברות סטראט-אפ, לפחות 31% מהכספים שגויסו הגיעו ממשפחה וחברים.
המקרה הישראלי
בישראל פועלות פלטפורמות למימון המונים כבר מספר שנים, אך אם עד כה לא נתקלתם בפרויקטים של P2P או מימון ע”י מניות. אין מדובר בטעות: בישראל וביפן החקיקה אוסרת הלוואות אלו. בשאר המדינות, הרגולציה מאפשרת הלוואות מסוג זה לעסקים קטנים ובינונים אך מגבילה את סכום העסקה. הרשות לניירות ערך עובדת בימים אלו על תקנות חדשות, שיאפשרו פיתוח פלטפורמות אלו לגיוס רחב יותר על-ידי העלאת כמות המשקיעים בעסק, הגבלת סכום הגיוסים ואתר ממשלתי בפיקוח.
בישראל פועלות מספר פלטפורמות גדולות ומוכרות לגיוס המונים- הדסטראט (Headstart) פלטפורמת מימונה (Mimoona) וג’אמפסטארטר (JumpStarter). קשה להעריך במדויק את נתח הפעילות של הפלטפורמות למימון המונים אך הדסטארט היא בוודאות הגדולה מבינהן וחולשת על רוב השוק הישראלי. ברבעון השני לשנת 2015, 104 מתוך 175 פרויקטים בהדסטראט עמדו ביעד שלהם, כלומר אחוזי הצלחה של 59%. בחצי השנה הראשונה של שנת 2015, סכום הכסף שגויס באתר באמצעות הפרויקטים הינו מעל 8 מיליון ש”ח על-ידי כ-45 אלף אנשים. הנתונים לשאר 2015 נראים מעודדים וסכומי הכסף הולכים וגדלים ובכל אחד מהחודשים האחרונים גיוסו מעל 2 מיליון שקלים.
אחד מהפרויקטים שהצליחו מעבר לכל הציפיות, הינו “פנדה -שוקולד ‘חלב’ טבעוני” של דניאל ואליה, שביקשו מימון לרכישת ציוד מקצועי לשוקולד, הקמת אתר לקנייה מקוונת ועיצוב אריזות. היזמים ביקשו לגייס 30,000 ₪ בסה”כ וליעד המקורי הם הגיעו תוך 15 שעות בלבד בזכות שיתופים בפייסבוק. הפרויקט הסתיים זה מכבר והסכום שגוייס עומד על 206,713 ₪, 689% יותר מהסכום המקורי.
לסיכום: הכלכלה החדשה כבר כאן ודרכי גיוס כספים ליזמים נמרצים רק ישתכללו. מימון המונים הוכיח עצמו פעמים רבות ככלי אפקטיבי לגיוס קהל והעלאת מודעות למוצרים חדשניים. למרות זאת, עסקים קטנים ובינוניים ויזמי הייטק עדיין מגייסים את רוב הונם מקרנות וגופים מוסדיים, אך ה-OECD צופה, שמגמת גיוס ההמונים רק תתגבר ותאפשר כלכלה רוחבית יותר, כיוון שהיא מאפשרת גישה נוחה יותר לקרדיט, לגופים ואנשים המתקשים לגייס באופן ממוסד. במדינות רבות כבר הבינו, שמימון המונים הופך להיות דרך אלטרנטיבית או לכל הפחות, מסלול מקביל לגיוס כספים והרגולציה חייבת להדביק את הפער שנוצר ולאפשר יזמות אך גם לספק הגנות.
