Ease of Doing Business הינו מדד, המתייחס לעומס הרגולציה הכלכלית במדינות השונות על ידי בחינה של 189 כלכלות. הדירוג נקבע באמצעות שימוש בשתי מתודולוגיות מרכזיות:
- קריאה בחוקים ורגולציה של כל אחת מהמדינות בסיוע משמעותי של מומחים (עורכי דין, יועצים עסקיים, רואי חשבון, גורמי ממשל וכו') מהמדינות הנסקרות.
- שיחות עומק עם המומחים ואף ביקורים של צוות הבנק העולמי בחלק מהמדינות, על מנת להבין את המורכבות והעלויות של ההליכים הרגולטיביים.
במדד לשנת 2014 ישראל ממוקמת במקום 35/189.
קריטריונים:
- פתיחת עסק (כמות התהליכים, העלות וההון הנדרש לתחילת פעילות של חברה קטנה- בינונית)- 35
- טיפול בהיתרי בניה (מתייחס לכל התהליכים שחברה נדרשת לעבור על מנת לקבל את היתרי הבניה להקמה של מחסן)- 140
- אספקת חשמל (מתייחס לכל התהליכים, שעסק נדרש לעבור על מנת לקבל חיבור ואספקה של חשמל למחסן)- 103
- רישום נכסים (תהליך העברת הרכוש מחברה לחברה)- 151
- קבלת אשראי– 13
- הגנה על משקיעים- 6
- תשלום מסים (כמות התשלומים, גובה התשלום ותדירות תשלום המסים שחברה נדרשת לשלם)- 93.
- סחר בגבולות– (זמן ועלות של ייבוא/יצוא מכולה סטנדרטית במעברים ימיים וכמות המסמכים הנדרשים לביצוע פעולה זו)- 10.
- אכיפת חוזים (זמן, עלות והתהליכים הנדרשים לפתרון סוגיה משפטית בין שתי חברות מקומיות בערכאה ראשונה)- 93.
- סגירת עסקים– 35
