Ease of Doing Business הינו מדד, המתייחס לעומס הרגולציה הכלכלית במדינות השונות על ידי בחינה של 189 כלכלות. הדירוג נקבע באמצעות שימוש בשתי מתודולוגיות מרכזיות:

1. קריאה בחוקים ורגולציה של כל אחת מהמדינות בסיוע משמעותי של מומחים (עורכי דין, יועצים עסקיים, רואי חשבון, גורמי ממשל וכו') מהמדינות הנסקרות.
2. שיחות עומק עם המומחים ואף ביקורים של צוות הבנק העולמי בחלק מהמדינות, על מנת להבין את המורכבות והעלויות של ההליכים הרגולטיביים.

במדד לשנת 2014 ישראל ממוקמת במקום 35/189.

קריטריונים:

• פתיחת עסק (כמות התהליכים, העלות וההון הנדרש לתחילת פעילות של חברה קטנה- בינונית)- 35
• טיפול בהיתרי בניה (מתייחס לכל התהליכים שחברה נדרשת לעבור על מנת לקבל את היתרי הבניה להקמה של מחסן)- 140
• אספקת חשמל (מתייחס לכל התהליכים, שעסק נדרש לעבור על מנת לקבל חיבור ואספקה של חשמל למחסן)- 103
• רישום נכסים (תהליך העברת הרכוש מחברה לחברה)- 151
• קבלת אשראי– 13
• הגנה על משקיעים- 6
• תשלום מסים (כמות התשלומים, גובה התשלום ותדירות תשלום המסים שחברה נדרשת לשלם)- 93.
• סחר בגבולות–  (זמן ועלות של ייבוא/יצוא מכולה סטנדרטית במעברים ימיים וכמות המסמכים הנדרשים לביצוע פעולה זו)- 10.
• אכיפת חוזים (זמן, עלות והתהליכים הנדרשים לפתרון סוגיה משפטית בין  שתי חברות מקומיות בערכאה ראשונה)- 93.
• סגירת עסקים– 35