ידע הוא כח: תזכורת אודות ההזדמנויות לחברות ישראליות בבנק האירופי לשיקום ופיתוח

הקדeuroמה:

בדצמבר 2014, זכתה חברה ישראלית במכרז של הבנק האירופי לשיקום ופיתוח בחוזה של כ-54 מיליון יורו בפרויקט תעשיות מים, תחת התחום של תשתית סביבתית ומוניציפאלית ברוסיה. היות וחלק מהמכרזים של הבנק האירופי הנ"ל פתוחים לחברות מכל העולם, כמו המכרז הנ"ל, חברות ישראליות יכולות להתחרות בהם, אך בינתיים כמות הזכיות הישראליות נותרת נמוכה יחסית. לכן, במאמר זה, נביא לפניכם מידע אודות הבנק והאפשרויות הגלומות בו לחברות ישראליות.

הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD – European Bank for Reconstruction and Development), אשר מושבו בבריטניה, נוסד ב-1991 במטרה לקדם שינוי כלכלי ולעזור ל"מדינות במעבר" להפוך לכלכלות שוק. הבנק האירופי לשיקום ופיתוח מלווה כספים לבנקים, תעשיות ועסקים, במיזמים חדשים, או בהשקעות בחברות קיימות, בנוסף למתן שירותי ייעוץ עסקי.

המדינות בהן הבנק פועל ומשקיע הינן מדינות פוסט-סובייטיות (כרגע ללא השקעות חדשות ברוסיה), מזרח אירופה, טורקיה, מונגוליה, ומאז 2012, גם בדרום ומזרח הים התיכון (ירדן, מצרים, מרוקו, טוניסיה). לאחרונה, ישנה גם פעילות בקפריסין ויוון עם מנדט זמני. לרשימת המדינות המלאה בה פועל הבנק (מעל 30 מדינות), לחצו כאן.

ישראל הינה אחת מהמדינות המייסדות של הבנק (הבנק בבעלות של כ- 64 מדינות מחזיקי מניות ו-2 ארגונים: האיחוד האירופי והבנק האירופי להשקעות, ה- EIB). ישראל היא בעלת מניות בו (ראו כאן), אך הבנק אינו משקיע בפרויקטים בתוך שטחי ישראל.

ה- EBRD משקיע בעיקר במגזר הפרטי, למשל:

  • סקטור תאגידי (corporate sectors): תעשיות, חקלאות, קמעונאות, ICT, נכסים ותיירות, הון פרטי וקרנות הון סיכון (private equity and venture capital funds).
  • סקטור פיננסי: בנקים, ביטוח, החכרה (leasing).
  • אנרגיה ותשתיות: תחנות כח, זיכיונות לשדות תעופה וכבישים, תשתיות מים, תחבורה ועוד.

לרשימה המלאה של הסקטורים המועדפים להשקעה על ידי הבנק לחצו כאן.

המימון של ה- EBRD לפרויקטים מהמגזר הפרטי בדרך כלל נמצא בטווח בין 5 מיליון דולר ל- 250 מיליון דולר, בצורה של הלוואות או הון עצמי (equity), כאשר השקעה ממוצעת של ה- EBRD היא 25 מיליון דולר. פרויקטים קטנים יכולים להיות ממומנים על ידי מתווכים פיננסים או על ידי תכניות מיוחדות להשקעות ישירות קטנות יותר במדינות פחות מתקדמות.

 יש לתת את הדעת, כי הבנק אינו מממן פעילויות הקשורות לביטחון, תעשיית הטבק, מבחר מוצרים אלכוהוליים, חומרים האסורים על ידי החוק הבינ"ל ומתקני הימורים עצמאיים.

בהשקעותיו, רוב הזמן הבנק הוא בעל מניות מינורי, אשר מממן בד"כ כשליש מהפרוייקט (עד 35%), היות ונוכחות של נותן-חסות אסטרטגי מאוד חשובה ל- EBRD. ההשקעות של הבנק מגייסות השקעת חוץ ישירה (foreign direct investment) למדינות בהן הבנק פועל. ה- EBRD עובד גם עם ה- EIB (הבנק האירופי להשקעות), עם ה- (KFW development bank), ועם ה- ( PROPACRO – Groupe agence Francaise de Developpement) וסוכנויות פיתוח אחרות.

מהם היתרונות של ה- EBRD ?

  • מבחר גדול של כלים פיננסים (סוגים רבים של הלוואות, הון עצמי (equity), בחירת מטבע מקומי, ערבונות, החלפת מטבע (currency swaps).
  • מתן מימון לטווח ארוך (עד 15 שנים לפרוייקטי תשתית).
  • שת"פ טכני: כבנק מולטיטראלי לפיתוח, ה- EBRD מביא בנוסף הון פיננסי (financial capital) וסיוע טכני.
  • ידע נרחב בכלכלה המקומית, הסביבה העסקית והמנהגים, נוכחות מקומית.
  • השפעה פוליטית, לאור המנדט הייחודי של ה- EBRD ומבנה מחזיקי המניות שלו.
  • סטאטוס נושים מועדף (Preferred Creditor Status).


כיצד חברות ישראליות יכולות לעבוד עם ה-
EBRD ?

ישנם כמה מסלולים במסגרתם חברות ישראליות יכולות לקבל מימון של ה- EBRD, בין היתר:

  1. הבנק יכול להלוות לחברה ישראלית שרוצה להשקיע במדינה בה ה- EBRD עובד. לדוגמה, הבנק מימן הלוואה של 8.7 מיליון יורו לקבוצת פישמן הישראלית לפתח פארק היי-טק במינסק, בירת בלרוס, שנפתח ב-2014. ל- EBRD כלים פיננסים נרחבים ויש לו גישה גמישה בבניית המוצרים הפיננסים שלו (ראו עוד בעניין כאן).
  2. חברות ישראליות יכולות להתחרות על עבודות כספקיות מורשות של הבנק, בפרוייקטים הממומנים על ידי ה- EBRD. לשם כך, חברות ישראליות מוזמנות להירשם להתראות של ה- EBRD לגבי מכרזי רכש משלושה סוגים:

בכל מודעה רלוונטית יש להסתכל בחלק המסביר על "זכאות" (eligibility). בחלק מהפרויקטים אין הגדרה מצמצמת לישויות הזכאיות להגיש מועמדות למכרז ובמקרים כאלה חברה ישראלית יכולה לגשת.

על כל פרוייקט יש מידע מעט שונה, אך תמיד מצויין איש קשר אליו ניתן לפנות עם שאלות.

  1. כלי לעסקים-קטנים-עד-בינוניים (SMEs): אם לחברה ישראלית קטנה-עד-בינונית יש פרטנרית באחת המדינות, בהן הבנק פועל, הן יכולות לפנות יחדיו לבנק מקומי, אשר עובד עם ה- EBRD, לשם קבלת מימון בתנאים מיוחדים לפרויקט משותף שלהם. לרשימת הבנקים המקומיים עימם עובד ה- EBRD, לחצו כאן.

 

מה היתה ההשתתפות הישראלית עד כה בפרויקטי רכש של ה- EBRD?

מניתוח הזוכים במכרזים לעבודות בסקטור הציבורי בפרויקטים הממומנים על ידי ה- EBRD בשנת 2014, ניתן לראות כי חברה ישראלית אחת בלבד זכתה במכרז בתחום תשתית מוניציפאלית וסביבתית, בענף המים, בפרויקט ברוסיה, בשווי של כ- 54 מיליון יורו (ראו, למשל, כתבה אודות העסקה כאן).

בין השנים 2014-2010 חברות ישראליות זכו סה"כ ב- 4 מכרזים לעבודות הממומנות על ידי הבנק, כולן בתחום תשתית מוניציפאלית וסביבתית בענף המים: זכייה אחת כאמור ב-2014,  שתי זכיות ב-2012 (בפרויקט ברומניה בגובה של כ-200 אלף יורו ובאוקראינה בגובה של כ- 7 מיליון יורו), וזכייה אחת ב-2010 בפרויקט בגיאורגיה בגובה של כ- 6.5 מיליון יורו.
סכום הכסף הכולל של החוזים בזכיות הישראליות הנ"ל הינו כ- 67 מיליון יורו, כאשר הזכייה ב-2014 נאמדת בערך בסכום של פי ארבעה מסך הזכיות הישראליות בארבע השנים האחרונות.

מניתוח שירותי הייעוץ הזוכים בפרויקטים של ה- EBRD בשנת 2014, ניתן לראות, כי אחוז ההצלחה של יועצים ישראלים נאמד בשנה שעברה על כ- 7% (בהשוואה למשל ל- 19% של יועצים בריטיים, 16% ליועצים גרמנים, ו- 7% ליועצים איטלקיים). מתוך 15 הגשות שהתקבלו מיועצים ישראלים, שש התקבלו לשלב המועמדות (מדובר באותה החברה), כאשר בפועל הייתה זכיה אחת בפרויקט בתחום התחבורה ברומניה בסכום 881,775 יורו.

ב-2013 גם כן היתה זכיה ישראלית בתחום התחבורה בפרוייקט במולדובה בשווי של 270,450 יורו, מתוך שתי חברות ישראליות מועמדות.

ב-2015 זכתה חברה ישראלית אחת בפרוייקט ייעוץ בסרביה בגובה של כ-2,000 יורו.

לאורך השנים נעשו מספר פעולות לחזק את השת"פ בין ישראל ל- EBRD. למשל, ראו כאן כתבה אודות משלחת מה- EBRD, שהגיעה לביקור בארץ ב-2012 בארגון המכון לייצוא. בנוסף, נציגה מה- EBRD ביקרה בתערוכת טכנולוגיות המים הישראליות WATEC, שנערכה באוקטובר 2015, בהזמנת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה.

מערך סחר חוץ מאמין, כי פוטנציאל השת"פ בין התעשייה הישראלית ל- EBRD אינו ממוצה ולכן מעודד חברות ישראליות להתעניין בפרויקטים של הבנק ולבחון השתתפות במכרזים, ייעוץ או בהשקעות. יש לציין, כי חברות אשר רוצות, יכולות לבקש ולקבל מהבנק משוב על ההגשות שלהן, כדי לשפר את סיכויי הזכייה העתידיים.

 

איפה אפשר לקבל מידע נוסף?

  • ראו כאן מסמך מטעם מינהל סחר חוץ: מדריך לחברות וליועצים על עבודה עם המוסדות הפיננסים הבינ"ל, בין היתר הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (עמ' 27-29), עדכני למאי 2015.
  • כאמור, בכל מודעה לרכש של הבנק ישנו איש קשר רלוונטי של הבנק אליו אפשר לפנות, או אפשר לפנות לאנשי קשר מהבנק אשר מופיעים באתר.
  • בבנק ה- EBRD עצמו ישנו משרד של הדירקטוריון לענייני ישראל (Office of the Board Director for Israel).

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה