השותפות הטראנס אטלנטית לסחר והשקעות (TTIP)

רקע:Agreement

נציבות האיחוד האירופי (הא"א) מקיימת מזה כשנתיים (מאז יוני 2013) מו"מ אודות הסכם סחר והשקעות עם ארה"ב (TTIP – Transatlantic Trade and Investment Partnership), שמהווה את שוק הייצוא הגדול ביותר של הא"א. מטרת הסכם ה- TTIP הינה להסיר מכסים, לפתוח את תחום השירותים, לקרב או לאחד רגולציות, להגן על משקיעים, ועוד.

עיקר העבודה תהיה בשילוב רגולציות והורדת חסמים לא-מכסיים ובהשגת שיתוף-פעולה רגולטורי: יצירת רגולציות דומות מלכתחילה במקום לנסות להתאים אותן זו לזו מאוחר יותר. המטרה הינה ליצור אינטגרציה גדולה יותר בשוק הטראנס-אטלנטי, כאשר כל ממשלה מכבדת את זכותה של רעותה לבצע רגולציות בעניין בריאות, בטיחות והסביבה. שני הצדדים מקווים, שעל ידי יצירת סמיכות בסטנדרטיים המקומיים שלהם, הם יהיו מסוגלים לקבוע את אמות המידה לפיתוח של חוקים גלובאליים, המיטיבים בו זמנית גם עם יצואנים אירופאיים וגם עם יצואנים אמריקאיים וכמו כן עם מערכת הסחר המולטיטראלית.

עד כה היו תשעה סבבים של שיחות, כאשר סיומו של כל אחד לווה במסיבת עיתונאים והצהרות לעיתונות אודות ההתקדמות שהושגה. בכל סבב שיחות היה זמן שהוקדש לדיאלוג עם קבוצות אינטרס מהחברה האזרחית, כמו צרכנים, עסקים, קבוצות שונות משוק העבודה ואנשים העוסקים בהגנת הסביבה. הסבב העשירי הבא אמור להיערך באמצע יולי 2015 בבריסל.

בסוף המו"מ, התוכן של ההסכם יועבר לפרלמנט האירופי ולממשלות האיחוד, כדי לאשרר אותו.

תקציר פרקי ההסכם:

להסכם יהיו שלושה פרקים עיקריים: הפרק הראשון עוסק בגישה לשווקים (Market Access). פרק זה דן בהפחתת מכסים על מוצרים מיוצאים ומיובאים בין הא"א לארה"ב, בייצוא שירותים, ברכש ציבורי, ובכללי מקור של מוצר. מטרת הפרק השני הנקרא שת"פ רגולטורי (Regulatory Cooperation), הוא לקרב בין הרגולציות האירופאיות והאמריקאיות, במישורים אופקיים (כגון חסמים טכניים לסחר והנחיות סניטריות ופיטו-סאניטריות) ובמספר סקטורים ספציפיים (כגון כימיקלים, מכשור רפואי, מכוניות, טקסטיל וכדומה).

הפרק השלישי, חוקי סחר (Trade Rules), אמון על קידום צמיחה בת קיימא, תוך שהוא עוסק בהגנת הזכויות של מועסקים בעבודה ובהגנת הסביבה, באמצעות חוקים כללים יותר, למשל על ידי סיוע לחברות קטנות-עד-בינוניות למקסם את רווחיהן מהסכם ה- TTIP, או להכיר בסימונים גיאוגרפיים למוצרי מזון (כלומר להגן על זכויות היוצרים עבור מוצרי מזון שייחודם באזור הגיאוגרפי שלהם, כמו שמפניה מחבל שמפיין, או גבינת פטה מיוון), או לקבוע מערכת ליישוב סכסוכים בין ממשלות ועוד.

חילוקי דעות במסגרת ההסכם:

ישנם חילוקי דעות מהותיים בין האירופאים לאמריקאים במספר נושאים בהסכם. למשל, בעניין תביעות של משקיעים כנגד ממשלות על כך שהופלו לרעה (ISDS, Investor-to-state-dispute-settlement). האירופאים אינם ששים ליישם את מנגנון הבוררות הנ"ל כפי שהוא, אלא רוצים לשפרו או להשתמש בכלי חלופי, מהחשש שממשלות אירופאיות יוצפו בתביעות מצד משקיעים אמריקאיים. מצב כזה עלול לגרום, לכאורה, להגבלת הממשלה לחוקק חוקים כראות עיניה בעניינים ציבוריים, כמו בטיחות הצרכן והגנת הסביבה ולכבילתה לאינטרסים קפיטליסטיים צרים.

דוגמא נוספת למחלוקת בין האירופאיים לאמריקאיים הינה סביב הסימונים הגיאוגרפיים (Gis – Geographic Indicators): האירופאים מתעקשים להגן על מוצרי מזון בעזרת סימונים גיאוגרפיים ואילו האמריקאים אינם משתמשים בשיטה זו. בנוסף, מידת הפתיחות של שוק הרכש הציבורי במסגרת ההסכם הוא נושא במחלוקת, כמו גם הכללת שירותים פיננסים בסחר בשירותים (האירופאים לכאורה רוצים בזאת יותר, ואילו האמריקאים מהססים), ועוד.

סיכום:

לסיום, ברור שהסכם סחר כה משמעותי, ישפיע על מדיניות שלישיות הסוחרות עם גושים אלו, כגון ישראל. לכן, במסגרת עבודתה, עוקבת הנספחות המסחרית בבריסל אחר התקדמות המו"מ ב- TTIP, כדי לבדוק אם יישומו יפגע בתחרותיות של התעשייה והיצואנים הישראלים (לא"א ולארה"ב).

צור קשר עם:

גל מור

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל