הצד האחר של הסכם הפחתת המכסים במוצרי אלקטרוניקה

כפי שייתכן שכבר שמעתם, לפני כשבועיים נחתם הסכם ITA2 להפחתת מכסים ב- 201 מוצרי אלקטרוניקה. ניתן לקרוא על כך בעיתונות וגם באתר האיחוד האירופי (הא"א). אבל מה באמת עמד מאחורי ההסכם? מאבקי כוחות אדירים בין כלכלות מפותחות, בין כלכלות מתפתחות ובין כאלו, שנפלו בין הכיסאות…

המו"מ החל בסוף 2012, אז כל מדינה הגישה את רשימת המוצרים, שהיא הייתה רוצה לראות כלולה בהסכם, כלומר: המוצרים, שייהנו מ- 0% מכס. בהמשך, התקיימו מספר סבבי מו"מ, בהם כל מדינה הגדירה מהם המוצרים הרגישים שלה, שאותם לא הייתה רוצה לראות בהסכם, בין בשל הרצון להגן על התעשייה המקומית ובין אם מוצרים אלו כבר נמצאים בהסכמי סחר חופשי של אותה מדינה עם מדינות אחרות.

ביולי 2013 הגענו למבוי סתום. סין, שמתמודדת עם תהליך קבלת החלטות ארוך ומסורבל עקב המבנה השלטוני שלה, טענה, כי רשימת המוצרים ארוכה מדי וכי היקף הסחר במוצרים אלו גבוה מידי מכדי להכליל את כולם בהסכם. חלפה עוד שנה וחצי ללא התקדמות ובדצמבר 2014 התכנסנו לסבב מו"מ נוסף, בו הייתה הרגשה של "פריצת דרך": ארה"ב וסין הגיעו לעסקת חבילה לגבי היקף המוצרים ברשימה הסופית. ניתן לומר, כי מספר מדינות לא היו מרוצות מההסכם ובראשן קוריאה הדרומית, יצרנית משמעותית של מוצרי אלקטרוניקה.

ואז שוב הסבב נתקע. מאחורי הקלעים, ניתן היה להבין, כי גם יפן והא"א היו מעורבות בעסקת החבילה, אך קוריאה הדרומית "נשכחה מהדיל" ומכאן ההתנגדות שלה.

חלפו מספר חודשים, בהם שליחי הא"א דילגו בין בייג'ינג לסיאול על מנת להשיג פשרה, אגרות רבות הוחלפו בין המדינות, פגישות התקיימו, אך הסכם אין. בסביבה כבר התחילו לדבר על הסכם ללא קוריאה הדרומית, אפשרות שנראית קצת בעייתית, כאשר קוריאה אחראית לכ 6% מהיקף הסחר בהסכם….

מנכ"ל ה- WTO רוברטו אזבדו (Roberto Azevêdo) החל להרגיש, שהעניינים מתחילים לחמוק מבין אצבעותיו ובאין התקדמות בסבב דוחא (The Doha Round) לקראת כנס השרים העשירי (Tenth WTO Ministerial Conference) בניירובי, קניה, הרגיש שפה אפשר "לספק את הסחורה".

ביוני השנה היפנים הגיעו עם הצעה לקיים סבב אחרון, כזה שיהיה "האחרון ביותר". המנכ"ל התגייס לשבוע של פגישות עם סין וקוריאה הדרומית, לחצים הופעלו מכל כיוון אפשרי, דיונים בראשות שגריר הא"א התקיימו לתוך הלילה ובסוף לאחר "קווטץ'" מו"מ אחרון, שהתקיים במשך כ- 5 שעות, הגענו להסכם ובא לציון גואל ושלום על ישראל.

האמנם? המדינות התבקשו לאשר את ההסכם עקרונית בתוך כשבוע, בפגישה שתוכננה ב- WTO ליום שישי בבוקר. כבר בתחילת השבוע הסתובבו שמועות, כי יש שחקנית חדשה שאינה מרוצה מההסכם: טאיוואן נעמדה על רגליה האחוריות וטענה, שההסכם אינו משקף את האינטרסים שלה. הישיבה ביום שישי נדחתה, "קווטץ'" נוסף נדרש, מספר ימים נוספים של מו"מ והתקבל האישור מטייפה להצטרפות להסכם.

כרגע מאוריציוס וקולומביה עדיין לא נתנו אישור סופי, אך גם ללא מדינות אלו יהיה הסכם רחב.

ומה למדנו מכל הסיפור? שב-WTO הקושי הוא, שצריך לקחת בחשבון שחקנים רבים, עם אינטרסים מגוונים, אז עד שהדברים לא סגורים ב 100% תמיד משהו חדש יכול לצוץ…

לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות לנספחות המסחרית בג'נבה המכסה את פעילות ה WTO , וכמו כן, מקדמת גם את הייצוא הישראלי לשווייץ.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה