הפרטי הוא הציבורי – קריירה ונשים

ההיסטוריה של נשים בעבודה היא חוט המקשר בין כלכלה לחברה, כיוון שבמשך שנים רבות, החל מתקופת התנ”ך, עובר ביוון העתיקה ועד לעת המודרנית, הקריירה של נשים הייתה בבית ותפקידה המסורתי היה לגדל ילדים ולדאוג למשפחה. נשים החלו לצאת לשוק העבודה במלחמות העולם, כיוון שרוב הגברים בשוק העבודה לחמו בשדות הקרב המדממים של אירופה ומאז המאבק לשוויון לא פסק וגם היום בשנת 2015, נשים עדיין מרוויחות פחות מגברים וייצוגן באליטת העסקים עדיין לא מתקרבת לחמישים האחוזים.

ארגון ה-OECD הדגיש בדוח האחרון לגבי אי-שוויון בהכנסות כיצד כניסת נשים לשוק העבודה תורמת לכלכלה ולכן באופן טבעי אחד מהדיונים החשובים ב- OECD Forum התמקד בקריירה ובנשים ובשאלת העתיד התעסוקתי של נשים. לורה ליסוויד (Laura A. Liswood) האמריקאית, מזכ”ל המועצה לנשים מנהיגות, הציגה את תפיסתה, כאשר אמרה “אין תקרת זכוכית לנשים אלא רק שכבה עבה של גברים” והנתונים העולמיים מוכחים זאת. ליסוויד דיברה על נושא הייצוג של נשים בפרלמנט ובדירקטוריונים והראתה, שאף פרלמנט בעולם לא הגיע למסה קריטית של נשים ללא מנגנון חובה של קביעת מכסות. בנורבגיה למשל, אחת המדינות המתקדמות בעולם בנושא ייצוג נשים, התחילו עם מנגנון מכסות וולונטרי, שכשל ורק כאשר עברו למנגנון חובה, הייצוג עלה. לפי ליסוויד, נשים בדירקטוריון משפיעות באופן חיובי על כלכלה, כיוון שבניגוד לעמיתיהן הגברים, הן קוראות את החומר לישיבה ואף שואלת שאלות קשות. באופן כללי, ליסוויד ציינה, נשים בדירקטוריון לא רואות עצמן מייצגות רק את בעלי ההון, אלא בעלי אינטרסים נוספים, כגון ארגונים סביבתיים וחברתיים.

מישל לנדל (Michel Landel) מנכ”ל ענקית המזון הצרפתית Sodexo, התגאה בכך, שדירקטוריון החברה שלו הוא כמעט שוויוני ו-44% ממנו הן נשים. לנדל הדגיש, כי על אף שהחוק הצרפתי מחייב מכסות לנשים, הוא חושב שגיוון עסקי הוא לא רק הדבר הנכון לעשותו מבחינה חברתית אלא גם מבחינה עסקית והוא תומך בחום במכסות חובה, כיוון שמה שלא מתועד ונספר לא יעשה באופן וולונטרי.

אליזבת ניאמרו (Elizabeth Nyamayaro) אחראית מטעם האו”ם על הקמפיין HeforShe, שמאתגר גברים לתמוך בפרויקט השוויון לנשים. ניאמרו סיפרה, שפרויקט זה התקבל בהתחלה באופן קריר, כיוון שנשים רבות תופסות את הגברים כבעיה ולא כפתרון ולכן היא הביאה דוגמה לחשיבות של הפרויקט מגבר ניגרי, ששלח מכתב לאו”ם, לפיו בזכות הפרויקט הוא חש צורך להתערב, כאשר שמע את שכנתו צועקת מהמכות שקיבלה מבעלה. לדבריו, הפרויקט הבהיר לו את החשיבות של גברים בתהליך השינוי.

פרויקט נוסף, שמערב גברים בנושא שוויון נשים, הוצג על-ידי שר החוץ של איסלנד, גונאר סווינסון (Gunnar Sveinsson),
פרויקט שמדינתו מפעילה באו”ם בשם The barber’s shop (מספרה), בו גברים פועלים למען שוויון נשים, כיוון שזה לא רק עניין של נשים אלא עניין של זכויות אדם, לדבריו של השר.

פארה מוחמד (Farah Mohamed), מייסדת ארגון G(irls)20, הדגישה את הקשר בין נשים בשוק העבודה לבין צמיחה כלכלית, נושא שה-OECD שם עליו דגש רב בשנים האחרונות. הארגון של מוחמד עובד עם מדינות ה-G20 לייצר מחקרים ופרויקטים להשתתפות נשים בשוק העבודה.

חברי הפאנל הדגישו את חשיבות המדינה לנושא שוויון הנשים, כיוון שבאמצעות חוקים ורגולציות היא יכולה לחייב מכסות בדירקטוריונים, לשאוף לשכר שווה ולהגביר השתתפות נשים בשוק העבודה. פארה מוחמד הסבירה, שהמדינה לא צריכה רק לחוקק חוקים לגבי נשים אלא בעיקר לשמש דוגמה להעסקת נשים, בוודאי כאשר המדינה היא אחת המעסיקות הגדולות ביותר בכל כלכלה.

חברות הפאנל נחלקו בדעתן לגבי השיטה הטובה ביותר לקידום נשים בשוק העבודה, כיוון שיש קושי תרבותי, שצריך לעבוד עליו. אליזבת ניאמרו סיפרה על מקום עבודה, שביקש לייצר מקום עבודה שוויוני ולכן ביקש לקבל קורות חיים ללא שום שיוך מגדרי, אך כל העשרה שהתקבלו היו גברים. בתור מזכ”ל המועצה לנשים מנהיגות, נשאלה איסווד באופן טבעי על הריצה של הילארי קלינטון לנשיאות ארה”ב ב-2016 והאם המודל של אישה עשירה הוא המודל היחיד? ליסווד ענתה, שהגיע הזמן ש-50% מאוכלוסיית ארה”ב תהיה מיוצגת בתפקיד החשוב ביותר ונכון שהיא עשירה ומבוגרת, אבל גם כל הנשיאים הגברים האחרים היו כאלה ואף אחד לא שאל שאלה זו.

בישראל, החוק מחייב ייצוג הולם, אך ללא מכסה קבועה בחוק. בג”צ קבע, שיש חובה לתת ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות והיא חייבת להיבחן על-פי מבחן התוצאה, כלומר אין די בכוונה טובה או בחיפוש פורמלי לייצוג נשים. למרות זאת, ייצוג נשים בדריקטריונים עומד בישראל על 18%, נתון זהה לארה”ב ונמוך הרבה יותר ממדינות אירופה.

לסיכום, למרות שאנחנו בשנת 2015, שוויון מגדרי אינו דבר של מה בכך, כיוון שאפילו המטרות לא תמיד מוסכמות, כפי שציינה פארה מוחמד המתנגדת לשיח השוויון, כי לדעתה שיח זה מציין, שנשים צריכות לבוא על חשבון גברים. רבם אף תהו האם מנגנון המכסות בפרלמנט ובדירקטוריון הוא הדרך היעילה ביותר לקידום נשים. למרות אי ההסכמה, ההבנה שעוברת כחוט שני לאורך ההיסטוריה של נשים בשוק העבודה נשמרה: ללא ההשתתפות מוגברת של נשים בשוק העבודה, צמיחה ללא תתרחש וכמו שציין מישל לנדל, מנכ”ל Sodexo, זה מעשה מוסרי, צודק ובוודאי כלכלי.

לצפייה בדיון המלא: