המשפחה מתרחבת: שותפות הסחר החדשות של האיחוד האירופי

האיחוד האירופי (להלן: הא”א) הוא גוש הסחר הגדול בעולם. היות ופיתוח של סחר מהווה הזדמנות לצמיחה כלכלית, יש לא”א תכנית שאפתנית להשלים הסכמי סחר רבים עם שותפים מגוונים, ולפתוח שווקים.

אחד השווקים החדשים, שהא”א מתרחב אליו, הוא השוק של דרום-מזרח אסיה. למשל, שני הסכמי אזור סחר חופשי (להלן: אס”ח), שנחתמו לאחרונה ע”י הנציבות האירופית, הינם עם וייטנאם (אוגוסט 2015) וסינגפור (אוקטובר 2014). ההסכמים הללו טרם אושררו בפרלמנט.

משרד הסחר והתעשייה במשלחת לאיחוד האירופי בבריסל עוקב אחר ההתפתחויות המסחריות האירופיות בזירה הבינ”ל, כי אלו יכולות להשפיע על היצוא של ישראל. וזאת, למשל, על ידי הפחתת היתרון היחסי והתחרותיות של היצואנים הישראלים בשווקים בהם יש לא”א הסכמים.

הסכם אזור סחר חופשי בין הא”א לסינגפור:

סינגפור היא שותפת הסחר הגדולה של הא”א באיגוד ה- ASEAN, המונה כ-10 מדינות (Association of South East Asian Nations), כאשר הסחר בסחורות בין הא”א לסינגפור עמד ב-2014 על כ-45 מיליארד יורו (יצוא אירופי לסינגפור בהיקף של כ-28.2 מיליארד יורו, ויבוא מסינגפור לא”א בהיקף של כ-16.8 מיליארד יורו).

המו”מ אודות הסכם האס”ח בין סינגפור לא”א התחיל ב-2010, הסתיים ברובו ב-2012 והסתיים באופן מלא באוקטובר 2014 (הנושא האחרון שעמד על הפרק בדיונים היה מנגנון הגנה על השקעות). כעת, על מנת להיכנס לתוקף, ההסכם צריך לקבל אישור רשמי של הנציבות, מועצת השרים ולעבור אשרור בפרלמנט האירופי.

היות וזהו אחד מההסכמים הראשונים של הא”א עם מדינה בדרום-מזרח אסיה, יש לו פוטנציאל להניח את הבסיס להסכמים דומים נוספים עם אזור דרום-מזרח אסיה ועם ASEAN. בנוסף, מטרתו גם להגן על יצואנים אירופאים כנגד סכנת איבוד כושר התחרות שלהם בשווקים האסיאתיים, שיכולה להתרחש בין היתר כתוצאה מהסכמי אס”ח, שנמצאים במו”מ באזור ע”י שחקנים אחרים (כגון ה- Trans-Pacific Partnership ו- Regional Comprehensive Economic Partnership).

להלן חלק מעיקרי ההסכם:

• הצדדים הציעו זה לזה התחייבויות עמוקות יותר בשירותים וברכש ממשלתי, מאשר מה שהיה תחת ה- WTO (ארגון הסחר העולמי, World Trade Organization).
  מבחינת שירותים, סינגפור הציעה לספקי השירותים של האיחוד תנאים טובים יותר ממה שהוצע למדינות אחרות באופן בילטראלי, בסקטורים רבים.
  מבחינת רכש ממשלתי, הצדדים הסכימו להרחיב את ההתחייבויות לישויות רכש נוספות מעבר למה שהוסכם ב- GPA Agreement on Government Procurement.
• הסכמה על מסגרת לשת”פ רגולטורי בסקטורי שירותים רבים, כגון טלקומוניקציה, דואר, שירותים פיננסים, תובלה ימית בינ”ל.
• פתיחת הזדמנויות חדשות להשקעה זרה (foreign direct investment) ורמה גבוהה של הגנה.
• הסרת חסמים טכניים לסחר, כגון מבחנים כפולים לרכבים ממונעים.
• הורדת תעריפים (will eliminate virtually all tariffs).
• הסכמה על רמת הגנה גבוהה של קניין רוחני. סינגפור תנהיג רשימה חדשה של סימונים גיאוגרפיים ותגן על כינויי מקור (GI-Geographical Indicators) בסינגפור ברמה גבוהה יותר של הגנה מאשר בהסכם ה- TRIPS של ה- WTO.
• הסכמה להכליל בהסכם פרק מקיף על פיתוח בר קיימא, ועוד.

הסכם אזור סחר חופשי בין הא”א לווייטנאם:

הסכם האס”ח בין הא”א לוייטנאם נחתם ב-4 באוגוסט 2015, לאחר מו”מ שהחל באוקטובר 2012 ותואר ע”י הא”א כהסכם השאפתני והמקיף ביותר אותו חתם עם מדינה מתפתחת. ההסכם הינו ההסכם השני שמסכם הא”א עם אחת ממדינות ASEAN (לאחר סינגפור) ומהווה המשך לבניית התשתית להשגת מטרת הא”א בחתירה להסכם אס”ח מקיף עם ASEAN
(region to region FTA – EU ASEAN)

ההסכם יפתח בפני יצואנים ומשקיעים אירופיים שוק מתפתח של 90 מיליון איש. ב-2014 הסחר בסחורות בין הצדדים הוערך במעל 28.3 מיליארד יורו, כאשר 22.1 מיליארד יורו נבעו ביבוא מווייטנאם לא”א ו-6.2 מיליארד יורו ביצוא מהא”א לווייטנאם.

עיקרי ההסכם:

1. הורדת מכסים: ביטול של כמעט כל המכסים (מעל 99%), למעט מספר קטן של תעריפים (tariffs) בנוגע אליהם הסכימו הצדדים על ליברליזציה חלקית דרך מכסות zero-duty Tariff Rate Quotas-TRQs. מדובר בהורדות מכסים וליברליזציה המשמעותית ביותר, שביצע עד כה הא”א אל מול מדינה מתפתחת.
2. הפחתת חסמים לא מכסיים: למשל, הצדדים הסכימו לחזק את הדיסציפלינות של ה-WTO בנוגע לחסמי סחר (TBTs). בפרט, וייטנאם התחייבה להרחיב את השימוש בסטנדרטים בינלאומיים בניסוח תקנות וחקיקה. בנוסף, כולל ההסכם פרק העוסק באמצעים סניטריים ופיתוסניטריים (SPS), במטרה להקל על הסחר במוצרי צמחים ובעלי חיים.
3. הגנה על ציונים גיאוגרפיים (GIs): וייטנאם תספק הגנה תואמת לחוקי הא”א ל-169 מוצרי אוכל ושתייה רשומים בעלי ציונים גיאוגרפיים בא”א. כמו כן, ציונים גיאוגרפיים וייטנאמים יוכרו בא”א.
4. שוק הרכש הציבורי: וייטנאם איננה חברה בהסכם ה-GPA) Government Procurement Agreement) של ה-WTO אלא בעלת סטטוס של משקיפה, אך הצדדים הסכימו לפעול ביניהם בהתאם לחוקי ה-GPA. בעקבות ההסכם, החברות האירופיות יהיו החברות הזרות הראשונות, שיקבלו גישה לשוק הרכש הממשלתי הווייטנאמי. 
5. יצירת סביבה הוגנת לחברות אירופאיות ומוצרים חדשניים:ההסכם חותר ליצור תחרות הוגנת בין חברות בבעלות ממשלתית (SOEs), הזכאיות לסובסידיות וחברות פרטיות בפעילות מסחרית. כמו כן הוכנסו סעיפים על שקיפות והתייעצות על סובסידיות דומסטיות.
6. פתיחת השוק הווייטנאמי לספקי שירותים אירופיים: וייטנאם התחייבה לשפר באופן משמעותי את הגישה לשווקים של חברות אירופיות למגוון סקטורים של שירותים כולל שירותים עסקיים, שירותים סביבתיים, שירותי דואר ובלדרות, בנקאות, ביטוח ותחבורה ימית, מעבר להתחייבויות ה-WTO.
7. קידום והגנה על השקעות: וייטנאם התחייבה לפתוח אופציות להשקעות בייצור במספר מגזרים מרכזיים: מוצרי מזון ומשקאות, דשנים, צמיגים, מוצרי פלסטיק, קרמיקה וחומרי בניה.
   בנוגע להגנה על השקעות הושג הרבה במו”מ בין הצדדים אך עדיין נותרה עבודה בנוגע להגנה על השקעות ויישוב סכסוכים לאור הגישה החדשה של הא”א לגבי יישוב סכסוכי השקעות.
8. הקמת מנגנון יעיל לפתרון סכסוכים: ההסכם יוצר מסגרת ליישוב אי הסכמות עתידיות בין הצדדים לגבי הפירוש והיישום של ההסכם, מסגרת מהירה ויעילה יותר ממנגנון יישוב הסכסוכים של ה-WTO.
9. שמירה על תקני הגנה חברתית (social protection) והגנה סביבתית: הצדדים הסכימו על פרק מקיף על סחר ופיתוח בר-קיימא עם רשימה מקיפה של התחייבויות.
10. קידום ערכים דמוקרטיים וזכויות אדם

בהמשך השנה, אמורה מחלקת הסחר בנציבות האירופית (DG TRADE) לפרסם אסטרטגיה עדכנית של מדיניות הסחר של הא”א לחמש השנים הבאות.