הדרך לצמיחה מכלילה – מודל חדש לחיים טובים

כתבנו מספר פעמיים לגבי צמיחה מכלילה בחודשים האחרונים כחלק מפרויקט הדגל של ה-OECD, השם את הדגש על צמיחה לכולם ולא רק צמיחה של מדדים. נושא זה חשוב מאוד למדינות מתפתחות ולמדינות הארגון, כיוון ששנות המשבר האחרונות החמירו את הכיוון הכלכלי של אי-שוויון בהכנסות, היוצר פערים חברתיים גדולים לבין העשירים ביותר לעניים ביותר. באופן מסורתי, קובעי המדיניות צריכים להחליט בין שתי דרכים: לעודד צמיחה או לייצר חלוקה שוויונית יותר; לייצר שוק עבודה גמיש המטיב עם המעסיקים או שוק עבודה נוקשה המטיב עם העובדים; הגדלת מדינת הרווחה או צמצום מסים כדי להתניע את הכלכלה. האם אין דרך שלישית?

לשם כך יצר ארגון ה-OECD את הפרויקט “צמיחה מכלילה“, שמטרתו להמשיך במסורת הצמיחה הכלכלית אך שתהיה יותר מכלילה וכך תוכל למזער את בעיית האי-שוויון וכדי לעשות זאת יש לשים לב לנושאים הבאים:

• צמיחה כלכלית וצמיחה חברתית קשורים אחד לשני: מחקרים של ה-OECD מראים, שאי-שוויון הוא תוצאה של המערכת הכלכלית ויותר מכך, פוגע בצמיחה הכלכלית על-ידי כך, שהעניים ביותר אינם יכולים להשקיע בחינוך וטיפוח כישורים לעתיד טוב יותר. מחקרים רבים מוכיחים, שמדינות בעלי פערי הכנסות נמוכים יותר, צומחות מהר יותר, מאשר מדינות בעלי פערי הכנסות גדולים.
• אנשים במרכז: צמיחה כלכלית היא חשובה, אך היא לא העיקר ועל קובעי מדיניות לשים את האזרחים במרכז הפעילות הכלכלית ולבדוק את מצב התעסוקה, מצב הבריאות וחינוך. התמ”ג הוא אמצעי ולא מטרה ויש לבחון את המדד כאמצעי להשגת המטרה העיקרית- רווחתם של התושבים.
• חלוקת הצמיחה חשובה לרווחה העתידית של המדינה: לצמיחה פנים רבות ולא כל אספקט שלה תורם לרווחה של בני אדם באופן שווה. יש לבחון את המדדים בצורה רחבה יותר והסתכלות על הממוצע גורמת לפספוס התמונה הרחבה, כיוון שהמדדים הרגילים יוצרים את “האדם הסביר”, אך כך מפספסים קבוצות שונות כגון: המעמד הבינוני, עניים, צעירים, נשים וכדומה.
• אי-שוויון באפשריות ואי-שוויון בהכנסות הם שני צדדים של אותו מטבע: מדיניות כלכלית אינה מעצבת רק את ההווה אלא גם את העתיד ולכן על קובעי מדיניות לשים לב לא רק להכנסה הפנויה של האזרח כיום, אלא גם להכנסה פנויה עתידית, שהיא אפשרית רק אם יש לאזרח שוויון אפשריות. על המדינה לאפשר לאזרחיה ניידות חברתית, חיים ארוכים ובריאים.
• הכול קשור: קובעי המדיניות חייבים לבחון את כלל המדדים באופן סימולטני, כיוון שהכלכלה המודרנית מורכבת ומסועפת. תכנית צמיחה יכולה להועיל לעלייה בהכנסות, אך באותו זמן להוביל לזיהום אוויר ומים וכתוצאה לירידה בבריאות הציבור.
• פעילות בין משרדית: ממשלות הן גופים מבוזרים וזאת בעיה לפתרון האי-שוויון, כיוון שלכל פעילות שמשרד אחד עושה יש השלכה על משרד אחר (אוצר על כלכלה, כלכלה על בריאות וכו’).

מודל חדש לחיים טובים

לשם לקיחת כלל הגורמים בחשבון, פיתח ה-OECD תשתית, שבה מקבלי החלטות יוכלו לבדוק ולחשב את ההשפעות של מדיניות כזו או אחרת על צמיחה ואי-שוויון. המטרה הסופית של פרויקט “צמיחה מכלילה” היא לאפשר למדינות החברות בארגון לספק מדיניות טובה יותר לחברה צודקת וחזקה יותר וכך להשיג צמיחה לאורך זמן. המודל של ה-OECD משקלל כל מדיניות וכיצד היא משפיעה על התמ”ג, אך יחד עם זאת על ההכנסה הפנויה של משפחה לטווח הארוך ולטווח הקצר. המודל של ה-OECD לא מסתפק בכך ומחשב מדדים נוספים, שמעידים על איכות וחיים ומשקלל מדדי בריאות ועבודה, המחושבים כבר בפרויקט “איך החיים?” (how’s life?), כיוון שלפי מחקרים מיקרו כלכליים שלושה הדברים החשובים לאדם הם: הכנסה, עבודה ובריאות.

מודל ה-OECD מצטרף למודל מפורסם אחר בשם “מדד הפיתוח האנושי” (Human Development Index) והיתרון של מודל “צמיחה מכלילה” בכך, שהוא משקף את הבחירות של אנשים, מוסק מתוך נתונים סובייקטיביים על איכות חיים באמצעות ניתוח סטטיסטית. המודל מנסה לגשר בין מדדים אובייקטיבים למדדים סובייקטיביים של איכות חיים. המודל מצליח להראות למשל שלפני המשבר, איכות החיים צמחה מהר יותר מהתמ”ג לנפש ברוב מדינות ה-OECD בזכות ירידה בשיעור המובטלים ועלייה בתוחלת החיים. באותו זמן, אי-השוויון עלה ברוב המדינות. מאז המשבר, בכלל מדינות הארגון, רמת איכות החיים ירדה בחצי אחוז בשנה, בעיקר בגלל נסיקה באחוזי האבטלה.

המודל עדיין לא שלם ובעתיד לבוא ישולבו משתנים מתחום החינוך ומתחום איכות הסביבה. יתרונו בכך, שהוא מחשב את החינוך לעומת רווחה ולא לעומת הכנסות בלבד וכאשר בודקים למשל את צרפת מגלים שאחוז ההחזר מחינוך לרווחה הוא 12% לעומת אחוז החזר של 8% בלבד על הכנסות.

ההיסטוריה של הפרויקט “צמיחה מכלילה”

ה-OECD החליט לפתח את המודל בשנת 2012 כמענה לאי-השוויון ההולך וגובר, עלייה בשיעור האבטלה וירידה באיכות החיים. בבסיס הפרויקט עומדת ההנחה, שאי-שוויון פוגע לא רק בהכנסות אלא בתחומים נוספים החשובים לרווחת האדם ושבעיה זו היא בסופו של דבר סכנה חברתית, יוצרת סכנה לצמיחה עתידית וגורמת לחסור אמון בין התושבים לממשלה. מודל ופרויקט זה הינו חלק מתכנית העבודה של הארגון בשם NAEC – גישות חדשות לאתגרים כלכליים (New Approaches to Economic Challenges)

מודל צמיחה מכלילה יבחן בשלוש רמות:

הפרויקט וישראל 

בתחילת יולי, הצטרפה ישראל לצוות ההיגוי של פרויקט הדגל “חדשנות עבור צמיחה מכלילה”. בהצטרפותה לפרויקט, הנספחות הכלכלית ל-OECD מעוניינת להעביר, שפערים החברתיים וחוסר יכולתם של סקטורים שונים בישראל להשיג צמיחה מלמדים, כי מדיניות לצמיחה מכלילה דרך חדשנות הינה רלוונטית גם למדינות ה-OECD. מגזר ההיי-טק, קטר החדשנות הישראלי, אחראי לרוב הצמיחה של המשק הישראלי בשנים האחרונות. יחד עם זאת, הכלכלה הישראלית נחשבת לכלכלה דואלית, כאשר תעשיה מסורתית וסקטור השירותים מדשדשים מאחור ו”קטר ההיי-טק” לא בהכרח מצליח להניע את שאר הקרונות של הכלכלה הישראלית. המודל של ה-OECD יכול לאפשר מדיניות מושכלת של צמיחה מכלילה לשאר האוכלוסיות.