הגירה מישראל

בימים האחרונים מתרחשת סערה תקשורתית בעקבות התבטאותו של שר האוצר לפיד על הישראלים המהגרים למדינות אחרות, את הידיעה המלאה על התבטאות השר לפיד אפשר לקרוא כאן.

נושא ההגירה השלילית של צעירים, משכילים ושאפתנים אינה נחלתה הבלעדית של ישראל. בעיה דומה נצפית גם במחוזות אירופה. מאז המשבר הכלכלי שהכניס רבים למעגל האבטלה, עוסקים ב-OECD  באופן נמרץ בסוגית הצעירים ועתידם. עפ"י נתונים שפרסם הארגון, מאז פרוץ המשבר,  3.5 מיליון צעירים הפכו מובטלים בקרב מדינות ה-OECD. שיעורי אבטלה לצעירים החיים באזור ה-OECD היו 18% בשנת 2011 ו -17% בשנת 2012. זה יותר מכפול שיעור האבטלה הכולל, שעמד על 8.6% באוקטובר 2010. נתונים ראשונים של שנת 2013 מלמדים על שיעור אבטלה של 16.5% והם זמינים כאן. חלק מהפתרונות שמציע ה- OECD זמינים פה ועל כנס השרים שבו עסקו רבות בנושא דיווחנו כאן.  אבטלת הצעירים הזו, היא שמביאה רבים מהם לחפש את עתידם במקום אחר.

עם כן, נתוני ההגירה של אנשים בעלי כישורים גבוהים אינה נחלתה של מדינת ישראל בלבד והם מעסיקים רבות גם את ה-OECD  וגם את האיחוד האירופי.

במאי האחרון התפרסמה ב-"דר שפיגל" הגרמני הידיעה הבאה, המציינת את הנתונים הבאים: 68,100 מהגרים היגרו בשנה האחרונה לגרמניה מפולין. למעלה מ-45,000 רומנים ולמעלה מ-25,000 הונגרים ובולגרים. בכלל, גרמניה קלטה לשעריה יותר מהגרים ב-2012 מבשני העשורים האחרונים. בתגובה לידיעה ולפרסום הנתונים אומרת כריסטין לנגרפלד, יו"ר מועצת הקרנות הגרמניות העוסקות בהגירה והשתלבות את הדברים הבאים: "גרמניה הופכת להיות מגנט למהגרים צעירים ובעלי כישורים מרחבי האיחוד האירופי". שרת העבודה הגרמנית, אורסולה פון דר-ליין, אומרת כי "שני הצדדים יוצאים מורווחים". המספרים והדעות המובעות כאן מדברים, אם כן, בעד עצמם.

בבריטניה המצב דומה. הידיעה הבאה בדיילי טלגרף מלמדת אותנו כי הרמה של המהגרים הבאים לממלכה גבוהה ב-31% מהממוצע במדינות המפותחות. עם זאת, רק 74% מהמהגרים עובדים בעבודה המשקפת נאמנה את כישוריהם. עוד על נתוני ההגירה של שנת 2012 אפשר לקרוא בסקירת ההגירה של ה-OECD  לשנת 2012 שזמינה כאן.

באשר לישראל? מנתונים אחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי סוגיית הירידה מהארץ אינה משמעותית כמו במדינות חברות אחרות ב-OECD. ככלל, מאז שנת 1990 נרשמה ירידה של 35% במספר המהגרים. אז עזבו את ישראל 24,000 איש. הנתונים האחרונים בעניין מלמדים כי שניים מתוך 1000 ישראלים בוחר להגר מישראל. נתון נמוך במיוחד בהשוואה למדינות ה-OECD. הידיעה המלאה בעניין נמצאת כאן.

ניתוח שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של נתוני ההגירה מישראל, מלמד כי גם אם הנתונים עצמם שוליים למדי, יש להם אספקטים רחבים יותר הנוגעים למי מהגר ולאן. ככלל, מהגרים ישראלים מהגרים לשלוש קבוצות עיקריות. החלק הארי מהגר לצפון אמריקה, חלק קטן יותר מהגר לאירופה המערבית, והחלק הקטן ביותר מהגר למדינות בריה"מ לשעבר. ככלל, קובע הדו"ח, האוכלוסיות החזקות, המשכילות, מעמד הביניים הישראלי, מהגר לצפון אמריקה. מהגר עם רמת כישורים פחותה יותר מהגר לאירופה ומהגר עם יכולות נמוכות מהגר למדינות בריה"מ לשעבר. הדו"ח המלא זמין כאן.

משימת השארת הישראלים בישראל עולה מדי פעם לכותרות. לבד מן העובדה שיש מאחוריה דיון עמוק ופילוסופי יותר, היא גם משימה בין-משרדית שגם חוצה דעות פוליטיות, והיא מביאה לשיתופי פעולה בין לא מעט גורמים. משרד החוץ, משרד האוצר, משרד העלייה והקליטה, משרד הכלכלה וגורמים רבים מקרב החברה האזרחית.

מתוך התובנה כי רבים מהמהגרים מישראל הם בעלי יכולות גבוהות ובכך עשויה הכלכלה הישראלית לאבד נקודות רבות, בהיבטים של מחקר ופיתוח, חדשנות ועוד, נוקט משרד הכלכלה צעדים שנועדו למנוע זליגתם של ישראלים מוכשרים למקומות אחרים, מה שזכה לכינוי "בריחת מוחות". למשל, מופעלות תוכניות לעידוד יזמות וחדשנות שמטרתן להשאיר את  בישראל את הישראלי המשכיל בטרם הוא בורח לעמק הסיליקון. לבד מזה השר בנט השיק מאז נכנס לתפקידו את קבינט יוקר המחיה שמטרתו להוזיל את יוקר המחיה ולהפוך את סל הצריכה של משפחה ממוצע לנגיש יותר, ובהמשך חייהם של מיליוני ישראלים לקלים יותר.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה